תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
מכתב ה' - תשובה להרה"ג ר' שמואל אליעזר שטרן שליט"א, ר"מ ודומ"ץ בבני ברק
ב"ה, כ"ג תשרי התשמ"ט
לכבוד
ידידי הרה"ג ר' שמואל אליעזר שטרן שליט"א
ר"מ ודומ"ץ בבני ברק
ברכה והודאה לכת"ר על הערותיו החשובות מאירות העינים - בדין העתקת קלטות ותוכנות - מתי אסור מעיקר הדין, ומתי ראוי שלא להעתיק. והודאה מיוחדת על צירוף מכתב הברכה מאת מרן בעל שבט הלוי שליט"א, וגילוי דעתו בנושא זה.
והנה יוצא מכת"ר:
א. יצירה שנמכרה בתנאי או בחכירה - יש איסור מעיקר הדין להעתיקה ואף כשהעתקה היא העתקה בודדת, וכ"ש כשהעתקה היא למטרה מסחרית - כן הוא בספרי בפ"ד ובכמה מקומות.
ב. מה שהביא כת"ר ראיה מהחת"ס שיצירה שכתוב עליו "כל הזכויות שמורות" בלא גילוי דעת מפורשת אינה אסורה - נראה דלא מיבעיא לחולקים על החת"ס המובאים בסיפרנו בפ"א סוף ענין א' ובהערות ז-יב. ואף מהחת"ס א"א להביא ראיה דאינו דומה משיג גבול שאין משתמש ביצירת המחבר, למעתיק קלטות ותוכנות כשמשתמש ביצירת המחבר, וברכוש המחבר.
ג. וכן מה שכתב כת"ר "שכמדומה שאין העתקה בודדת - לא למטרה מסחרית - נכלל בכלל "דינא דמלכותא" ולכן אין לאסור מכח דינא דמלכותא - לפי הידוע לי שאין תובעים אדם שהעתיק העתקה בודדת לא םפני שהמלכות אינה אוסרת זאת, אלא מפני שתביעה זו אינה כדאית ליצרן, מפני רוב הטירחה, ואיבוד הזמן הנובע מתביעה זו [שלכל היותר יקבל בחזרה את מחיר הקלטת]. ועיין במה שכתבתי להגר"ז גודלברג שליט"א ענין ד' שמבואר שם שיש לאסור גם מצד המנהג [ומנהג אנשים שאינם ישרים שמעתיקים ללא החתשבות ביצרן, במנהג, ובחוק - אין חשיב מנהג], וא"כ כל מקום שיש מנהג יש איסור מצד המנהג וגם מכח דינא דמלכותא.
והרי המנהג מתפשט והולך שאין מוכרים תוכנות אלא בצירוף חתימת הרוכש - שחוכר הקלטת ולא קונהו.
ד. וכן במה שכתב כת"ר שהיצרן אינו יכול לשייר זכות העתקה כיון שזה דבר שאין בו ממש כמו שמצינו לענין המוכר ביתו או חורבתו ומשייר את האויר - עיין בזה בברכת שלמה חו"מ סי' כ"ד ענין ח', ובהסבר הדבר י"ל כיון שמצינו שיור לא רק בגוף אלא גם בפירות, וכמו"כ מצינו שאיכא דין שיור בדבר שאין בו ממש, נשמע מבין שניהם דאיכא שיור בתולדה אף שאין בו ממש, וע"ע בהסכמה של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל לספר נצור לשונך, האוסר העתקה בכל אנפי מדין מזיק.
ה. כבר הובא בספרי בכמה מקומות ובמכתבי להגרז"נ גולדברג שליט"א, את דעת הסוברים שיש זכות ליצרן על יצירתו אף אחר שמכר את יצירתו לענין שאין לקונה היתר להעתיק את יצירתו שכל המוכר דעתו למכור יצירתו ולשייר את זכות צילום והעתקה, ואף באופן שלא כתב "כל הזכויות שמורות", ואף באופן שאין איסור מצד המנהג או מכח דינא דמלכותא.
מ"מ למעשה כבר ציין כת"ר בשם מרן בעל שבט הלוי שליט"א שאף באופן שמעיקר הדין א"א לאסור [כגון כשכתוב "כל הזכויות שמורות" או כשלא כתוב כן אולם יש אומדנא לכך] - מ"מ אין ראוי להקל בזה ולא כמו שנתפרסם בשמו.
הדורש בשלומו ומודה לו מאד
נחום מנשה ויספיש
לכבוד
ידידי הרה"ג ר' שמואל אליעזר שטרן שליט"א
ר"מ ודומ"ץ בבני ברק
ברכה והודאה לכת"ר על הערותיו החשובות מאירות העינים - בדין העתקת קלטות ותוכנות - מתי אסור מעיקר הדין, ומתי ראוי שלא להעתיק. והודאה מיוחדת על צירוף מכתב הברכה מאת מרן בעל שבט הלוי שליט"א, וגילוי דעתו בנושא זה.
והנה יוצא מכת"ר:
א. יצירה שנמכרה בתנאי או בחכירה - יש איסור מעיקר הדין להעתיקה ואף כשהעתקה היא העתקה בודדת, וכ"ש כשהעתקה היא למטרה מסחרית - כן הוא בספרי בפ"ד ובכמה מקומות.
ב. מה שהביא כת"ר ראיה מהחת"ס שיצירה שכתוב עליו "כל הזכויות שמורות" בלא גילוי דעת מפורשת אינה אסורה - נראה דלא מיבעיא לחולקים על החת"ס המובאים בסיפרנו בפ"א סוף ענין א' ובהערות ז-יב. ואף מהחת"ס א"א להביא ראיה דאינו דומה משיג גבול שאין משתמש ביצירת המחבר, למעתיק קלטות ותוכנות כשמשתמש ביצירת המחבר, וברכוש המחבר.
ג. וכן מה שכתב כת"ר "שכמדומה שאין העתקה בודדת - לא למטרה מסחרית - נכלל בכלל "דינא דמלכותא" ולכן אין לאסור מכח דינא דמלכותא - לפי הידוע לי שאין תובעים אדם שהעתיק העתקה בודדת לא םפני שהמלכות אינה אוסרת זאת, אלא מפני שתביעה זו אינה כדאית ליצרן, מפני רוב הטירחה, ואיבוד הזמן הנובע מתביעה זו [שלכל היותר יקבל בחזרה את מחיר הקלטת]. ועיין במה שכתבתי להגר"ז גודלברג שליט"א ענין ד' שמבואר שם שיש לאסור גם מצד המנהג [ומנהג אנשים שאינם ישרים שמעתיקים ללא החתשבות ביצרן, במנהג, ובחוק - אין חשיב מנהג], וא"כ כל מקום שיש מנהג יש איסור מצד המנהג וגם מכח דינא דמלכותא.
והרי המנהג מתפשט והולך שאין מוכרים תוכנות אלא בצירוף חתימת הרוכש - שחוכר הקלטת ולא קונהו.
ד. וכן במה שכתב כת"ר שהיצרן אינו יכול לשייר זכות העתקה כיון שזה דבר שאין בו ממש כמו שמצינו לענין המוכר ביתו או חורבתו ומשייר את האויר - עיין בזה בברכת שלמה חו"מ סי' כ"ד ענין ח', ובהסבר הדבר י"ל כיון שמצינו שיור לא רק בגוף אלא גם בפירות, וכמו"כ מצינו שאיכא דין שיור בדבר שאין בו ממש, נשמע מבין שניהם דאיכא שיור בתולדה אף שאין בו ממש, וע"ע בהסכמה של הגר"מ פיינשטיין זצ"ל לספר נצור לשונך, האוסר העתקה בכל אנפי מדין מזיק.
ה. כבר הובא בספרי בכמה מקומות ובמכתבי להגרז"נ גולדברג שליט"א, את דעת הסוברים שיש זכות ליצרן על יצירתו אף אחר שמכר את יצירתו לענין שאין לקונה היתר להעתיק את יצירתו שכל המוכר דעתו למכור יצירתו ולשייר את זכות צילום והעתקה, ואף באופן שלא כתב "כל הזכויות שמורות", ואף באופן שאין איסור מצד המנהג או מכח דינא דמלכותא.
מ"מ למעשה כבר ציין כת"ר בשם מרן בעל שבט הלוי שליט"א שאף באופן שמעיקר הדין א"א לאסור [כגון כשכתוב "כל הזכויות שמורות" או כשלא כתוב כן אולם יש אומדנא לכך] - מ"מ אין ראוי להקל בזה ולא כמו שנתפרסם בשמו.
הדורש בשלומו ומודה לו מאד
נחום מנשה ויספיש
