פסקי דינים ותשובות ממרן הגרי"ש אלישיב שליט"א

1. היוצר יצירה האם יש לו בעלות על היצירה, ומה המקור לזה?

  תשובה: יש לו בעלות,(1) וזהו סברא מוצקת מאד, דבר שהשכל מחייבו - יעוין תשובת השו"מ חלק א' סי' מד, ובברכת שלמה חו"מ סי' כ"ד כ"ה - ולכן הפוגע בזכותו עובר על גזל דאורייתא. [מההסכמות שניתנו לזמן מוגבל אין להוכיח שאין זכויות יוצרים, כיון שניתנו לספרים של מו"ל ולא של מחבר].

2. האם יש לבעל יצירה זכויות יוצרים מורחב יותר ממה שהחוק והמנהג נותן, [דהיינו 50 שנה אחר מות המחבר(2)]?

  תשובה: כן.

3. האם יש הבדל אם בעל זכות היצירה הוא יהודי או אינו יהודי או מומר?

  תשובה: אין הבדל ואסור להעתיק, מיהו מותר להעתיק תוכנות של אינו יהודי באם מוסכם בדעתו שאם יבוא הנכרי ויתבע אותו שישלם לו, דחמס של יהודי איסורו מ"לא תחמוד בית רעך", ואינו יהודי אינו "רעך". [עיין מנ"ח בהוצאת מכון ירושלים מצוה לח ובהערות למטה], ואם בקלות יכול לשלם לגוי חייב להשתדל להחזיר לו, וכן אסור לו אח"כ להפקיע הלואתו של הגוי, דכל שהעתיק ע"מ לשלם ואח"כ מפקיע את החוב הוי כהעתיק ע"מ שלא לשלם, שהוי גזל מדאורייתא, אבל אם בדעתו לשלם מותר אף שיודע שהאינו יהודי לא יתבענו, וזה הטעם שמותר לקנות חפצים שהם חיקויים מחברה אחרת שאינם יהודים, באם דעתו לשלם לבעל היצירה באם יתבענו.

4. האם הבעלים יכולים לעכב לעולם אף שא"א להשיג את הספרים?

  תשובה: כן, וכמו כן מצינו בהסכמה שניתן ע"י התלמיד של השו"מ למסגרת השולחן עם הקצוש"ע, ושם מבואר שמחברו הגאון רבי שלמה גנצפריד יכול לעכב את ההדפסה לעולם. ורק בגלל שניחא שלאחר מיתה יפוצו ספריו לכן יכלו להדפיס את הספר שוב.

5. באופן שכל העולם מעתיקים ללא רשות את היצירה מהבעלים או את החכמה כמו בקלטות משום שעדיין אין שיניים לחוק, האם מותר להעתיק באופן שההקלטה לצורך עצמי ולא מסחרי?

  תשובה: אסור, דכל יצירה שנעשתה למטרת רווח וכתב "כל הזכויות שמורות" אומדנא הוא שמשייר לעצמו את זכויות העתקה, והו"ל כאילו שייר בפירוש.(3)

6. אולי כתב כן כדי שאנשים ישרים המבינים שאין מן הראוי להעתיק קלטת שאחר טרח ועשה דבר מתוקן יקנו ממנו.

  תשובה: א"כ הם שהם ישרים קובעים את המנהג אע"פ שהם מיעוט, ולא האנשים שאינם ישרים קובעים את המנהג, ואע"פ שהם רוב העולם.

7. מה הדין לקונה ממי שהעתיק, והמעתיק הוא יהודי שהעתיק יצירה באופן שבעלי זכויות היצירה הם אינם יהודים, ומה הדין בדיעבד שקנה לענין להשתמש בהם?

 תשובה: אסור לקנות, ואם קנה אין להשתמש אא"כ הבעלים האמתיים ימחלו.

8. כשכותבים "כל הזכויות שמורות" ודעתו במילים אלו שזה תנאי ושיור בקנין, האם זה אסור מפני שהוי כאילו התנה ושייר?

  תשובה: ודאי שכן. [אך עיין במש"כ לעיל הערה 3].

9. האם יש טענת מקח טעות בזכויות יוצרים?

 תשובה: ודאי שכן כדין כל טענת מקח טעות בממון. [כמו כן מצינו אצל הגאון רבי שלמה גאנצפריד שנתן לאחד זכות הדפסה ואח"כ התחרט משום שהאחר הפר את התנאים].

10. האם מותר לקבל קלטת מועתקת בלא רשות ולהשתמש בה?

 תשובה: אסור.

11. האם מותר להעתיק קלטת מקלטת מועתקת בלא רשות?

 תשובה: אסור.

12. האם מותר להעתיק גירסא ישנה של תוכנה בלא רשות?

 תשובה: אסור.

13. האם יש בכחם להגביל שימוש תוכנה אחת לשני מחשבים בבת אחת?

 תשובה: כן באם זהו כוונתם האמיתי, אך לפעמים הם כותבים כן דרך גוזמא ולא מתכוונים לכך באמת.

14. אם יש זכות יוצרים על קול?

 תשובה: לא כי זה דבר שאין בו ממש, וכוחו רק מכח המלכות והמנהג, ולכן אחר 50 שנה לאחר מות המחבר נפקע זכותו.(2)

15. האם תמונה נחשבת ליצירה?

 תשובה: תמונה אינה נחשבת ליצירה, אולם מי שהשקיע טירחא עבור התמונה, כגון שטרח לצלם רב שאינו מרשה שיצלמוהו, התמונה נחשבת ליצירה, אולם מצד המוסר אין ראוי לצלמו.

16. האם מותר לעשות עריכה חדשה כגון שאלות ותשובות על חיבור של מחבר אחר שאינו מרשה?

 תשובה: אם העריכה החדשה מבוססת על הקודם וא"א לכתבו בלא החיבור הקודם אסור בלא נטילת רשות מבעלי היצירה.

17. האם יש להקל בארץ ישראל העתקה שאיסורה רק מכח דינא דמלכותא?

 תשובה: כל תקנה שהיא לטובת בעלי אומנים שאינה נגד דין תורה, והיושר מחייב דבר זה מצד "ועשית הישר והטוב" ומכח דינא דמלכותא הוא חוק קבוע, בזה לכו"ע אנו מחוייבים להחזיק בדינא דמלכותא אפי' בארץ ישראל, ויש להחמיר בזה כמו שאין להקל באיסור תורה, ולכן הפרת זכויות יוצרים בארץ ישראל אין להקל בו גם אם לא היה איסורו מהתורה, ומטעם זה אנו מחוייבים לשמור על המנהג שהיא לטובת הציבור גם אם ידוע שחלק מהציבור אינו נוהג כהמנהג, בכולה או בחלקה וחלק נוהג כהמנהג.

18. הקונה קלטת או תוכנה האם מותר לעשות לעצמו גיבוי לקלטת או לתוכנה ע"מ שהמקורי תשתמר אצלו לאורך זמן או באם המקורי יתקלקל?

 תשובה: לתוכנה כן, כי כן הרגילות של הרבה מבעלי התוכנה ליכתוב שיעשו גיבוי למקרה שהתוכנה תתקלקל, אך עשיית גיבוי לקלטת צריך הסכמה מצד בעלי היצירה.

19. האם מותר לעשות קלפים או סרט המבוסס על ספר של מחבר שאינו מסכים לכך.

 תשובה: אם כולו מבוסס על ספר של מחבר שאינו מסכים לכך - אסור, ועיין לעיל פרק ה' הערה 14.

20. בדין הדפסת ספרים של יורשים שאינם ידועים - עיין לעיל פרק ז' סעי' יח ובהערה 26.

21. תלמיד ששמע שיעור והעלם על הכתב ורוצה להדפיסם, מי בעל הזכויות?

 תשובה: בעל ה"זכויות יוצרים" הוא הרב ולא התלמיד, ויכול למנוע מהתלמיד את הדפסת השיעור, מכח דיני "זכויות יוצרים".(4)

22. מה הדין בדיעבד, דהיינו שהתלמיד הדפיסם והרב אינו רוצה שימכרם?

 תשובה: יש ליתן את הספרים לרב, ואם הרב אינו יכול או אינו רוצה לשלם הוצאות הדפסה, יש לגנוז את הספרים.

23. אינו יהודי שהוציא לאור ש"ס שאין לו עליו זכויות יוצרים, האם מותר לאחר להדפיס כמתכונתו?

 תשובה: מותר, דלא מצינו שתיקנו איסור השגת גבול ויורד לאומנותו(5) לטובת אינו יהודי, ורק בגזל ממש מצינו שנחלקו אם אסור לגוזלו, ובמקום שיש חילול ד' בכל אופן אסור.

24. גרפיקאי שסרק באיסור טקסט שיש בה משום יצירה, ובעל היצירה שמר לעצמו זכויות, ונתן זאת לפועל שלו כדי שיכינו כראוי לדפוס למטרה מסחרית, מה שורש האיסור, והאם הפועל צריך לסרב לעשותם ומכך עלול להפסיד את מקום עבודתו?

 תשובה: ודאי שאסור לו לעשות זאת מעיקר הדין, מדין השגת גבול ומסייע, ואם עלול לאבד פרנסתו יעשה שאלת חכם.

25. ראובן שהזמין עבודה גרפיקאית משמעון, ואחר קבלת היצירה התברר לראובן כי שמעון השתמש עם תוכנה לא מקורית כשבעל היצירה הוא לוי, האם מותר לראובן להשתמש בגרפיקה שקיבל משמעון?

 תשובה: במקרה והתוכנה מהוה חלק מהיצירה שמעון הגרפיקאי ולוי בעל התוכנה נחשבים לשותפים ביצירה, ולכן אסור לראובן להשתמש ביצירה.(5/1)

26. האם מותר להעתיק תוכנה של חברה בבעלות של אינו יהודי ויש ליהודים מניות בחברה?

 תשובה: אם יש ליהודים שליטה או רוב במניות החברה, דין העתקת היצירה כדין העתקת יצירה של יהודי.

 

מקורות והערות

(1) רבים הם הפוסקים, גדולי הדורות ובתי דין שסוברים שכל שעשה יצירה למטרת רווחים וכתב "כל הזכויות שמורות כולל זכויות העתקה" וכל נוסח דומה, הוי אומדנא שמשייר לעצמו את זכויות העתקה, כנ"ל פרק ה' הערה 1, עיי"ש, גם הדעות המקילים באופן שלא משייר בפירוש סוברים שלכתחילה אין להקל בזה, והמיקל נקרא נבל ברשות התורה, ומן הראוי לחוש להחמיר ולא להכשל באיסור גזל דאורייתא.

(2) יעוין שו"ת וישב משה המובא לקמן עמ' קס"ד.

(3) כן שמעתי מרבינו שליט"א בשנת תשמ"ח, וכן ראיתי מביאים בשמו, אך שמעתי שדעת רבינו כיום היא כמו שהבאתי בשמו לעיל פרק ו' סעי' ה' הערה :9 שמאחר שבארץ ישראל יצא תיקון לחוק שקבע: כי העתקת קלטת [וכן צילום והעתקת חלק מספר] לשימוש פרטי ושלא למטרת מסחריות, לא תיחשב כהפרת זכויות יוצרים, וזאת בניגוד להפרת זכויות יוצרים של "תוכנות" שבו קובע החוק "כי שימוש בתוכנה בניגוד לתנאי הרשיון, מהוה הפרת זכויות יוצרים ללא קשר להיקף המסחרי של השימוש", ולפי"ז הפירוש המשפטי של "כל הזכויות שמורות" הנכתב בקלטות [ובספרים] היוצאים בארץ ישראל הוא שמותר להעתיק ולצלם חלק מהספר לשימוש פרטי שלא למטרת רווח אפי' כל שהוא, ולפי"ז [בקלטות ובספרים] כל שלא שייר בפירוש, מותר להעתיק ולצלם קלטת או חלק מספר לשימוש פרטי שלא למטרת רווח אפי' כל שהוא. ולפי מה שכבר נהגו רוב המו"ל לשייר בפירוש, כל ששייר בפירוש - הדין חוזר למחלוקת היסודית, שלסוברים שיש לו בעלות יותר מכח החוק אז יכול לאסור, ולחולקים - אינו יכול לאסור.

(4) זהו אחרת מלעיל פרק ג' סעי' ג, ומפרק ט' הערה 6, עיי"ש.

(5) וכן שמעתי מהגר"ח קנייבסקי שליט"א, ומהגר"מ הלברשטאם שליט"א - עיין בהמשך. ויעוין חת"ס חו"מ תשו' ע"ט, דס"ל שיורד לאומנותו של חבירו הוי איסור גזל דאורייתא, ויליף ליה מהגמ' בסנהדרין דף פא. מ"ואשת רעהו לא טימא", מובא בפ"ת חו"מ סי' רלז, ואחרת מהחוות יאיר סי' מב, עיין דבריהם בספר "משפט שלמה" חלק א' סי' מ"ב ומה שהאריך בזה, ונראה דאף לפי החת"ס דס"ל שהוי גזל דאורייתא, מ"מ מודה שבעכו"ם אין איסור, אפי' למ"ד גזל עכו"ם אסור, דכאן שאני דעכו"ם אינו בכלל רעהו, שו"ר כדברים אלו בספר "שלהי דקייטא" מהר"ש ברוך גנוט, שנת התש"ס, סי' צא, עמ' שו, וכיון דאתינא להכי נראה שלפי מה שכתבנו לעיל פרק יא "מוניטין" הערה 1, ש"מוניטין" אינו נחשב ליצירה, א"כ יחזור הדין שלהחת"ס האיסור הוא גזל מדין יורד לאומנותו של חבירו, ולחולקים הוי רק איסור מדרבנן, מ"מ יודה החת"ס שמהתורה אין איסור גזל לפגוע במוניטין של אינו יהודי, מיהו במקום שיש חילול ה' לכו"ע אסור, וכן במקום שיש דינא דמלכותא ומנהג כנ"ל תשו' 17. וע"ע לקמן עמ' קע"ד בהערות שם.

(5/1) העירני אחד מגדולי הת"ח שליט"א כי יתכן ויש לדמות דין זה לדין תרנגולת של ראובן ששמו ביצים של שמעון תחתיה ויצאו אפרוחים, האפרוחים למי, בשו"ת מהר"ם חביב או"ח סי' רנג, נפסק כי שייך לבעל התרנגולת, ויעוין גם בפרי יצחק חלק א' סי' טו.