תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
כריכה של חומש
האם דבר שמשמש לספר קודש כמו כריכה של חומש וכדו' טעון גניזה כמו דף שכתוב בו פסוקים?
בשולחן ערוך אורח חיים סימן קנד סעיף ג:
תשמישי קדושה, כגון: תיק של ספרים ומזוזות, ורצועות תפילין, וארגז שנותנין בו ס"ת או חומש וכסא שנותנין עליו ס"ת, ווילון שתולין לפני ההיכל,יש בהן קדושה וצריך לגנזן.
ובביאור הלכה סימן קנד ד"ה ודוקא הדבר
..משמע דכל שהוא נוגע בקדושה עצמה אע"פ שהוא רק לשמירה לבד מ"מ מיקרי תשמישי קדושה..
רמב"ם הל' תפילין ומזוזה וס"ת פ"י ה"ד
תיק שהוכן לספר תורה והונח בו וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה אף על פי שהספר בתוך התיק וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה והונח עליו ספר תורה הכל תשמישי קדושה הן ואסור לזרקן אלא כשיבלו או כשישברו נגנזין אבל הבימות שעומד עליהן שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד אין בהן קדושה וכן רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי תשמישי קדושה הן ואסור להוציאן לחול אלא אם כן מכר אותן לקנות בדמיהן ספר תורה או חומש. [השגת הראב"ד - אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה כתב הראב"ד ז"ל א"א אין דעתי נוחה מזה הפירוש ושמעתי הלוחות שהמפטיר והמתרגם עומדין עליהם בשעת שימוש ומה שאמרו שאין בהם קדושה כלומר שאין בהם קדושת תשמיש ספר תורה אבל יש להן קדושת בית הכנסת והכי איתא בירושלמי עכ"ל]:
בהנחה שהספרים הנדפסים יש בהם קדושה [נושא טעון בפנ"ע], אם כך משמשיהם הרי הם תשמישי קדושה ודינם כנ"ל.
בשולחן ערוך אורח חיים סימן קנד סעיף ג:
תשמישי קדושה, כגון: תיק של ספרים ומזוזות, ורצועות תפילין, וארגז שנותנין בו ס"ת או חומש וכסא שנותנין עליו ס"ת, ווילון שתולין לפני ההיכל,יש בהן קדושה וצריך לגנזן.
ובביאור הלכה סימן קנד ד"ה ודוקא הדבר
..משמע דכל שהוא נוגע בקדושה עצמה אע"פ שהוא רק לשמירה לבד מ"מ מיקרי תשמישי קדושה..
רמב"ם הל' תפילין ומזוזה וס"ת פ"י ה"ד
תיק שהוכן לספר תורה והונח בו וכן המטפחות והארון והמגדל שמניחין בו ספר תורה אף על פי שהספר בתוך התיק וכן הכסא שהוכן להניח עליו ספר תורה והונח עליו ספר תורה הכל תשמישי קדושה הן ואסור לזרקן אלא כשיבלו או כשישברו נגנזין אבל הבימות שעומד עליהן שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד אין בהן קדושה וכן רמוני כסף וזהב וכיוצא בהן שעושין לספר תורה לנוי תשמישי קדושה הן ואסור להוציאן לחול אלא אם כן מכר אותן לקנות בדמיהן ספר תורה או חומש. [השגת הראב"ד - אבל הבימות שעומד עליהם שליח ציבור ואוחז הספר והלוחות שכותבין בהן לתינוק להתלמד אין בהן משום קדושה כתב הראב"ד ז"ל א"א אין דעתי נוחה מזה הפירוש ושמעתי הלוחות שהמפטיר והמתרגם עומדין עליהם בשעת שימוש ומה שאמרו שאין בהם קדושה כלומר שאין בהם קדושת תשמיש ספר תורה אבל יש להן קדושת בית הכנסת והכי איתא בירושלמי עכ"ל]:
בהנחה שהספרים הנדפסים יש בהם קדושה [נושא טעון בפנ"ע], אם כך משמשיהם הרי הם תשמישי קדושה ודינם כנ"ל.
