תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
כ"ק האדמו"ר מבוסטון זצוק"ל
מאת: הרב ל. מנלה
עם צאת השבת בה קראנו על הולדתו של עם ישראל בשמו הייחודי 'ישראל' בפרשת וישלח - הגיעה הידיעה המצערת על פטירתו של כ"ק האדמו"ר מבוסטון, רבי לוי יצחק הורביץ זצוקל"ה, שהיה אחד מעמודי התווך שעשו רבות למען ביסוסו ורוממותו של עם ישראל בארץ ובגולה.
מצבו של האדמו"ר שאושפז לפני כחודש, התדרדר במהלך הימים האחרונים, וביום חמישי נקראו ילדיו לשהות לצד מיטתו. ביום חמישי בלילה נערכה תפילה בכותל המערבי, אך מצבו המשיך להתדרדר ובשבת בצהרים הוא החזיר נשמתו לבורא.
הלווייתו של האדמו"ר מבוסטון נערכה במוצאי שב"ק פרשת וישלח התש"ע בשעה תשע וחצי, מבית מדרשו שבשכונת הר נוף בירושלים.
בחייו האדמו"ר מבוסטון התגורר בבוסטון שבארה"ב, אך לפני כ-25 שנה הקים את חצר בוסטון בשכונת הר נוף בירושלים, והחל להגיע רבות לארץ. בהמשך גם עלה לישראל ובמרבית הזמן שהה כאן בישראל, כשמיד תקופה היה נוסע לבוסטון לשהות לצד חסידיו המתגוררים שם.
בשנת תשנ"ד, הוחלט לצרפו למועצת גדולי התורה בישראל, כשהוא במקביל חבר גם במועצת גדולי התורה שבארה"ב. בחייו עסק רבות עם בעלי תשובה ואף פתח ישיבה מיוחדת לציבור זה. כמו כן ייסד לראשונה ארגון לייעוץ רפואי בשם 'רופא'.
ייסוד החסידות
החסידות התחילה להתפתח עם הגעתו של מייסדה, רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ, לעיר בוסטון בשנת תרע"ד.
רבי פינחס דוד נולד בירושלים, ונקרא על שם סבו, הרב פינחס הורוביץ מברוד. אמו היתה אחותו של רבי דוד צבי שלמה מללוב (שכונה בירושלים "ר' דוויד'ל"). כשהיה כבן עשרים הורה לו דודו לנסוע לאמריקה ולהיות שם אדמו"ר. הוא סירב לעזוב את ירושלים ונשאר בה.
עשר שנים אחר כך פרצה מחלוקת בגליציה בשאלת שיטת החלוקה של הכספים שנאספו עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. תושבי ירושלים שיגרו לגליציה משלחת לדיון שנערך בנושא, ובתוכה היה רבי פינחס דוד. כשהסתיים הדיון, החליט להישאר עוד כמה חודשים בגליציה ולהכיר את גדולי התורה והחסידות במקום, ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה והדרך חזרה נחסמה. הוא החליט לנסוע לאמריקה והגיע לבוסטון. כעבור זמן הצטרפה אליו משפחתו.
סביב רבי פינחס דוד התחילה להתקבץ קהילה והוא נעשה אדמו"ר. הוא ניסה להקים מוסדות תורה, אך הם לא החזיקו מעמד. בשנת תרצ"ו הקים ישיבה בשיתוף פעולה עם הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שבה למדו לימודי קודש בבוקר ולימודים כלליים אחר הצהריים, אך הישיבה נסגרה כעבור זמן.
בהעדר מוסדות חינוך מתאימים למדו בניו, משה ולוי יצחק, בבית, בעזרת מורים פרטיים. אך כשהבן משה גדל והיה צריך ללמוד בישיבה, החליט רבי פינחס דוד לעבור מבוסטון לשכונת ויליאמסבורג שברובע ברוקלין בניו יורק. הוא היה האדמו"ר הראשון שערך בשכונה טיש חסידי. הוא גם הקים את המקווה הראשון לגברים שהוקם בשכונה.
רבי פינחס דוד נפטר בח' בכסלו תש"ב.
הדור השני
לאחר פטירתו של רבי פינחס דוד נעשו שני בניו אדמו"רים.
הבן הגדול, רבי משה הורוביץ, ניהל את החצר בוויליאמסבורג וכונה האדמו"ר מבוסטון-ויליאמסבורג. בהמשך העביר את החצר לשכונת קראון הייטס בברוקלין. הוא יסד שם תלמוד תורה שנקרא דרכי נועם הפלאה. אולם בהיותו צעיר לימים לקה בדום לב פתאומי, והדבר גרם להתפרקות החצר ולסגירת המוסד. כיום מנסים בניו להחיות את החצר והם פתחו בתי מדרש משלהם.
הבן השני, רבי לוי יצחק הורוביץ, נסע לבוסטון וחידש שם את החצר. הוא כונה האדמו"ר מבוסטון-בוסטון. הוא התחיל לקרב את הדור הצעיר של יהדות אמריקה ומצא מסילות ללב סטודנטים יהודים שלמדו בעיר. הוא היה עורך "שבתונים", תכניות שבת מיוחדים לסטודנטים, שבהן טעמו לראשונה את טעמה של שבת יהודית. בהשפעתו החלו רבים מהם לשמור מצוות והתקבצו סביבו.
הוא נפטר בי"ח בכסלו תש"ע ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
העלייה לישראל
אחרי מלחמת ששת הימים החליט האדמו"ר מבוסטון לעלות לישראל. היו בבעלותו אדמות ברכס שועפת, שאותן קנה אביו בשנת תרפ"ט, והוא ביקש לבנות שם קריה חסידית. האישורים התמהמהו, והנהלת עיריית ירושלים הציעה לו להחליף את האדמות האלה בקרקע בשכונת הר נוף. האדמו"ר קיבל את ההצעה, ובסוף שנת תשמ"ד נכנס לבית המדרש החדש שנבנה עבורו בשכונה.
גם לאחר העלייה לארץ לא עזב האדמו"ר את בוסטון, וחילק את זמנו בין בוסטון לישראל. בחודשי החורף שהה בבוסטון, כדי לקיים את הפעילות עם הסטודנטים היהודים, ובחודשי הקיץ היה חוזר לישראל.
בשנת תשנ"ד מונה האדמו"ר מבוסטון לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא דגל בעמדות תקיפות בכל הקשור לנושאי ארץ ישראל, וקולו הכריע בכמה דיונים חשובים לקבלת החלטות ניציות של מועצת גדולי התורה.
לחסידות בוסטון מרכזים בישראל בהר-נוף בירושלים ובביתר, ובארה"ב במונסי, בניו ג'רסי ובבוסטון.
מוסדות החצר
בשנת תש"ל הקים רבי לוי יצחק הורוביץ את ארגון 'רופא', מוסד לייעוץ רפואי. הוא וצוות מיוחד עסקו במתן עזרה וייעוץ בנושאים רפואיים, ופיתחו קשרים מסועפים עם טובי המומחים בתחום הרפואה.
בשנת תשל"ט יסד בבוסטון ישיבה מיוחדת לבעלי תשובה.
החסידות מפעילה את מכון "הנשר הגדול", מפעל להוצאה חדשה של משנה תורה לרמב"ם, עם ביאור עממי שעורך בן האדמו"ר, הרב מאיר הורוביץ.
אופי החסידות
המוטו של חסידות בוסטון הוא אחריות לכלל ישראל. היא דוגלת באי עשיית הבחנה בין יהודי ליהודי. היא אחת החסידיות הבודדות שקיבלה לתוכה את בני כל העדות. יש בה גם שיעור גבוה של בעלי תשובה.
האדמו"ר מבוסטון הטיף להתעלות מתמדת, לא להישאר באותה דרגה. הוא חינך לדאגה לכל יהודי, גם אם אינו נמנה עם העדה והחוג החברתי שלך.
חידוש חצר אביו בארץ הקודש
האדמו"ר זצ"ל חידש את חצר אביו בבוסטון, שם החל לקרב את הדור הצעיר של יהדות אמריקה ומצא מסילות ללב סטודנטים יהודים שלמדו בעיר. במסגרת פעילותו, היה עורך 'שבתונים' - תכניות שבת מיוחדים לסטודנטים, שבהן טעמו לראשונה את טעמה של שבת יהודית. בהשפעתו החלו רבים מהם לשמור מצוות והתקבצו סביבו.
בשנים האחרונות היה מקום מושבו העיקרי בשכונת הר נוף בירושלים. האדמו"ר נכנס למוסדות אותם הקים בשכונת הר נוף בשנת תשמ"ד. האדמו"ר, שרצונו היה עז לעלות לארץ במשך כל השנים, החזיק בבעלותו שטחים רבים באזור שכונת רמת שלמה.
אחרי מלחמת ששת הימים החליט להגשים את חלומו, אך נתקל בסירוב מצד עיריית ירושלים לאשר הקמת קריה חסידית באזור המבוקש. העירייה הציעה לו קרקע חליפית בשכונת הר נוף, שטרם אוכלסה. האדמו"ר לקח את ההצעה, ומאז, הפכה השכונה למקום מושבו העיקרי.
גם לאחר העלייה לארץ לא עזב האדמו"ר את בוסטון, וחילק את זמנו בין בוסטון לישראל. בחודשי החורף שהה בבוסטון, כדי לקיים את הפעילות עם הסטודנטים היהודים, ובחודשי הקיץ היה חוזר לישראל.
ישיבה לבעלי תשובה וארגון רפואי
בשנת תשמ"ט מונה האדמו"ר מבוסטון לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא דוגל בעמדות ניציות בכל הקשור לנושאי ארץ ישראל, וקולו הכריע בכמה דיונים חשובים לקבלת החלטות ניציות של מועצת גדולי התורה.
לחסידות בוסטון מרכזים בישראל בהר-נוף ובביתר, ובארה"ב - במונסי, בניו ג'רסי ובבוסטון.
בשנת תש"ל הקים האדמו"ר את ארגון 'רופא', מוסד לייעוץ רפואי. מטרת הארגון הפופלארי הוא מתן עזרה לחולים הן במציאת רופא והן במתן סעד לחולים ומשפחתם המגיעים לבוסטון. ואלפים רבים נעזרו על ידם כל השנים.
צוות ארגון "רופא" עוזר לחולים במציאת רופאים מתאימים. פעילותו של ארגון "רופא" בנושא זה מוגבלת לאזור בוסטון, אך הארגון עוזר לחולה ומשפחתו שמגיעם לעיר על פי עצת מומחים, בדיור לתקופת שהותם בעיר, וכן במזון כשר למהדרין, במגע עם המערכת הרפואית, ולעתים קרובות הארגון עוזר גם בתרגום בעת הביקור עצמו אצל הרופא המומחה.
בשנת תשל"ט יסד האדמו"ר בבוסטון ישיבה מיוחדת לבעלי תשובה.
החסידות מפעילה את מכון 'הנשר הגדול' - מפעל להוצאה חדשה של משנה תורה לרמב"ם, עם ביאור עממי שעורך בן האדמו"ר, הרב מאיר הורוביץ.
סיפור פלאי מהצלת אחרים
היה זה בשבת פרשת שקלים, בשנת תשכ"ח, השבת שלא נשכחת לחסידי סאטמאר, כאשר התמוטט כ"ק האדמו"ר הדברי יואל מסאטמאר זצ"ל לאחר שחטף אירוע מוחי.
במוצאי שבת במעונו של כ"ק האדמו"ר מבוסטון זצ"ל מצלצל הטלפון, ועל הקו מדברים מבית האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל, ובקשה בפיהם.
ידוע שהאדמו"ר מבוסטון ידיו רב לו בענייני רפואה, והרופאים בבוסטון כיבדו מאוד את דעתו, לכן, מבקשים מהם שישפיע על אחד מבכירי הרופאים בבוסטון שאגב היה הרופא האישי של הנשיא אייזנהאואר, מומחה גדול בתחום אירועי מח להגיע לניו יורק.
האדמו"ר מבוסטון זצ"ל פנה מיד לרופא ובקש ממנו לבוא לניו יורק, אך הרופא הסביר בניחותא לאדמו"ר מבוסטון, שמחר זה יום ראשון, וביום ראשון זה יום חופש בשבילו, ועם כל הכבוד, הוא יכול לטוס רק ביום שני.
האדמו"ר מבוסטון לא וויתר, ואחרי זמן רב של בקשה ותחנונים, אמר לו האדמו"ר מבוסטון זצ"ל: "כעת יש לך הזדמנות נדירה, שלא מזדמנת לכל אחד, להציל את חייו של האיש הקדוש עלי האדמות. סע לניו יורק..." אך הרופא לא הסכים להקשיב בקולו.
האדמו"ר מבוסטון זצ"ל נפרד מהרופא, וקיווה שבמהרה ישנה את דעתו.
לא חלפה שעה, והטלפון בבית האדמו"ר מבוסטון זצ"ל מצלצל שוב, ועל הקו הרופא הבכיר: "רבי, כעת בא נקח מטוס ונטוס לניו יורק, אבל יש לי תנאי, אתה - הרבי, מגיע איתי".
לאחר כמה שעות נחתו האדמו"ר מבוסטון יחד עם הרופא בניו יורק ופנו מיד לעבר בית החולים שם שהה האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל.
הרופא טיפל מספר ימים באדמו"ר מסטאמר זצ"ל, עד שהתייצב מצבו.
לימים שאל אותו האדמו"ר מבוסטון זצ"ל מה הסיבה ששינה את דעתו, אך הרופא לא סיפר מאומה. וגם לא הסביר מדוע דרש שהאדמו"ר מבוסטון זצ"ל יתלווה אליו למסעו.
ארגון רופא שהקימו
ארגון זה הוא פרוייקט רפואי של "המרכז החסידי בבוסטון" וביוזמת האדמו"ר מבוסטון, רבי לוי יצחק הורוביץ זצוק"ל.
מטרת הארגון: מתן עזרה לחולים הן במציאת רופא והן במתן סעד לחולים ומשפחתם המגיעים לבוסטון. בדומה לארגונו של הרב אלימלך פירר, צוות ארגון "רופא" עוזר לחולים במציאת רופאים מתאימים. פעילותו של הרב פירר מתרכזת באיתור והפניית החולים לרופאים המומחים בכל רחבי תבל. פעילותו של ארגון "רופא" בנושא זה מוגבלת לאזור בוסטון. אך ארגון "רופא" נותן סיוע וסעד לחולה לאחר שהחולה ומשפחתו מגיעים כבר לבוסטון ובכך משלימים את פעולת הרב פירר. ארגון "רופא" עוזר לחולה ומשפחתו בדיור לתקופת שהותם בעיר וכן במזון כשר למהדרין. במגע עם המערכת הרפואית, לעתים קרובות הארגון עוזר גם בתרגום בעת הביקור עצמו אצל הרופא המומחה.
בבוסטון, ארגון "רופא" מנוהל בידי הרב נפתלי הורוביץ, בנו של האדמו"ר.
בישראל, הרב מאיר הורוביץ מהר-נוף שבירושלים, מנהל את הארגון מרחוק. לחולים מישראל הזקוקים לסיוע יש נקודה הקרובה לבית. כאן הם יכולים לקבל אינפורמציה מדוייקת יותר על יכולת הארגון לסייע. לעתים קרובות, חולים המיועדים להגיע לבוסטון מביאים את התיק הרפואי שלהם לארגון על מנת לקבל סיוע במגע הראשוני עם טובי המומחים שבבוסטון. אשתו של הרב מאיר, הגב' סימה הורוביץ תמיד נמצאת לימין בעלה ומביאה סעד לחולים הרבים המתדפקים על דלתם בשעת מצוקתם.
ארגון רופא לא היה זוכה להצלחה לה זכה, לולא עבודת הקודש המסורה של מתנדבים רבים מהקהילה החרדית של בוסטון. לעתים קרובות מגיעים חולים בשעות הקטנות של הלילה מבלי להכיר איש ומבלי להבין את השפה.
הנשים הצדקניות של הקהילה נרתמות למשימה ותמיד מוכנות להכין ולהביא סעודה כשרה למהדרין אף בהתראה קצרה ביותר.
מתנדבי הארגון מסייעים לחולים בימיהם הראשונים בעיר הגדולה והזרה. במידת הצורך, מתארגנים מתנדבים המסיעים את החולים לבתי החולים ואף עוזרים בתרגום דברי הרופאים. מסירות נפשם של חברי הקהילה כולה היא זו אשר יצרה את ארגון מפואר זה.
עם צאת השבת בה קראנו על הולדתו של עם ישראל בשמו הייחודי 'ישראל' בפרשת וישלח - הגיעה הידיעה המצערת על פטירתו של כ"ק האדמו"ר מבוסטון, רבי לוי יצחק הורביץ זצוקל"ה, שהיה אחד מעמודי התווך שעשו רבות למען ביסוסו ורוממותו של עם ישראל בארץ ובגולה.
מצבו של האדמו"ר שאושפז לפני כחודש, התדרדר במהלך הימים האחרונים, וביום חמישי נקראו ילדיו לשהות לצד מיטתו. ביום חמישי בלילה נערכה תפילה בכותל המערבי, אך מצבו המשיך להתדרדר ובשבת בצהרים הוא החזיר נשמתו לבורא.
הלווייתו של האדמו"ר מבוסטון נערכה במוצאי שב"ק פרשת וישלח התש"ע בשעה תשע וחצי, מבית מדרשו שבשכונת הר נוף בירושלים.
בחייו האדמו"ר מבוסטון התגורר בבוסטון שבארה"ב, אך לפני כ-25 שנה הקים את חצר בוסטון בשכונת הר נוף בירושלים, והחל להגיע רבות לארץ. בהמשך גם עלה לישראל ובמרבית הזמן שהה כאן בישראל, כשמיד תקופה היה נוסע לבוסטון לשהות לצד חסידיו המתגוררים שם.
בשנת תשנ"ד, הוחלט לצרפו למועצת גדולי התורה בישראל, כשהוא במקביל חבר גם במועצת גדולי התורה שבארה"ב. בחייו עסק רבות עם בעלי תשובה ואף פתח ישיבה מיוחדת לציבור זה. כמו כן ייסד לראשונה ארגון לייעוץ רפואי בשם 'רופא'.
ייסוד החסידות
החסידות התחילה להתפתח עם הגעתו של מייסדה, רבי פינחס דוד הלוי הורוביץ, לעיר בוסטון בשנת תרע"ד.
רבי פינחס דוד נולד בירושלים, ונקרא על שם סבו, הרב פינחס הורוביץ מברוד. אמו היתה אחותו של רבי דוד צבי שלמה מללוב (שכונה בירושלים "ר' דוויד'ל"). כשהיה כבן עשרים הורה לו דודו לנסוע לאמריקה ולהיות שם אדמו"ר. הוא סירב לעזוב את ירושלים ונשאר בה.
עשר שנים אחר כך פרצה מחלוקת בגליציה בשאלת שיטת החלוקה של הכספים שנאספו עבור היישוב היהודי בארץ ישראל. תושבי ירושלים שיגרו לגליציה משלחת לדיון שנערך בנושא, ובתוכה היה רבי פינחס דוד. כשהסתיים הדיון, החליט להישאר עוד כמה חודשים בגליציה ולהכיר את גדולי התורה והחסידות במקום, ואז פרצה מלחמת העולם הראשונה והדרך חזרה נחסמה. הוא החליט לנסוע לאמריקה והגיע לבוסטון. כעבור זמן הצטרפה אליו משפחתו.
סביב רבי פינחס דוד התחילה להתקבץ קהילה והוא נעשה אדמו"ר. הוא ניסה להקים מוסדות תורה, אך הם לא החזיקו מעמד. בשנת תרצ"ו הקים ישיבה בשיתוף פעולה עם הרב יוסף דב סולובייצ'יק, שבה למדו לימודי קודש בבוקר ולימודים כלליים אחר הצהריים, אך הישיבה נסגרה כעבור זמן.
בהעדר מוסדות חינוך מתאימים למדו בניו, משה ולוי יצחק, בבית, בעזרת מורים פרטיים. אך כשהבן משה גדל והיה צריך ללמוד בישיבה, החליט רבי פינחס דוד לעבור מבוסטון לשכונת ויליאמסבורג שברובע ברוקלין בניו יורק. הוא היה האדמו"ר הראשון שערך בשכונה טיש חסידי. הוא גם הקים את המקווה הראשון לגברים שהוקם בשכונה.
רבי פינחס דוד נפטר בח' בכסלו תש"ב.
הדור השני
לאחר פטירתו של רבי פינחס דוד נעשו שני בניו אדמו"רים.
הבן הגדול, רבי משה הורוביץ, ניהל את החצר בוויליאמסבורג וכונה האדמו"ר מבוסטון-ויליאמסבורג. בהמשך העביר את החצר לשכונת קראון הייטס בברוקלין. הוא יסד שם תלמוד תורה שנקרא דרכי נועם הפלאה. אולם בהיותו צעיר לימים לקה בדום לב פתאומי, והדבר גרם להתפרקות החצר ולסגירת המוסד. כיום מנסים בניו להחיות את החצר והם פתחו בתי מדרש משלהם.
הבן השני, רבי לוי יצחק הורוביץ, נסע לבוסטון וחידש שם את החצר. הוא כונה האדמו"ר מבוסטון-בוסטון. הוא התחיל לקרב את הדור הצעיר של יהדות אמריקה ומצא מסילות ללב סטודנטים יהודים שלמדו בעיר. הוא היה עורך "שבתונים", תכניות שבת מיוחדים לסטודנטים, שבהן טעמו לראשונה את טעמה של שבת יהודית. בהשפעתו החלו רבים מהם לשמור מצוות והתקבצו סביבו.
הוא נפטר בי"ח בכסלו תש"ע ונטמן בהר הזיתים בירושלים.
העלייה לישראל
אחרי מלחמת ששת הימים החליט האדמו"ר מבוסטון לעלות לישראל. היו בבעלותו אדמות ברכס שועפת, שאותן קנה אביו בשנת תרפ"ט, והוא ביקש לבנות שם קריה חסידית. האישורים התמהמהו, והנהלת עיריית ירושלים הציעה לו להחליף את האדמות האלה בקרקע בשכונת הר נוף. האדמו"ר קיבל את ההצעה, ובסוף שנת תשמ"ד נכנס לבית המדרש החדש שנבנה עבורו בשכונה.
גם לאחר העלייה לארץ לא עזב האדמו"ר את בוסטון, וחילק את זמנו בין בוסטון לישראל. בחודשי החורף שהה בבוסטון, כדי לקיים את הפעילות עם הסטודנטים היהודים, ובחודשי הקיץ היה חוזר לישראל.
בשנת תשנ"ד מונה האדמו"ר מבוסטון לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא דגל בעמדות תקיפות בכל הקשור לנושאי ארץ ישראל, וקולו הכריע בכמה דיונים חשובים לקבלת החלטות ניציות של מועצת גדולי התורה.
לחסידות בוסטון מרכזים בישראל בהר-נוף בירושלים ובביתר, ובארה"ב במונסי, בניו ג'רסי ובבוסטון.
מוסדות החצר
בשנת תש"ל הקים רבי לוי יצחק הורוביץ את ארגון 'רופא', מוסד לייעוץ רפואי. הוא וצוות מיוחד עסקו במתן עזרה וייעוץ בנושאים רפואיים, ופיתחו קשרים מסועפים עם טובי המומחים בתחום הרפואה.
בשנת תשל"ט יסד בבוסטון ישיבה מיוחדת לבעלי תשובה.
החסידות מפעילה את מכון "הנשר הגדול", מפעל להוצאה חדשה של משנה תורה לרמב"ם, עם ביאור עממי שעורך בן האדמו"ר, הרב מאיר הורוביץ.
אופי החסידות
המוטו של חסידות בוסטון הוא אחריות לכלל ישראל. היא דוגלת באי עשיית הבחנה בין יהודי ליהודי. היא אחת החסידיות הבודדות שקיבלה לתוכה את בני כל העדות. יש בה גם שיעור גבוה של בעלי תשובה.
האדמו"ר מבוסטון הטיף להתעלות מתמדת, לא להישאר באותה דרגה. הוא חינך לדאגה לכל יהודי, גם אם אינו נמנה עם העדה והחוג החברתי שלך.
חידוש חצר אביו בארץ הקודש
האדמו"ר זצ"ל חידש את חצר אביו בבוסטון, שם החל לקרב את הדור הצעיר של יהדות אמריקה ומצא מסילות ללב סטודנטים יהודים שלמדו בעיר. במסגרת פעילותו, היה עורך 'שבתונים' - תכניות שבת מיוחדים לסטודנטים, שבהן טעמו לראשונה את טעמה של שבת יהודית. בהשפעתו החלו רבים מהם לשמור מצוות והתקבצו סביבו.
בשנים האחרונות היה מקום מושבו העיקרי בשכונת הר נוף בירושלים. האדמו"ר נכנס למוסדות אותם הקים בשכונת הר נוף בשנת תשמ"ד. האדמו"ר, שרצונו היה עז לעלות לארץ במשך כל השנים, החזיק בבעלותו שטחים רבים באזור שכונת רמת שלמה.
אחרי מלחמת ששת הימים החליט להגשים את חלומו, אך נתקל בסירוב מצד עיריית ירושלים לאשר הקמת קריה חסידית באזור המבוקש. העירייה הציעה לו קרקע חליפית בשכונת הר נוף, שטרם אוכלסה. האדמו"ר לקח את ההצעה, ומאז, הפכה השכונה למקום מושבו העיקרי.
גם לאחר העלייה לארץ לא עזב האדמו"ר את בוסטון, וחילק את זמנו בין בוסטון לישראל. בחודשי החורף שהה בבוסטון, כדי לקיים את הפעילות עם הסטודנטים היהודים, ובחודשי הקיץ היה חוזר לישראל.
ישיבה לבעלי תשובה וארגון רפואי
בשנת תשמ"ט מונה האדמו"ר מבוסטון לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. הוא דוגל בעמדות ניציות בכל הקשור לנושאי ארץ ישראל, וקולו הכריע בכמה דיונים חשובים לקבלת החלטות ניציות של מועצת גדולי התורה.
לחסידות בוסטון מרכזים בישראל בהר-נוף ובביתר, ובארה"ב - במונסי, בניו ג'רסי ובבוסטון.
בשנת תש"ל הקים האדמו"ר את ארגון 'רופא', מוסד לייעוץ רפואי. מטרת הארגון הפופלארי הוא מתן עזרה לחולים הן במציאת רופא והן במתן סעד לחולים ומשפחתם המגיעים לבוסטון. ואלפים רבים נעזרו על ידם כל השנים.
צוות ארגון "רופא" עוזר לחולים במציאת רופאים מתאימים. פעילותו של ארגון "רופא" בנושא זה מוגבלת לאזור בוסטון, אך הארגון עוזר לחולה ומשפחתו שמגיעם לעיר על פי עצת מומחים, בדיור לתקופת שהותם בעיר, וכן במזון כשר למהדרין, במגע עם המערכת הרפואית, ולעתים קרובות הארגון עוזר גם בתרגום בעת הביקור עצמו אצל הרופא המומחה.
בשנת תשל"ט יסד האדמו"ר בבוסטון ישיבה מיוחדת לבעלי תשובה.
החסידות מפעילה את מכון 'הנשר הגדול' - מפעל להוצאה חדשה של משנה תורה לרמב"ם, עם ביאור עממי שעורך בן האדמו"ר, הרב מאיר הורוביץ.
סיפור פלאי מהצלת אחרים
היה זה בשבת פרשת שקלים, בשנת תשכ"ח, השבת שלא נשכחת לחסידי סאטמאר, כאשר התמוטט כ"ק האדמו"ר הדברי יואל מסאטמאר זצ"ל לאחר שחטף אירוע מוחי.
במוצאי שבת במעונו של כ"ק האדמו"ר מבוסטון זצ"ל מצלצל הטלפון, ועל הקו מדברים מבית האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל, ובקשה בפיהם.
ידוע שהאדמו"ר מבוסטון ידיו רב לו בענייני רפואה, והרופאים בבוסטון כיבדו מאוד את דעתו, לכן, מבקשים מהם שישפיע על אחד מבכירי הרופאים בבוסטון שאגב היה הרופא האישי של הנשיא אייזנהאואר, מומחה גדול בתחום אירועי מח להגיע לניו יורק.
האדמו"ר מבוסטון זצ"ל פנה מיד לרופא ובקש ממנו לבוא לניו יורק, אך הרופא הסביר בניחותא לאדמו"ר מבוסטון, שמחר זה יום ראשון, וביום ראשון זה יום חופש בשבילו, ועם כל הכבוד, הוא יכול לטוס רק ביום שני.
האדמו"ר מבוסטון לא וויתר, ואחרי זמן רב של בקשה ותחנונים, אמר לו האדמו"ר מבוסטון זצ"ל: "כעת יש לך הזדמנות נדירה, שלא מזדמנת לכל אחד, להציל את חייו של האיש הקדוש עלי האדמות. סע לניו יורק..." אך הרופא לא הסכים להקשיב בקולו.
האדמו"ר מבוסטון זצ"ל נפרד מהרופא, וקיווה שבמהרה ישנה את דעתו.
לא חלפה שעה, והטלפון בבית האדמו"ר מבוסטון זצ"ל מצלצל שוב, ועל הקו הרופא הבכיר: "רבי, כעת בא נקח מטוס ונטוס לניו יורק, אבל יש לי תנאי, אתה - הרבי, מגיע איתי".
לאחר כמה שעות נחתו האדמו"ר מבוסטון יחד עם הרופא בניו יורק ופנו מיד לעבר בית החולים שם שהה האדמו"ר מסאטמאר זצ"ל.
הרופא טיפל מספר ימים באדמו"ר מסטאמר זצ"ל, עד שהתייצב מצבו.
לימים שאל אותו האדמו"ר מבוסטון זצ"ל מה הסיבה ששינה את דעתו, אך הרופא לא סיפר מאומה. וגם לא הסביר מדוע דרש שהאדמו"ר מבוסטון זצ"ל יתלווה אליו למסעו.
ארגון רופא שהקימו
ארגון זה הוא פרוייקט רפואי של "המרכז החסידי בבוסטון" וביוזמת האדמו"ר מבוסטון, רבי לוי יצחק הורוביץ זצוק"ל.
מטרת הארגון: מתן עזרה לחולים הן במציאת רופא והן במתן סעד לחולים ומשפחתם המגיעים לבוסטון. בדומה לארגונו של הרב אלימלך פירר, צוות ארגון "רופא" עוזר לחולים במציאת רופאים מתאימים. פעילותו של הרב פירר מתרכזת באיתור והפניית החולים לרופאים המומחים בכל רחבי תבל. פעילותו של ארגון "רופא" בנושא זה מוגבלת לאזור בוסטון. אך ארגון "רופא" נותן סיוע וסעד לחולה לאחר שהחולה ומשפחתו מגיעים כבר לבוסטון ובכך משלימים את פעולת הרב פירר. ארגון "רופא" עוזר לחולה ומשפחתו בדיור לתקופת שהותם בעיר וכן במזון כשר למהדרין. במגע עם המערכת הרפואית, לעתים קרובות הארגון עוזר גם בתרגום בעת הביקור עצמו אצל הרופא המומחה.
בבוסטון, ארגון "רופא" מנוהל בידי הרב נפתלי הורוביץ, בנו של האדמו"ר.
בישראל, הרב מאיר הורוביץ מהר-נוף שבירושלים, מנהל את הארגון מרחוק. לחולים מישראל הזקוקים לסיוע יש נקודה הקרובה לבית. כאן הם יכולים לקבל אינפורמציה מדוייקת יותר על יכולת הארגון לסייע. לעתים קרובות, חולים המיועדים להגיע לבוסטון מביאים את התיק הרפואי שלהם לארגון על מנת לקבל סיוע במגע הראשוני עם טובי המומחים שבבוסטון. אשתו של הרב מאיר, הגב' סימה הורוביץ תמיד נמצאת לימין בעלה ומביאה סעד לחולים הרבים המתדפקים על דלתם בשעת מצוקתם.
ארגון רופא לא היה זוכה להצלחה לה זכה, לולא עבודת הקודש המסורה של מתנדבים רבים מהקהילה החרדית של בוסטון. לעתים קרובות מגיעים חולים בשעות הקטנות של הלילה מבלי להכיר איש ומבלי להבין את השפה.
הנשים הצדקניות של הקהילה נרתמות למשימה ותמיד מוכנות להכין ולהביא סעודה כשרה למהדרין אף בהתראה קצרה ביותר.
מתנדבי הארגון מסייעים לחולים בימיהם הראשונים בעיר הגדולה והזרה. במידת הצורך, מתארגנים מתנדבים המסיעים את החולים לבתי החולים ואף עוזרים בתרגום דברי הרופאים. מסירות נפשם של חברי הקהילה כולה היא זו אשר יצרה את ארגון מפואר זה.
