שיעורי מרן שליט"א שלא העלם על הכתב או על קלטת, האם יש למרן "זכויות יוצרים" עליהם להתנגד שהתלמידים לא יוציאום לאור אפי' שהשיעורים מדוייקים בלא טעויות?

1.       האם מותר להעתיק קלטת או סי די רום שהוציא ארגון מסוים ובו ישנם שיעורי דף היומי, באופן שהאירגון מוכרם וכותב שאסור להעתיק?

תשובה: אם  השיעורים הם רק אמירת הגמ' רש"י ו/או התוס' באופן מילולי בלבד – לכו"ע אין איסור מדין זכויות יוצרים, כיון שאינו נקרא יצירה, והאיסור ישנו רק לפני שכיסו השקעתם, מדין השגת גבול, אך אם מוסר השיעור מסר שיעור יחודי באופן שהשיעורים הם בגדר בנית שיעור ויצירה, לפי הדיעה הסוברת שאין זכויות יוצרים על יצירה אלא רק מדין השגת גבול [ו/או דינא דמלכותא, לפי הרבה מן הפוסקים ואפי' בארץ ישראל, כמו שהתבאר….] – אין איסור אלא רק לפני שכיסו השקעתם, אך לפי הרבה מן הפוסקים הסוברים שיש זכויות יוצרים לאסור אפי' כשאין הפסד לבעל הזכויות –בכל מקרה יש איסור מדין זכויות יוצרים.

אח"כ כשהגריש"א שליט"א נשאל [ע"י ידידי הגר"י אפרתי שליט"א], ענה: תלוי איזה שיעור. חסר הגדרה

2.       האם מתרגמי ש"ס מעברית לאנגלית יכולים לעכב מלהעתיק ולהשתמש במה שתירגמו אף שלא למטרת מסחר ואף כשאין להם הפסד?

תשובה: לפי הדיעה הסוברת שאין זכויות יוצרים על יצירה - אין איסור לצלם להעתיק ולהשתמש בההעתק אלא רק לפני שכיסו השקעתם מדין השגת גבול [ו/או דינא דמלכותא, לפי הרבה מן הפוסקים ואפי' בארץ ישראל, כמו שהתבאר….], אבל אחר שכיסו השקעתם, אין איסור, אך לפי הרבה מן הפוסקים הסוברים שיש זכויות יוצרים לאסור אפי' כשאין הפסד לבעל הזכויות    – אם  התרגום הוא רק טכני בלבד, [לדוגמא: תרגום סנסינא, כי זה תרגום טכני, אומרים: שקשה להבין את הגמ' מתוך התרגום], אין בהם איסור מדין זכויות יוצרים, כיון שאינו נקרא יצירה, אך אם התירגום בגדר בנית יצירה [לדוגמא תרגום שוטננשטיין מעברית לאנגלית, ואח"כ מאנגלית לעברית, אומרים: שקל להבין את הגמ' מתוך התרגום] - יש בהם איסור מדין זכויות יוצרים.

אח"כ כשהגריש"א שליט"א נשאל [ע"י ידידי הגר"י אפרתי שליט"א], ענה: תלוי איזה תירגום. חסר הגדרה

3.       בחור ביקש מבעל זכויות של קלטת שירים רשות להעתיק, הואיל והוא בחור ואין לו כסף לקנות, ואכן קיבל מהם רשות, כיום הבחור התחתן, האם כיום מותר לו ולאשתו להשתמש בהם ?

תשובה: לפי הדיעה הסוברת שאין זכויות יוצרים על יצירה – ודאי שמותר לו ולבני ביתו להשתמש בהם ואף לכתחילה, ויש לצדד שזהו לכו"ע, [דהיינו אף לפי הרבה מן הפוסקים הסוברים שיש זכויות יוצרים לאסור אפי' כשאין הפסד לבעל הזכויות, כיון שקיבל רשות ובעל הזכויות לא הגביל לו זמן, וצ"ע. שמעתי מבעל זכויות גדול בעולם המוזיקה  מ"גל פז" שעל היצירות שיש לו בעלות אם נותן רשות אין דעתו להגבלת זמן, כמובן שדעתו אינה מחייבת שיסכימו אחרים לכך], אך אם בעל הזכויות הגביל  בפירוש עד זמן מסויים או כל הגבלה אחרת, או שיש אומדנא לכך, אסור מהתורה להפר איסורו,  מכח בעלות מדין "זכויות יוצרים".

4.       האם קלטת עם שירים מותר להשמיעם בציבור או בעל חנות בחנותו, כשבעל הזכויות כתב איסור מפורש על גבי הקלטת שלא להשמיע בציבור ?

תשובה: לפי הדיעה הסוברת שאין זכויות יוצרים על יצירה – אם לא עשה תנאי מפורש, אין איסור גם אם כתוב שאסור להשמיע בציבור או בחנות, שהרי אין כאן השגת גבול, ואם החוק אוסר זאת, יש סוברים  שזה אסור מכח דינא דמלכותא ואפי' בארץ ישראל, [כמו שהתבאר….], ואם עשה תנאי "רציני וכהלכה" – חייבים לקיים תנאו,   אך לפי הרבה מן הפוסקים הסוברים שיש זכויות יוצרים לאסור אפי' כשאין הפסד לבעל הזכויות   –בכל מקרה אסור לו להשמיע זאת לציבור.

ספר חברותא ומהדורת שוטנשטין – לכאורה הם בגדר יצירה, [כי נעשה בהם עבודה רבה לבנות סוגיה להבנתה בקצרה, בזמן מועט, אחר יגיעה מהו הפשט הנוח להבנה בלא קשיים וסיבוכים], ולכן לענ"ד יש בהם איסור מדין זכויות יוצרים.

העולם אומר כי התרגום שע"י הוצאת ש"ס שוטננשטיין, קל להבין ממנו את הגמ' משא"כ שבהוצאת סנסינא, שהוא יותר טכני ממה שבהבנה.