תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

דיני מוקצה בשבת בחנוכיות וסביבונים

חנוכיה יקרה – מוקצה.
אין בו היתר טלטול כלל, לא לצורך תשמישי האדם ולא לצורך הכלי.

חנוכיה רגילה - מלאכתו לאסור.

מותר לטלטלו לצורך תשמישי האדם בלבד. בין לצורך גופו [כגון שמשתמש בפטיש לפצח אגוזים] ובין לצורך מקומו [כגון שזקוק להשתמש במקום שמונח הכלי]. אך טלטול לצורך הכלי [כגון שלא ינזק הכלי או יגנב] אסור. וטעם הדין שעיקרה נועד להדלקה ולכן דינה ככלי שמלאכתו לאיסור, ומכל מקום יש תשמיש היתר לשימוש ככלי נוי.

חנוכיה שעשויה מחתיכת מתכת עם כוסיות - כלי שמלאכתו לאיסור שאין בו היתר.

אין בה תואר לנוי ,ואין לטלטלו כדין מוקצה, ובשעת הדחק מותר לטלטלו כדין כלי שמלאכתו לאיסור.

חנוכיה של ילדים שמדביקים עם צלוחית קטנה על חתיכת אבן או עץ- כלי שמלאכתו לאיסור שאין בו היתר.

אין בה תואר לנוי ,ואין לטלטלו כדין מוקצה, ובשעת הדחק מותר לטלטלו כדין כלי שמלאכתו לאיסור.

חנוכיה שדלקה בערב שבת - מוקצה

אין בו היתר טלטול כלל, לא לצורך תשמישי האדם ולא לצורך הכלי.

טעם הדין: לפי שבערב שבת היתה מוקצה גמור מדין בסיס לדבר האסור, ולכן אף לאחר שכבתה דינה כמוקצה מדין מיגו דאיתקצאי בבין השמשות.

סביבון - מלאכתו להיתר.

מותר לטלטלו רק לצורך מסוים. בין לצורך תשמישי האדם, בין לצורך הכלי [כגון שלא ינזק הכלי או יגנב].

סביבון מאיר- מלאכתו לאיסור שאין בו היתר.

אין לטלטלו כדין מוקצה, ובשעת הדחק מותר לטלטלו כדין כלי שמלאכתו לאיסור.

סביבון מנגן – מלאכתו לאיסור שאין בו היתר.