שאלות שרבים שואלים מידי יום ויום

א.      שימוש בכלים, חפצים שמוגדרים כיצירה שנקנו מיצרן שעבר על זכויות יוצרים.

ב.      תוכנת אינו יהודי

ג.       יורד לאומנותו של אינו יהודי

א.      בעידן הטכנולוגי של היום אנו מוצאים הרבה יצירות שמקורן בעיקר מהמזרח הרחוק, שעושים חיקויים מיצירות של אחרים ומוכרין אותם יותר בזול, פעמים אף באיכות ירודה.

פוסקי דורינו שליט"א  דנו אם מותר להעתיק תוכנות וקלטות לצורך אישי לא למטרה מסחרית. אך כאן הבעיה מסובכת יותר, כיון שהיצרן מהמזרח הרחוק העתיק למטרה מסחרית, שבזה לכל הדעות יש איסור להעתיק הן משום פגיעה בזכויות יוצרים למטרה מסחרית, או מדין השגת גבול.

נשאלת השאלה האם לנו מותר לקנות חפץ שכזה. אם נאמר שאסור, מדוע אסור, האם רק האיסור לפי גדרי "מסייע לעוברי עבירה", או גם מדין בהפרת "זכויות יוצרים",  עכ"פ לא מצאנו ידינו ורגלינו בקנית מוצרים לבית ולמשרד, במוצרים שכתוב עליהם שיצרו זאת מהמזרח הרחוק, והאם אנו צריכים לברר על כל מוצר ומוצר אף לא מהמזרח הרחוק אם היצרן פגע בזכויות יוצרים.

שאלה זו שאלתי את מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, וענה לי בזה הלשון: שודאי שיש איסור גם מדין הפרת "זכויות יוצרים", ואסור להשתמש בחפץ אפי' אם בעל היצירה הוא אינו יהודי, אך יש להתיר באופן שהקונה חפץ  יהיה בדעתו שאם היצירה הזאת הועתקה שלא כדין, ואם היצרן יבוא ויתבענו - ישלם לו, אזי מותר לו לקנות החפץ ולהשתמש בו, ואינו חייב לטרוח לברר אם זה מועתק ולא לטרוח לילך לגוי להחזיר לו את הכסף, ואם העכו"ם בעיר ובקל ניתן להחזיר לו – חייב לעשות כן. ואף לכתחילה מותר לעשות כן, בטעמו של דבר הסביר לי מרן, כי ליקח בעל כרחו  של חבירו חפץ ע"מ לשלם נקרא "חמס", ואיסורו מן התורה שנאמר "לא תחמוד בית רעך", וא"כ  ממעטים אינו יהודי דדרשינן "רעך" ולא אינו יהודי. [כמבואר במנ"ח סי' ל"ח עיי"ש בהערות למטה בשם המקנה, ע"ש שהביא שהפרמ"ג נשאר בצ"ע אם יש חמס בגוי].

עוד שאלתי הרי ידוע שהאינו יהודי לא יבוא ויתבעני, וגם אדם לא מוכן לשלם על חפץ כפול ממחירו, והאם אחר שקנה ע"מ לשלם יכול הקונה להפקיע הלואתו, שהרי "הפקעת הלואתו מותרת".

תשובתו של מרן שליט"א, האדם בלבבו צריך שיהיה שלם בדעתו לשלם לבעל היצירה, ואף שיש דין "הפקעת הלואתו מותרת" מ"מ כאן אסור אח"כ להפקיע חוב זה, כי זה מגלה שמתחילה קנה ע"מ שלא לשלם.

לפוסקים הסוברים שכל איסור פגיעה בזכויות יוצרים זהו מדין השגת גבול, ויורד לאומנותו של חבירו, כאן יש היתר נוסף כפי שיתבאר בהמשך אות ג'.

ב.      שאלת העתקת תוכנות רבים נבוכים בהם. ידוע דעתו של מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, כי יש בזה איסור מוחלט, זו פגיעה "בבעלותו" של יוצר היצירה, והאיסור הוא מדאורייתא. שאלתי את מרן הגרי"ש שליט"א האם מותר להעתיק תוכנת אינו יהודי למטרה אישית ע"מ לשלם אם הגוי יבוא ויתבע אותי. מרן הגרי"ש  שליט"א ענה, שמותר, כהנ"ל בנידון הקודם.

ג.       רבים ממורי הוראה בזמנינו סוברים שכל איסור העתקת תוכנות הוא מדין יורד לאומנותו של חבירו, לדעתם נשאלת השאלה האם אסור לירד לאומנות של אינו יהודי. שאלתי את מרן שליט"א, האם בגדרי האיסור לירד לאומנות חבירו כלול איסור לירד לאומנות של אינו יהודי.

תשובת מרן שליט"א: שאין, ואף שקיי"ל גזל עכו"ם אסור, וזהו מפני שמקור האיסור הוא מ"ואשת רעהו לא טימא", המבואר בגמ' בסנהדרין דף פא. ואינו יהודי אינו בכלל רעהו.

כן שמעתי מהגאונים שליט"א: הגר"ח קנייבסקי והגרמ"ה הלברשטאם, וזהו אחרת ממה ששמעתי מהגר"י סילמן שליט"א שסובר שגם אסור לירד לאומנותו של אינו יהודי, וטעמו, מהחת"ס חו"מ תשו' עט, הסובר שיורד לאומנותו של חבירו הוי איסור גזל דאורייתא, והרי קיי"ל גזל עכום אסור.

מקורות: משנת זכויות היוצר מהדורת שנת תשס"ב פרק יח שאלה ותשובה 3 וכן שאלה 23 .

שאלות נוספות שרבים שואלים מידי יום ויום

1.           בעל יצירה ששייר במפורש  "שאינו מוכר את יצירתו אלא נותן זכות שימוש", האם יש איסור רק לצורך מסחרי מכח  השגת גבול וכהנ"ל או יותר חמור משום גזל דאורייתא, ואסור אפי' לצורך פרטי.

תשובה: בעל יצירה [של תוכנה קלטת וכו'], שלא מכר יצירתו אלא נתן רשיון שימוש תמורת תשלום, ואסר העתקה, לכו"ע אסור להעתיק, ולכו"ע המעתיק עובר משום גזל, גם אם בעל היצירה הוא אינו יהודי, שהרי קיי"ל גזל עכו"ם אסור, [אך עיין במש"כ קודם]. [משנת זכויות היוצר פרק ו'].

2.           מחבר שכתב "כל הזכויות שמורות, כולל העתקה וצילום" האם אחר  יכול לצלם בצילום אופסט,  אף אחרי שהמחבר מכר את ספריו ולא חושב להוציא עוד, [שהרי לכאורה המצלם משתמש ברכוש המחבר ששייר במכירתו, והוי גזל ממש]

תשובה:   לכו"ע זה אסור, לא מיבעיא לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, הסובר שיש אומדנא שהוא משייר זכות העתקה, אלא אפי' לדעות המקילים הסוברים שאינו משייר זכות העתקה, מפני שצילום אופסט הוא העתקה בכמות מסחרית, האסור לכו"ע מדין השגת גבול ומזיק. [משנת זכויות היוצר פרק א' סעי' סא סב].

3.           מחבר שכתב "כל הזכויות שמורות, כולל העתקה וצילום ואפי' חלק מהספר", האם אחר יכול לצלם חלק של הספר בצילום מסמכים למטרה פרטית, [שהרי לכאורה המצלם משתמש ברכוש המחבר ששייר במכירתו, והוי גזל ממש] .

תשובה: לדעת מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א, הסובר שיש אומדנא שהוא משייר זכות העתקה, ודאי זה אסור, אך לדעות המקילים הסוברים שאינו משייר זכות העתקה, מותר כל שאינו מצלם בכמויות. [משנת זכויות היוצר פרק ו' סעי' ד'].

 

אם הצילום לצורך חלוקת שומעי שיעור, האם זה נקרא השגת גבול – יש בזה הרבה פרטים עיין משנת זכויות היוצר פרק ו' סעי' ט', וכן בסעי' ו-יב.