בקשה על הגשמים

נוסח התפילה: ועננו בורא עולם במידת הרחמים, בוחר בעמו ישראל להודיע גודלו והדרת כבודו. שומע תפילה, תן טל ומטר על פני האדמה, ותשביע את העולם כולו מטובך, ומלא ידינו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. שמור והצל שנה זו מכל דבר רע, ומכל מיני משחית ומכל מיני פורענויות, ועשה לה תקווה ואחרית שלום. חוס ורחם עלינו ועל כל תבואתינו ופרותינו ,וברכנו בגשמי ברכה, ונזכה לחיים ושובע ושלום כשנים הטובות. והסר ממנו דבר וחרב ורעב , וחיה רעה ושבי וביזה,ויצר הרע וחליים רעים וקשים ומאורעות רעים וקשים. וגזור עלינו גזירות טובות מלפניך, ויגלו רחמיך על מידותיך ותתנהג עם בניך במידת הרחמים, וקבל ברחמים וברצון את תפילתנו.

שאלה: האם יש להמשיך לומר 'ועננו בורא עולם', אף לאחר שירדו גשמים?

תשובה: כשיש צורך בגשמים נוספים, אין סיבה שלא יוסיפו לבקש.

סתירה בדברי הרמב"ם מהלכות תענית:

הרמב"ם, בהלכות תעניות, פ"ד הי"ט, כותב:

"ירדו להם גשמים - עד מתי יהיו יורדין ויפסקו הציבור מן התענית? משירדו בעומק הארץ החריבה טפח...".

והנה, בפ"ב הי"ז, לכאורה, סותר הרמב"ם את עצמו. שם כתב:

"וכן אם הגיע זמן חג הסוכות ולא ירדו גשמים הרבה כדי למלאות מהם הבורות, השיחין והמערות, הרי אלו מתענין עד שירד גשם הראוי לבורות...".

הרי שנקט הרמב"ם שממשיכים להתענות, למרות שירד מספיק גשם לשדות, עד שירד כל הגשם הנדרש - "עד
שירד גשם הראוי לבורות"

?