מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל

דבריהם הם זכרונם - כ ' אדר תשנ "ה
הלכות שבת ושמו של הגרש"ז, צמודים הם זה לזה, כאשר מלבד היותו פוסק הדור, שהאיר את עיני ישראל בפסקיו הבהירים, במיוחד בהלכות שבת שהם כהררים התלויים בשערה, הרי שנוסף לכך עוד שבעמקות עיונו ועוצם תבונתו, הנחיל רבינו הלכות ערוכות בעניינים הנוגעים להלכות שבת, בנושאים המתחדשים חדשים לבקרים בהתקדמות הטכנלוגיה.

 

אחד ההוראות שהורה הגרש"ז זצ"ל נוגע לזמן השקיעה, שבו נקט שבמקומות שיש הרים המסתירים את השמש, והיא מתכסית מהעיניים זמן מוקדם יותר ממה שאם לא היו הרים, הרי שצריכים לחשב את זמן השקיעה לחומרא לכל דיני התורה, לפי הזמן שהשמש שוקעת לעיני יושבי המקום, בניגוד ללוחות שחישבו את זמן השקיעה לפי ניכוי ההרים המסתירים את השמש. והדבר נפקא מינה להלכות שבת, שבמקומות שכאלה שיש הרים המסתירים את השקיעה, צריכים להחמיר עוד זמן מוקדם יותר בכניסת השבת, ולא לסמוך על זמן השקיעה שבלוחות שונים.

 

הוא היה אומר, שמה שנהגו בירושלים להדליק נרות שבת ארבעים דקות קודם השקיעה, אין זה משום שחששו שמזמן זה מתחיל תוספת שבת, והראיה שלא הקפידו בשעה זו לסיים את כל המלאכות, אלא עשו כן כדי שיספיקו להתפלל מנחה אחר הדלקת הנרות ואחר כך לקבל שבת קודם השקיעה.

 

כמה סמלי הדבר, שבעת אשר חלה הגרש"ז זצ"ל את חליו האחרון שממנו הסתלק בחטף, והוצרך להתאשפז בבית מרפא, היה זה ביום חמישי בשבוע, וכאשר הגיע האמבולנס להובילו, עמד הגרש"ז ותבע שיטלו עמו בגדי שבת, שכן ככל הנראה ייאלץ לשהות שם אף בשבת... זה מה שהטריד את גדול הדור באותם שעות קריטיות... לאחר כמה שעות המצב התדרדר והגרש "ז איבד את הכרתו, עד שביום א' בערב הסתלק לבית עולמו ליום שכולו שבת ומנוחה. זכותו יגן עלינו.

 

מתוך עלון "ישמחו" פרשת כי תשא תש"ע
http://www.temanim.org/shtaygen/ysmechu/70/2-9.pdf