'למנצח בנגינות' בציור מנורה בפלאש
(מתוך פסקי תשובות סימן א' סעיף ח')
ח. משנה ברורה סק"ד: ויש שהיו רגילין מחמת זה לעשות מנורות של קלף מצויירים להניח בסידורים וכותבים בהם שויתי ה' בן ד' אותיות וכו'. 'מנורה' הכוונה לפרק למנצח בנגינות וכו' אלהים יחננו (שבתהילים ס"ז) שהיו כותבים אותו על קלף בצורת מנורה, ועל קלף זה מוסיפין גם שם ה' ועוד פסוקים ושמות קדושים, ועל זה נסובים דברי הפוסקים והמשנ"ב שיש ליזהר לשמור קלף זה בקדושה שלא יבואו לידי מחיקת השמות, ויש57 שהיו נמנעים מלשים ציור כזה אצל עמוד הש"ץ מכמה טעמים.
אבל עצם אמירת ה'למנצח' בכל יום כשהוא מול עיניו בציור מנורה עניינה58 גדול ונשגב מאד, ומנהג זה מוזכר כבר בראשונים, וכפי שכתוב בס' 'יראת אל' להרוקח "הרואה אותו תמיד מצויר בצורת מנורה ימצא חן וחסד בעיני אלהים ואדם, והאומרו כל יום קודם הנץ החמה לא יקרה לו מקרה רע וכו', והאומרו בבוקר אחר ברכת כהנים59 ז' שבועות בכל ימי הספירה לא יקרה לו נזק בכל השנה כולה ויצליח במעשיו וכו', וגם טוב לאומרו ז' פעמים כשיוצא לדרך לשלום ולהצלחה".
ובאבודרהם "הקורא אותו בכל יום נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבית המקדש וכאילו מקבל פני השכינה, וז' פסוקיו כנגד קני המנורה, מ"ט תיבותיה נגד גביעיה ופרחיה ונרותיה העולם מ"ט, ופסוק ראשון שבו ד' תיבות נגד ב' מלקחיה וב' מחתותיה".
והמנהג לאמרה קודם תפילת שחרית, כי60 שמונה עשרה דשחרית נגד זריקת דם התמיד, ולפני כן היה זמן הטבת המנורה והדלקתה, ועל פי כתבי האר"י ז"ל61 יש לאמרה גם במנחה, וגם בערבית לגרש החיצונים, ובשבת ויו"ט62 אין אומרים אותו וגם לא במנחה שלפניהם, שכל הדינים נכפפים ומתבטלים.
והמנהג הקדמון היה בכל63 קהילות ישראל להדביק קלף עם 'למנצח' בציור המנורה על דלתות הארון קודש מבפנים שסגולתה להגן מפורענות וכמו שכתב בס' 'יראת אל' הנ"ל "ואם יצויר בביהכ"נ בארון הקודש יגין בעד גזירה לקהל", ומהנכון64 לחדש מנהג זה.
ומצינו65 שני מסורות כיצד סדר הפסוקים בציור המנורה, משמאל לימין או מימין לשמאל, וברוב סדורי האר"י ז"ל הוא משמאל לימין, אבל בס' יראת אל הנ"ל מצויר מימין לשמאל וכן בסידור רב קאפל, וירא שמים יוצא ידי שניהם, עכ"פ בציור66 במחשבתו.
הערות
57. עיין שו"ת מהרש"ם ח"א סי' צ"ו, ומשמרת שלום סי' ט"ו אות א', ובין דבריהם שמוסיפין פסוקים וכו' איש הישר בעיניו, וגם חשש כשמצופה זכוכית שמשתקפת בבואת הש"ץ כעין מראה (וע' בזה לקמן סי' צ' אות ל').
58. עבודת הקודש להחיד"א (צפורן שמיר סי' ב' אות י"ח) "מה מאד הפליגו באמירת למנצח בנגינות בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי קונטרס כת"י לראשונים בסודותיו ותועליותיו, ולפחות לעשות נח"ר ליוצרינו נאמר אותו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף", ובמדבר קדמות (מע"ר ד' אות כ"ב) בשם קדמונים הראהו הקב"ה לדוד המלך ע"ה מזמור למנצח כתוב על טס זהב עשוי בצורת מנורה והיה נושא אותו על מגינו כשהיה יוצא למלחמה ואויביו נופלים לפניו וכו', ובס' יראת אל דלהלן שיש בשבעת קני המנורה: חנינה, ברכה, אורה, ישועה, הודאה, שמחה, רננה, ובשלמי חגיגה למהר"י אלגאזי "ואם יסתכל בצורת המנורה שבו לא יהא ניזוק כל היום", וע"ע בהפלגת חשיבות ענינה בס' אור לשמים פ' תרומה שמסוגל לטהרת המחשבה ובבס' דודאים בשדה פ' בהעלותך, ובבן איש חי (ויגש ד') בציור השכל בלבד סגי אם אין ציור מונח לפניו, ובעוד יוסף חי (ויגש ג') "יזקוף הציור של המנורה כשיסתכל בו שיהיה זקוף לפניו כדמיון המנורה שהיתה זקופה ועומדת בהיכל"
59. ויש להסתפק אם הכוונה לברכת כהנים שאומרים אחרי ברכת התורה, או לברכת כהנים שבתפילה
60. פתח הדברי סי' רל"ד סק"ב.
61. שער הכוונות דרוש ג' דתפילת השחר, ובסידור השל"ה שער השמים "ובפרט בלילי ספירה, ויועיל לכמה דברים טובים".
62. וכן בחול המועד אין אומרים אותו עפ"י המקובלים, ואומרים במקומו מזמור השמים מספרים, וכמ"ש בכה"ח סי' נ"א סקי"א, אמנם הרוצה לאמרו בכל יום כסגולה למצוא חן בעיני אלוקים ואדם וכדברי הרוקח רשאי.
63. וכמ"ש בפשיטות בשו"ת צמח צדק (הקדמון) סי' נ' "נהגו בכל קהילות ישראל להדביק קלף עם ציור המנורה על דלתות הארון קודש" וכו', ועיי"ש השאלה שנשאל בזה.
64. שו"ת משנת יוסף ח"ד סי' ל"ב, ובק"ק בעלזא נהגו מאז במנהג זה בתוך הארוך קודש ציור 'למנצח' בדמות מנורה על טבלה, וכן בס' זכור לאברהם מנהגי הגה"צ מוהרא"י מתולדות אהרן זצ"ל סי' י"ד אות ה' שבבית מדרשו עשה כן.
65. עיין בכל זה באריכות במשנת יוסף שם.
66. וכדברי הבן איש חי הנ"ל שמועיל גם בציור במחשבתו.
_____________________
מזמור המנורה
מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'
כבר הפליגו הספרים הק' באמירת מזמור סז' שבתהלים, לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר אֶלֹקים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ וגו', בכל יום. ובהרבה מהסידורים והספרים הקדושים המזמור מובא בציור המנורה, במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה בענין זה. (ואין בכוונתי עתה לכתוב היכן ומתי בכל יום צריך לומר זה המזמור, מפני שרבים הם המנהגים בזה).
כתב בספר אבודרהם: ויש מקומות שנוהגין לומר בכל יום מימות העומר מזמור שיר אלקים יחננו ויברכנו, מפני שיש בו מ"ט תיבות חוץ מן הפסוק הראשון שהוא פתיח' המזמור והם כנגד מ"ט ימי העומר. ועוד יש בו שבעה פסוקים חוץ מן הפסוק הראשון והם כנגד ז' שבועות. ובקצת מקומות אומרים אותו בכל יום מפני שנקרא מזמור המנורה והקורא אותו בכל יום נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבית המקדש וכאלו מקבל פני שכינה, כי תמצא בו ז' פסוקים כנגד שבעה קני המנורה. וגם יש בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבשבעה קני המנורה שעולין למנין מ"ט. כיצד? גביעים כב', פרחים תשעה, כפתורים יא', נרות שבעה, ס"ה מ"ט. ופסוק ראשון יש בו ארבע תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, ועי"ש. (וע"ע בספר יסוד ושורש העבודה עמ' קח')
בספר שבט מוסר (פרק לא') כתב: כל האומר מזמור למנצח בנגינות וגו' בצורת המנורה בכל יום בהנץ החמה לא יקרה לו שום מקרה רע. וחשוב לפני הקב"ה כאלו מדליק נרות בבית המקדש (אגרת הרמב"ן). ובספר מנורת המאור כתוב לאומרו בימי העומר כששליח צבור אומר ברכת כהנים יאמר היחיד למנצח בנגינות וגו' (עי' בספר מועד לכל חי סי' ה' אות כא'. ובמ"ב סי' א' ס"ק ד') ויצליח במעשיו ויסתכל בצורת המנורה ולא יהא ניזוק כל היום. ומסיים, וטוב לאומרו אפילו כל ימות השנה.
בספר ליקוטי מהרי"ח (ח"ג עמ' נד') כתב: ועי' בסידור ר' שבתי כתב לומר מזמור זה בתואר המנורה שהוא סוד גדול, עי"ש, וכאשר באמת כן נדפס בכמה סידורין מזמור זה בציור המנורה, ע"כ. ויש שכותבין על קלף את מזמור למנצח בנגינות בצורת המנורה ומנהג זה מובא בספר כף החיים לרבי חיים פלאג'י. וכן החיד"א בספרו עבודת הקודש כתב, סגולה להולך בדרך, שיאמר קודם שיסיים העמידה מזמור למנצח בנגינות וגו' אלקים יחננו וגו' בצורת המנורה כתובה על קלף. החיד"א (בספרו עבודת הקודש סי' יב' יח') כתב: מה מאוד הפליגו באמירת למנצח בנגינות בציור המנורה וכתבו ז"ל, ששכרו רב ועצום, וראיתי קונטרס בכ"י לראשונים בזה בסודותיו ותועלתיו ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אותו בכונה בציור מנורה כתוב על קלף.
ועוד כתב החיד"א (בספרו מדבר קדמות מערכת ד' אות כא', מקונטרס מנורת זהב, וכתב שזה הועתק מכ"י המהרש"ל), דוד המלך ע"ה הראהו הקב"ה ברוה"ק מזמור למנצח בנגינות וגו' כתוב על טס של זהב מופז עשוי בצורת מנורה וכן הראה אותו למשה רבינו ע"ה, והיה דוד הע"ה נושא זה המזמור כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בטס של זהב כצורת מנורה, כשהיה יוצא למלחמה והיה מכוין סודו והיה נוצח אותם ואויביו נופלים לפניו. (עי' בילקוט מעם לועז - ויקרא עמ' רעט') ועוד בחיד"א כתב: מצאתי בסידור ספרדי ישן וז"ל: כל האומר למנצח בצורת המנורה לא יקרה לו שום מקרה רע ויצליח במעשיו (מובא בספרים). ובספר בן איש חי (שנה א' פרשת מקץ ד') כתב: טוב לומר מזמור אלהים יחננו ויברכנו, בצורת המנורה, ובציור השכל בלבד סגי, אם אין ציור מונח לפניו.
ועוד (ש"א פרשת וישלח כג') כתב: בספר הכונות דף ק ע"ג כתוב, לומר מזמור אלהים יחננו בצורת המנורה קודם אלהי נצור, עי"ש. ועוד כתב (ש"א פ' שלח טו'): צריך להזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון אפילו בדברי תורה, ורק פסוקים אלו יאמר אותם אחר מים האחרונים קודם ברכת המזון, והם מזמור אלהים יחננו ויברכנו כולו, וטוב לצייר במחשבתו בצורת המנורה, ועי"ש. ועוד כתב בספרו לשון חכמים (ח"ב סי' ז'): קבלה מן הראשונים קמאי דקמאי, מזמור אלקים יחננו ויברכנו קריאתו בצורת המנורה מסוגלת להצלחה, על כן טוב ונכון לאומרו בכונת הלב בכל יום מעשרת ימי תשובה בצורת המנורה, ועי"ש. (וע"ע בשו"ת לב חיים ח"ג סי' כד')
בספר שיח יצחק (עמ' קח') כתב, מה מאוד הפליגו באמירת למנצח בנגינות בציור המנורה. וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום.
ובספר חיי אברהם (קכא') כתב, טעם על מה שנהגו לומר אחר קדיש תתקבל במנחה מזמור סז' שהוא למנצח בנגינות מזמור שיר, נ"ל מפני שאחר הקרבת קרבן מנחה היו מדליקין את המנורה בבית המקדש כדאמרינן במס' מדות פ"ו: מי שזוכה בדישון המנורה נכנס ומצא ב' נרות מזרחיות דולקות מדשן את המנורה בין הערבים. והוא אחר קרבן מנחה ותפלת מנחה כנגד קרבן מנחה, ואחר זה מצאתי סמך לדברי מבוא' בס' אבודרהם (הבאינו לעיל).
|