תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
האדמו"ר הצדיק רבי אלעזר אביחצירא זצ"ל
הכותב: אלון ארביב ס"ט
וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר
שבורים ורצוצים אנו עד דכדוכה של נפש על הסתלקותו בפתאום לגנזי מרום של האי גברא רבא, הגאון המקובל, בנן של קדושים וטהורים, מושל ביראה, עמוס המוסר, פאר המדות גדול מרבן שמו, האדמו"ר הצדיק רבי אלעזר אביחצירא זצוקללה"ה.
הצדיק נולד בעיר ריסאני, שבמחוז תפילאלת שבמרוקו למרן הגה"ק רבי מאיר זי"ע ולאמו הרבנית שמחה אבוחצירא זצ"ל. זכה שמרן הגה"ק רבי ישראל אביחצירא המכונה הבבא סאלי זי"ע שהגיע מעירו לאחר שחלם שרבי שמעון בר יוחאי שאל אותו בחלום, מדוע אין במשפחת אביחצירא בן אחד על שם בנו "אלעזר", ואכן כהשגיע לעיר בנו נתברר לו החלום, וכי נולד בן לבנו. רבי מאיר שמח רבות לכך שאביו הגיע, כיבדו לשבת בסנדקות לנכדו, אחד התנאים של הבבא סאלי שהוא עצמו יקבע את שם הבן, ובנו נעתר לכך, ואכן קראו ע"פ החלום שחזה לילה קודם, אלעזר על שם רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, מספרים שבגיל מאד צעיר התייתם מאמו. ובחודש אדר התשכ"ו (למניינם1966) עלה לישראל עם מרן אביו והמשפחה התיישבה באשדוד.
בילדותו למד בישיבת הרמב"ם שבתל אביב אצל הגר"א חפותא שליט"א שהיה מקורבו של סבו הבבא סאלי, בהמשך למד בישיבת פורת יוסף שזו זכתה לקבלו בהספדו הגדול, באחת ההלוויות הגדולות שהיו בירושלים ת"ו.
לאחר פטירתו של מו"ז הבבא סאלי זי"ע קיבל על עצמו רבי אלעזר את האדמו"רות. חצרו הוקמה בבאר שבע ברחוב קפריסין, הבבא אלעזר זי"ע ניהל את חצרו ביד רמה, ורבים נהרו אליו, לקבל את עצתו או ברכתו. ולא היה הבדל בין אשכנזים לספרדים, את כולם קיבל בזרועות פתוחות ובאהבה גדולה, ובחיבה יתירה, שיוצא שכמעט לא היה אחד שלא הרגיש שאת הבעיות שלו רק הצדיק הבבא אלעזר מכיר.
וכבוד עשו לו במותו- בהלוויה רבת המשתתפים למעלה ממאה אלף איש (בפ"י) מבאר שבע ועד ירושלים, בראשם מרן רבנו עובדיה יוסף שליט"א, שבדבריו הודיע : "ברוך ה', הניח בן צדיק, הרב הגדול מעוז ומגדול רבי פינחס הי"ו יתן לו אריכות ימים ושנים ושנותיו בנעימים וימשיך להגדיל תורה ולהאדירה, לזכות הרבים, לרבץ תורה לעדרים, אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לו. יעמוד המנוח ויתפלל עליו. יאריך ימים בתורה, בחכמה, ביראת ה' טהורה. בכל אשר יפנה ישכיל ויצליח להגדיל תורה ולהאדירה. והיה המחנה הנשאר לפליטה. ה' יזכה אותנו לראות תחיית המתים, ובא לציון גואל". עוד דרש הראש"ל הגרש"מ עמאר שליט"א, ולאחר מכן דרש אחיו הגאון הגדול האדמו"ר רבי דוד חי אשר ספד בבכי והעיד על אחיו, השם שלו ראשי תיבות: עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ (ישעיה סד, ג). זה הראשי תיבות שלו. זה מה שאמר לו זקני ע"ה כשהוא נולד.
היה קדוש אנשים לא הכירו אותו הם ראו את הנסתר שבו אבל הנגלה שבו, מורי ורבותי היה קדוש בקדושה אבן הראשה וכל טוב עשה מסר נפשו למען הכלל למען הפרט למען יתומים, למען אלמנות, למען נדכאים, למען חולים, היה שמח כל היום, אתמול (כ"ו בתמוז התשע"א) כל היום היה בשמחה כל היום היה בשמחה במסירות נפש כל יהודי שנכנס נכנס חולה יצא בריא נכנס עצוב יצא שמח נכנס עני יצא עשיר. מסר נפשו. מעולם לא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה מראה עד כמה הרב היה דומה למלאך ה' צבאות. אומר רבנו הקדושת לוי ע"ה, כל דבר. עֵת לָלֶדֶת בזמנו, וְעֵת לָמוּת בזמנו. אבל ברְקוֹד וסְפוֹד בבת אחת. איך?
כשנפטר הצדיק יסוד עולם, כמו אחי הרב הקדוש... שלא מאמינים שככה עלתה לו, שעלה כמו עשרה הרוגי מלכות. בכל דור ודור יש עשרה הרוגי מלכות. בדיוק נפטר סמוך ליום לידתו. יום ההולדת שלו בשבוע הבא... אוי נא לנו. עד כאן מהספדו של הגה"ק רבי דוד חי שליט"א.
תהא נשמת הצדיק צרורה בצרור החיים.
וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר
שבורים ורצוצים אנו עד דכדוכה של נפש על הסתלקותו בפתאום לגנזי מרום של האי גברא רבא, הגאון המקובל, בנן של קדושים וטהורים, מושל ביראה, עמוס המוסר, פאר המדות גדול מרבן שמו, האדמו"ר הצדיק רבי אלעזר אביחצירא זצוקללה"ה.
הצדיק נולד בעיר ריסאני, שבמחוז תפילאלת שבמרוקו למרן הגה"ק רבי מאיר זי"ע ולאמו הרבנית שמחה אבוחצירא זצ"ל. זכה שמרן הגה"ק רבי ישראל אביחצירא המכונה הבבא סאלי זי"ע שהגיע מעירו לאחר שחלם שרבי שמעון בר יוחאי שאל אותו בחלום, מדוע אין במשפחת אביחצירא בן אחד על שם בנו "אלעזר", ואכן כהשגיע לעיר בנו נתברר לו החלום, וכי נולד בן לבנו. רבי מאיר שמח רבות לכך שאביו הגיע, כיבדו לשבת בסנדקות לנכדו, אחד התנאים של הבבא סאלי שהוא עצמו יקבע את שם הבן, ובנו נעתר לכך, ואכן קראו ע"פ החלום שחזה לילה קודם, אלעזר על שם רבי אלעזר בנו של רבי שמעון בר יוחאי זי"ע, מספרים שבגיל מאד צעיר התייתם מאמו. ובחודש אדר התשכ"ו (למניינם1966) עלה לישראל עם מרן אביו והמשפחה התיישבה באשדוד.
בילדותו למד בישיבת הרמב"ם שבתל אביב אצל הגר"א חפותא שליט"א שהיה מקורבו של סבו הבבא סאלי, בהמשך למד בישיבת פורת יוסף שזו זכתה לקבלו בהספדו הגדול, באחת ההלוויות הגדולות שהיו בירושלים ת"ו.
לאחר פטירתו של מו"ז הבבא סאלי זי"ע קיבל על עצמו רבי אלעזר את האדמו"רות. חצרו הוקמה בבאר שבע ברחוב קפריסין, הבבא אלעזר זי"ע ניהל את חצרו ביד רמה, ורבים נהרו אליו, לקבל את עצתו או ברכתו. ולא היה הבדל בין אשכנזים לספרדים, את כולם קיבל בזרועות פתוחות ובאהבה גדולה, ובחיבה יתירה, שיוצא שכמעט לא היה אחד שלא הרגיש שאת הבעיות שלו רק הצדיק הבבא אלעזר מכיר.
וכבוד עשו לו במותו- בהלוויה רבת המשתתפים למעלה ממאה אלף איש (בפ"י) מבאר שבע ועד ירושלים, בראשם מרן רבנו עובדיה יוסף שליט"א, שבדבריו הודיע : "ברוך ה', הניח בן צדיק, הרב הגדול מעוז ומגדול רבי פינחס הי"ו יתן לו אריכות ימים ושנים ושנותיו בנעימים וימשיך להגדיל תורה ולהאדירה, לזכות הרבים, לרבץ תורה לעדרים, אורך ימים ושנות חיים יוסיפו לו. יעמוד המנוח ויתפלל עליו. יאריך ימים בתורה, בחכמה, ביראת ה' טהורה. בכל אשר יפנה ישכיל ויצליח להגדיל תורה ולהאדירה. והיה המחנה הנשאר לפליטה. ה' יזכה אותנו לראות תחיית המתים, ובא לציון גואל". עוד דרש הראש"ל הגרש"מ עמאר שליט"א, ולאחר מכן דרש אחיו הגאון הגדול האדמו"ר רבי דוד חי אשר ספד בבכי והעיד על אחיו, השם שלו ראשי תיבות: עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ (ישעיה סד, ג). זה הראשי תיבות שלו. זה מה שאמר לו זקני ע"ה כשהוא נולד.
היה קדוש אנשים לא הכירו אותו הם ראו את הנסתר שבו אבל הנגלה שבו, מורי ורבותי היה קדוש בקדושה אבן הראשה וכל טוב עשה מסר נפשו למען הכלל למען הפרט למען יתומים, למען אלמנות, למען נדכאים, למען חולים, היה שמח כל היום, אתמול (כ"ו בתמוז התשע"א) כל היום היה בשמחה כל היום היה בשמחה במסירות נפש כל יהודי שנכנס נכנס חולה יצא בריא נכנס עצוב יצא שמח נכנס עני יצא עשיר. מסר נפשו. מעולם לא נהנה מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה מראה עד כמה הרב היה דומה למלאך ה' צבאות. אומר רבנו הקדושת לוי ע"ה, כל דבר. עֵת לָלֶדֶת בזמנו, וְעֵת לָמוּת בזמנו. אבל ברְקוֹד וסְפוֹד בבת אחת. איך?
כשנפטר הצדיק יסוד עולם, כמו אחי הרב הקדוש... שלא מאמינים שככה עלתה לו, שעלה כמו עשרה הרוגי מלכות. בכל דור ודור יש עשרה הרוגי מלכות. בדיוק נפטר סמוך ליום לידתו. יום ההולדת שלו בשבוע הבא... אוי נא לנו. עד כאן מהספדו של הגה"ק רבי דוד חי שליט"א.
תהא נשמת הצדיק צרורה בצרור החיים.
