'למנצח בנגינות' בציור מנורה בפלאש

מזמור המנורה

מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'

כבר הפליגו הספרים הק' באמירת מזמור סז' שבתהלים, לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר אֶלֹקים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ וגו', בכל יום. ובהרבה מהסידורים והספרים הקדושים המזמור מובא בציור המנורה, במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה בענין זה. (ואין בכוונתי עתה לכתוב היכן ומתי בכל יום צריך לומר זה המזמור, מפני שרבים הם המנהגים בזה).

כתב בספר אבודרהם: ויש מקומות שנוהגין לומר בכל יום מימות העומר מזמור שיר אלקים יחננו ויברכנו, מפני שיש בו מ"ט תיבות חוץ מן הפסוק הראשון שהוא פתיח' המזמור והם כנגד מ"ט ימי העומר. ועוד יש בו שבעה פסוקים  חוץ מן הפסוק הראשון והם כנגד ז' שבועות. ובקצת מקומות אומרים אותו בכל יום מפני שנקרא מזמור המנורה והקורא אותו בכל יום נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבית המקדש וכאלו מקבל פני שכינה, כי תמצא בו ז' פסוקים כנגד שבעה קני המנורה. וגם יש בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבשבעה קני המנורה שעולין למנין מ"ט. כיצד? גביעים כב', פרחים תשעה, כפתורים יא', נרות שבעה, ס"ה מ"ט. ופסוק ראשון יש בו ארבע תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, ועי"ש. (וע"ע בספר יסוד ושורש העבודה עמ' קח')

בספר שבט מוסר (פרק לא') כתב: כל האומר מזמור למנצח בנגינות וגו' בצורת המנורה בכל יום בהנץ החמה לא יקרה לו שום מקרה רע. וחשוב לפני הקב"ה כאלו מדליק נרות בבית המקדש (אגרת הרמב"ן). ובספר מנורת המאור כתוב לאומרו בימי העומר כששליח צבור אומר ברכת כהנים יאמר היחיד למנצח בנגינות וגו' (עי' בספר מועד לכל חי סי' ה' אות כא'. ובמ"ב סי' א' ס"ק ד') ויצליח במעשיו ויסתכל בצורת המנורה ולא יהא ניזוק כל היום. ומסיים, וטוב לאומרו אפילו כל ימות השנה.

בספר ליקוטי מהרי"ח (ח"ג עמ' נד') כתב: ועי' בסידור ר' שבתי כתב לומר מזמור זה בתואר המנורה שהוא סוד גדול, עי"ש, וכאשר באמת כן נדפס בכמה סידורין מזמור זה בציור המנורה, ע"כ.  ויש שכותבין על קלף את מזמור למנצח בנגינות בצורת המנורה ומנהג זה מובא בספר כף החיים לרבי חיים פלאג'י. וכן החיד"א בספרו עבודת הקודש כתב, סגולה להולך בדרך, שיאמר קודם שיסיים העמידה מזמור למנצח בנגינות וגו' אלקים יחננו וגו' בצורת המנורה כתובה על קלף. החיד"א (בספרו עבודת הקודש סי' יב' יח') כתב: מה מאוד הפליגו באמירת למנצח בנגינות בציור המנורה וכתבו ז"ל, ששכרו רב ועצום, וראיתי קונטרס בכ"י לראשונים בזה בסודותיו ותועלתיו ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אותו בכונה בציור מנורה כתוב על קלף.

ועוד כתב החיד"א (בספרו מדבר קדמות מערכת ד' אות כא', מקונטרס מנורת זהב, וכתב שזה הועתק מכ"י המהרש"ל), דוד המלך ע"ה הראהו הקב"ה ברוה"ק מזמור למנצח בנגינות וגו' כתוב על טס של זהב מופז עשוי בצורת מנורה וכן הראה אותו למשה רבינו ע"ה, והיה דוד הע"ה נושא זה המזמור כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בטס של זהב כצורת מנורה, כשהיה יוצא למלחמה והיה מכוין סודו והיה נוצח אותם ואויביו נופלים לפניו. (עי' בילקוט מעם לועז - ויקרא עמ' רעט') ועוד בחיד"א כתב: מצאתי בסידור ספרדי ישן וז"ל: כל האומר למנצח בצורת המנורה לא יקרה לו שום מקרה רע ויצליח במעשיו (מובא בספרים). ובספר בן איש חי (שנה א' פרשת מקץ ד') כתב: טוב לומר מזמור אלהים יחננו ויברכנו, בצורת המנורה, ובציור השכל בלבד סגי, אם אין ציור מונח לפניו.

ועוד (ש"א פרשת וישלח כג') כתב: בספר הכונות דף ק ע"ג כתוב, לומר מזמור אלהים יחננו בצורת המנורה קודם אלהי נצור, עי"ש. ועוד כתב (ש"א פ' שלח טו'): צריך להזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון אפילו בדברי תורה, ורק פסוקים אלו יאמר אותם אחר מים האחרונים קודם ברכת המזון, והם מזמור אלהים יחננו ויברכנו כולו, וטוב לצייר במחשבתו בצורת המנורה, ועי"ש. ועוד כתב בספרו לשון חכמים (ח"ב סי' ז'): קבלה מן הראשונים קמאי דקמאי, מזמור אלקים יחננו ויברכנו קריאתו בצורת המנורה מסוגלת להצלחה, על כן טוב ונכון לאומרו בכונת הלב בכל יום מעשרת ימי תשובה בצורת המנורה, ועי"ש. (וע"ע בשו"ת לב חיים ח"ג סי' כד')

בספר שיח יצחק (עמ' קח') כתב, מה מאוד הפליגו באמירת למנצח בנגינות בציור המנורה. וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום.

ובספר חיי אברהם (קכא') כתב, טעם על מה שנהגו לומר אחר קדיש תתקבל במנחה מזמור סז' שהוא למנצח בנגינות מזמור שיר, נ"ל מפני שאחר הקרבת קרבן מנחה היו מדליקין את המנורה בבית המקדש כדאמרינן במס' מדות פ"ו: מי שזוכה בדישון המנורה נכנס ומצא ב' נרות מזרחיות דולקות מדשן את המנורה בין הערבים. והוא אחר קרבן מנחה ותפלת מנחה כנגד קרבן מנחה, ואחר זה מצאתי סמך לדברי מבוא' בס' אבודרהם (הבאינו לעיל).