הגאון הגדול רבי יעקב חיים סרנא זצ"ל בשיחה נדירה

"מה שקרוי היום 'נושרים', זה היה כבר בזמן הגמרא, צריך לעשות דבר אחד: לגרום להם שירצו ללמוד תורה, לתת להם ללמוד גמרא עם ראשונים בלי פלפולים חדשים * זו הדרך לכולם. אם ילמדו בישיבות רק גמרא וראשונים, כמו שלמד אבא וכמו שלמד הרב שך, תוך עשר שנים יהיה לנו דור שיודע ש"ס * למה בחורים היום מתחתנים מוקדם? מה רע בגיל 25? שילמדו! ואם הם לא לומדים? שיתחתנו בגיל 13! * לדאבוננו, כבר לא נשארו ממשיכים של סלבודקה. הלימוד החדש של הישיבות קטל את שרידיו * בני-הישיבות היום לא מבינים יידיש כמעט בכלל, וזה לא עולם הישיבות האמיתי * תורת חיים

בבניין הסמוך, היכלה של ישיבת 'חברון – כנסת ישראל' בגאולה, קול התורה מרעיד את הקירות. באופן רשמי לפחות, אמש, עם צאת היום הקדוש, יצאו כמאה וחמישים תלמידי הישיבה לבין-הזמנים של סוכות. אבל ב'חברון גאולה', כך נראה, מתקשים לוותר על טעמו המתוק של דף הגמרא. בעיקר לא כאשר מתווי הדרך הם הגאון הגדול רבי יעקב-חיים סרנא, בנו של מרן רבי-חצק'ל, המכהן כראש הישיבה זה כארבעים שנה, ולצידו הגאון רבי יהושע אייכנשטיין והמשגיח הגאון רבי נפתלי קפלן.

למטה, בבית ההיסטורי שכמעט דבר לא השתנה בו מאז נרכש על-ידי האב הגדול מרן ראש ישיבת חברון רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, יושב בנו-יחידו, ממשיך המורשת ייבדל-לחיים-טובים. ספון בחדרו, ספרי מוסר ו'ראשונים' סביבו. מפעם לפעם נכנסים אליו תלמידים, מבוגרים וצעירים. לשאול שאלות, לקבל הכוונה. מכאן, מהבית הזה, יצאו אלפי תלמידים והקימו בתים של תורה.

מרבית ספריו של אבא הועלו למעלה, לאוצר-הספרים של הישיבה, אך כל היתר נשאר כשהיה. "הכול שלו, הכול של אבא", אומר לנו ר'-חיים כשהוא מתכוון לרוחניות, ואפילו לגשמיות. הוא מצביע על ארונות-הספרים המרהיבים, בטעם של פעם, ועל הריהוט במעונו, השולחן והכיסאות. ר'-חיים חי בצניעות, בפשטות, לא שינה דבר בבית אביו.

תנאי אחד היה לו, לראש-הישיבה, לפרסום השיחה הנדירה הזו. "שלא יהיה שקר אחד!" ציווה עליי, פעם אחר פעם, בטרם צאתי. "אני לא מתחשב במה שאנשים רוצים או לא רוצים, אני אומר את האמת. את זה למדנו בבית, אצל אבא. רק אמת. הוא לא סבל את השקר ואת כל החורבן סביבו".

אידיאת 'גדלות האדם', ניכרת על ר'-חיים בכל הליכותיו. בטון דיבורו (המשלב יידיש ועברית), במבטאו, בתנועותיו, וכמובן בתוכו. סלבודקה בוערת בעצמותיו. ניכר שהוא גדל בבית אמיתי של חברון-סלבודקה. שריד לדור דעה, דור היסטורי שהיה ואיננו.

פעם אחר פעם במהלך השיחה המרתקת, ר'-חיים עוצר את דבריו ומציג בפנינו בהתלהבות את תמונתו של רבי מרדכי פוגרמנסקי, דמות נערצת בעיניו. "הוא היה הגאון של ליטא. תראה איך הוא נראה, כמו איש פשוט, אבל הוא היה היהודי הגאון בכל ליטא. ר' אליהו לופיאן קרא לו לישיבה כשראה אותו בשוק של ירקנים, והוא למד כמו שצריך. הוא יכול היה להיות ירקן, אבל תראה מה יצא ממנו".

"הוא מזכיר בדיוקנו את סבא שלי", אני אומר ל-ר' חיים. והוא אינו מסתיר את התרגשותו מכך שאני נושא את שם סבי הגדול, הגאון רבי שלמה הכהן קוק זצ"ל רב ואב"ד רחובות. הוא עוד זוכר אותו מימיו בישיבת 'חברון'. "מעבר לגדלותו התורנית שהייתה לשם דבר בישיבת חברון, הוא היה 'חשובע'ר איד', 'מענטש'. היה בו 'גדלות האדם' לא פחות מהאבא שלו, ר'-רפאל קוק".

"האדם נברא בשביל 'גדלות האדם'"

ערב חג הסוכות. שמחת בית השואבה ושמחת תורה בחברון–כנסת ישראל היו חלק בלתי נפרד משמחת החג בירושלים. תושבי ירושלים, בהמוניהם, היו מסתופפים כאן, והמחזה היה מדהים: אבא ראש-הישיבה, ור' שמואל שנקר (ה'בעל-מוסר' של ירושלים) היו רוקדים ומפזזים בהתרוממות הנפש. איך אבא הצליח להחדיר מצד אחד עמקות ומוסר נוסח סלבודקה, ומצד שני שמחת התורה בדרגות כאלה?

"אין כאן סתירה. זה לא רק ב'חברון'. ר' אליהו לופיאן היה רוקד במשך כל שעות ההקפות ללא הפסקה, גם בימי זקנותו, ולפני כן היה מוסר שיחת התעוררות נרגשת. 'הגאון' היה עומד על הבימה וקופץ כמו אריה, בזמן ההקפות. אדרבה. רק כך אנחנו יכולים להבין את עמקות התורה. רק מי שלמד כל השנה בעמקות והשקיע כל כולו בגמרא ובמוסר, יכול לרקוד ולשמוח לשם שמים, וזו הופכת להיות שמחה אדירה שאין שניה לה".

 הייתם קרובים מאוד עם ה'חזון איש'.

"במשך חצי שנה, הייתי מגיע אליו שלוש פעמים ביום. הוא היה גאון העולם בדורות הקודמים. איזה תפילות, איזה לימוד, אי-אפשר 'לתפוס' בכלל".

מצד אחד גדלתם אצל האב הגדול, ר'-חצק'ל. מצד שני, אצל ה'חזון איש'. היום חושבים שאלה שתי אסכולות מנוגדות זו לזו.

"אלה לא אסכולות מנוגדות. כאשר החזון איש כתב ב'אמונה וביטחון' עם הפרקים של הביקורת על המוסר, אבא אמר שאם גדול הדור כותב כך אז עלינו לתקן את עצמנו. והוא כינס ב'וגשל' מאות אברכים מכולל חזון איש ואמר שצריכים ללמוד מוסר ו'בין אדם לחברו' מהחזון-איש, ולא רק את החשמל בשבת..."

אז מה הייתה דעת ה'חזון איש' על שיטת המוסר?

"החזון איש אחז שצריך להיות בעל-מוסר, אבל צריך גם להיות למדן".

לומדים היום מספיק 'מוסר'?

"צריכים ללמוד יותר מוסר! לא מעריכים מספיק מוסר! ר' איצל'ה פטרבורג אמר על דודנו ר'-איסר-זלמן מלצר. ר' איסר-זלמן, שמידותיו הטובות היו לשם דבר בכל העולם. ר' איצל'ה אמר עליו, שספק אם אפילו הוא, ר'-איסר-זלמן, לא צריך ללמוד מוסד. קל וחומר אנחנו, בדור המיותם הזה, חייבים ללמוד מוסר! אפשר להיות בן עליה אמיתי מלימוד מוסר. בכלל, אני לא מבין, מי שלא לומד 'מוסר', לא יכול להיות בן-אדם.

"העמדת שם שמים בעולם וקידוש שמו הם עיקר תפקידנו בעולם הזה. רבינו הרמב"ם, תיכף אחר שהעמיד את הלכות יסודי התורה ועיקרי האמונה, העמיד מיד בסמוך את הלכות דעות. מיד, עוד קודם שהעמיד הלכות תלמוד תורה. כי אמנם במידות הטובות שהן להידמות בדרכיו ולהידבר ביודעיו, לאהוב את הרעים ולאהוב גרים, לא לשנוא אחים לא להלבין פנים, ועוד מן המצוות האלו שפרטן בתחילת הלכות דעות הם יסוד היסודות של הנהגת האדם מישראל ולכך נברא, ובזה הוא בא לידי 'גדלות האדם' שבשבילה נברא אדם הראשון".

"מי שלא לומד, מתחכם"

מה ה'מפריע' הגדול כיום לעלייה של בן-תורה?

"לא לומדים היום כמו שצריך. דרך הלימוד היום לא טובה. יש היום 'תורה חדשה' בישיבות. לומדים גמרא עם כל-מיני פלפולים חדשים וסברות".

הראש-ישיבה מדבר על שיטת ה'עיון'?

"אצלנו אין מושג של 'עיון' ו'בקיאות'. צריך ללמוד גמרא, ראשונים ורמב"ם עד הסוף. לא סברות. ר' חיים קנייבסקי, למדנו יחד בלומז'א. הוא לא היה הכי 'מבריק' בשיעור וגם אביו הסטייפלער העיד על-כך, והוא היה יושב בפינה, בשקט, ולומד בהתמדה בלא הפסקה, והיום הוא יודע גמרא וראשונים מילה במילה. למה? כי הוא לומד את זה כבר עשרות שנים. בחור ישיבה צריך ללמוד גמרא וראשונים! אפילו 90 פעם, אבל גמרא וראשונים! לא תורה אחרת. אם לומדים פלפולים חדשים, ככה נהיים עמי-ארצות.

"צריכים ללמוד כמו לפני 90 שנה! אבא זצ"ל ככה לימד. גם הרב שך לא אמר 'תורה זרה'. ככה הוא לימד. בחור שילמד ככה ולא יבזבז הזמן על מפרשים חוץ מראשונים, תוך עשר או שתים-עשרה שנים הוא יידע ש"ס-ראשונים ישר והפוך. יהיה כאן דור של תלמידי חכמים.

"אבא הגיע לישיבת סלבודקה והיה מקורב מאוד להסבא מסלבודקה. כל לילה מחצות, אחרי שהיה מסדר את מיטתו של הסבא, אבא היה נוהג לקחת כסא ויושב על-ידו עד השעה שלוש בלילה ולמד ממנו לקרוא בספרי חז"ל.

"שהרי כל הדברים שלהם עומדים ובנויים על דבריהם זכרונם לברכה, ואינם למדו מדגרמיה כאשר יש אחרים העושים ונתלים בדברי חכמינו ז"ל שלא כדין בפלפולים חדשים. ואין זה הלימוד האמיתי, אלא בלימוד דברים היטב ולהוציא את הדברים כתוכנם האמיתי".

כך אתם נוהגים בישיבה?

"אנחנו משתדלים. בכל שיחה שאנחנו מוסרים, אנחנו עומדים על כך".

אתם מדברים הרבה יידיש. היום, הדור הצעיר של עולם הישיבות כבר איננו דובר השפה.

"בני-הישיבות היום לא מבינים יידיש כמעט בכלל. חבל, זה עולם הישיבות האמיתי. בעבר, מסרתי את השיחות בישיבה רק ביידיש ולפני כמה שנים לא הייתה לי ברירה אלא לעבור לעברית. לאבא היה קשה לדבר עברית. היה אפשר לדבר איתו רק יידיש. אבל את הספרים שלו הוא כתב בעברית בשפה שאין דומה לה".

לצערנו, בנים של תלמידי חכמים מובהקים יוצאים לתרבות רעה. מה שקרוי, תופעת הנשירה.

"מה שקרוי, תופעת הנשירה, זה איננו דבר חדש. אבא זצ"ל היה שותף בהקמת מוסדות שונים בהצלת נערים מהרחוב וקירובם לחיק התורה. התופעה הזאת הייתה כבר בזמן הגמרא".

יש פתרון לצמצום מספרי ה'נושרים'?

"צריך לעשות דבר אחר: לגרום להם שירצו ללמוד תורה. ואני חושב שמה שאני מציע, שילמדו גמרא וראשונים, זה מתאים לכולם. ככה למדו גם בזמן הראשונים, וזה מתאים גם לנו, זה נותן טעם אחר בלימוד".

באיזה גיל צריכים לצאת לשידוכים?

"למה בחורים היום מתחתנים מוקדם? מה רע בגיל 25? אני התחתנתי בגיל 25. בחור לפני גיל 25 צריך ללמוד. הרי מה לוקחים למעלה אחרי 120? רק תורה. ואם אין תורה, אז גורנישט. כל החוכמות נשארות כאן, בעולם-הזה".

ואם בחור לא לומד?

"אז נו, שיתחתן בגיל 13! וחבל שהוא לא לומד בישיבה. אני חושב, שהבריאות הנפשית של בחור מגיעה מזה שהוא קם מוקדם לשחרית בישיבה".

בעלי-בתים העמלים לפרנסתם, כמה הם צריכים ללמוד?

"אם בן אדם עובד, יש לו פרנסה ממקור כשר – זה משהו אחר. אבל הוא צריך ללמוד בבוקר ובערב, לכל הפחות שעתיים. מי שמתחכם כאן בעולם הזה הוא טיפש. לא ללמוד, אפילו אם ישנו התירוץ הטוב ביותר, זה תחכום, ותחכום זה טפשות. כל החוכמות נשארות כאן, שום דבר לא לוקחים למעלה, אחרי 120.

"כמובן אם בן אדם עובד, הוא צריך לתת צדקה בעין יפה לעולם הישיבות. אני תמיד אומר שאני אינני מכיר אף אדם שלקח איתו למעלה אחרי 120 את כספו..."

"איך עולם הישיבות היה נראה לולא סלבודקה"

אבא היה קרוב מאוד עם הסבא מסלבודקה.

"לפני נסיעתו לארץ ישראל דיבר אבא בקידוש בשבת ושיחתו הייתה על שיר השירים, ובסוף דבריו קם הסבא זצ"ל ונשקו על מצחו לעיני כל המשתתפים בקידוש, ואמר לו 'מורי ורבי'. וכמדומה, שדי בזה להראות את אהבת דרכו וגדלותו".

איך, בעצם, הוקמה ישיבת חברון?

"'הסבא' החליט להעתיק את הישיבה לארץ ישראל לאחר שהממשל בליטא גזר על גיוס בני הישיבות לצבא. תוך שלושה חודשים מהיום בו נפתחה בחברון עיר האבות, כבר הגיעו לישיבה תלמידים מסלבודקה, וחלקם מטעלז. והיה זה פלא, כשבאו האחרונים לחברון, פתאום הורידה הממשלה הליטאית את הגזירה ללכת לצבא.

"והסבא שלי ר' משה מרדכי אפשטיין כתב בהקדמה לספרו 'לבוש מרדכי' שסילוק הגזירה אחר שבא האחרון מבני הישיבה היא הראיה הגדולה שהייתה זו גזירה מן השמים וראינו עין בעין שההשגחה העליונה רוצה שישיבת סלבודקה תעלה לארץ-ישראל. תחשוב איך היה נראה עולם הישיבות כיום, לולא הייתה מגיעה סלבודקה לישראל".

מי נשארו הממשיכים של סלבודקה?

"עולם הישיבות האמיתי – גם בארצות-הברית – נוסדו על-ידי סלבודקאים. כך 'לייקווד' ו'בולטימור' ו'מיר' וישיבות נוספות. לדאבוננו, היום כבר לא נשארו סלבודקאים. הלימוד החדש של הישיבות קטל את שרידי דור סלבודקה.

"הסבא בעצמו (מסלבודקה) התבטא פעם שהיה לו רק תלמיד אחד או תלמיד וחצי בלבד, ולא אמר מי זה. סיפרתי לכם על אבא זצ"ל, שהיה יושב כל לילה שלוש שעות, ושמע מהסבא איך ללמוד חז"ל".

יש היום גזירות מגזירות שונות, מטעם משרד החינוך, על תוכניות לימודים בישיבות-קטנות ועוד כהנה וכהנה.

"שמעתי על-כך. התוכניות הללו מוכיחות שהממשלה הזו גרועה יותר מממשלה יוונית. בכלל, זה ממשלה של גנבים. אבל לא רק הממשלה. אבא זצ"ל, שהיה עמל הרבה בהרבצת תורה ובהקמת ישיבות, תקף כל ימיו בדברים ברבים את אלו שקוראים בשם ישיבה את המוסדות שבהם לומדים גם לימודים אחרים. משום שזו באמת אינה ישיבה. "ואפילו אם המוסדות האלה נצרכים ללימודי חול או למלאכה וכדומה, צריך לקרוא להן בשמן הראוי להן, אך לא בשם ישיבה, שהוא מקום מיוחד רק לאלה הלומדים את מה שנתן הקב"ה לישראל בסיני".

מה הראש-ישיבה רוצה לאחל לעולם הישיבות ולכל בית ישראל ערב חג הסוכות, ערב שמחת תורה?

"שבעזרת-השם יזכו ללמוד כמו שצריך, כמו שלמדו בדורות קודמים, ואנחנו מקווים לראות את משיח צדקנו".

לסיום אומר לנו ראש-הישיבה: "בטח אתה שם לב, לא רואים אותי באף מקום כמעט. אני בקושי יוצא מהבית. לא רואים אותי לא בעיתונים ולא על לוחות-המודעות. אבא תמיד היה אומר לנו: אל תלכו על הקירות..."

אבל הפעם, ערב חג הסוכות ה'תשס"ח, לאחר הפצרות חוזרות ונשנות, יצא ראש-הישיבה מגדרו וניאות לקיים עמנו שיחה לפרסום. למען הדרך את הדור הצעיר בשיטת התורה והמוסר, וכדי ולהתחזק מניחוחות עולם הישיבות של פעם. העולם עליו גדל ר'-חיים, שריד לדור דעה, יאריך ה' ימיו בטוב ובנעימים.