מקומות ראויים לברכת האילנות החביבה!
א. למרות שבשכונתי מצויים עצי פרי רבים, לא קל למצוא עצים שראויים לברכה לכתחילה לכל הדעות, יש אומרים שאין לברך על עץ ערלה, יש אומרים שאין לברך על עץ מורכב על אינו מינו. וכן צריך לכתחילה שני עצי פרי מלבלבים.
ב. רבים מהעצים כיום מורכבים על מינים שספק אם זהו מין במינו, כגון מיני הדרים.
וכן ישנם מינים רבים שפעמים מרכיבים אותם על מין אחר ולפעמים על מינם, ואי אפשר לדעת אחר השתילה על מה מורכבים. כגון: שקד (אלו שניטעו בעשרים-עשר שנים אחרונות), משמש, אפרסק, דובדבן, שזיף.
האגס עד לפני כשלש שנים היה מורכב רובו ככולו על חבוש, שהוא כלאים גמורים מדאו'!
מינים שמצויה בהם הרכבה אסורה או ספק הרכבה אסורה
אגס, אפרסק, נקטרינה ('אפרשזיף'), גודגדן, דובדבן, משמש, פיסטוק (בטנה, אלה אמיתית), שזיף, שזיף פיסרדי, שקד.
מיני הדרים: אשכולית, לימון, לימון סיני (לימקווט), לימה (ליים, לימון מתוק), פומלה, פומלית, קליפים – קלמנטינה ומנדרינה, תפוז, תפוז סיני (קומקווט).
מצו"ב מודעה שפירסמנו בבתי כנסיות בענין מכשול זה. ומצוה להוסיף ולפרסמו.
לכן הפירסום וההודעה אודות עצים שאין בהם חשש כלאים שניתן לברך עליהם לכתחילה ובהידור, היא זכות גדולה!
ג. עצים שאין בהם חשש הרכבה אסורה:
מינים שאין בהם הרכבה אסורה
בעצי שבעת המינים: גפן, תאנה, רימון, זית, תמר (דקל) - לא קיימות הרכבות אסורות.
מינים נוספים שלא קיימת או לא מצויה בהם הרכבה אסורה: אבוקדו. אגוזי מלך, פקאן, מקדמיה. אנונה. אפרסמון. גויאבה, גויאבה תותית (אדומה). חבוש. חרוב, ליצ'י. מנגו. פיג'ואה. פיטאיה. פפאיה. פרי גן עדן (קובו). צבר (סברס). קיוי. תפוח.
ד. יש לציין שבענין עצים מורכבים באיסור ישנם דעות בפוסקים, ובשם הגריש"א זצ"ל שמענו שכיון שדין האילן להעקר, אי אפשר לברך עליו שברא אילנות טובות להנות בהם בני אדם, שהרי אילן זה אינו עומד להנות ממנו אלא להעקר.
ויש לדון לפי"ז בספק מורכב באיסור, שיש מקום להקל לקיימו משום ספק, וכדפסק החזו"א, וממילא אפשר שגם לענין ברכת האילנות אפשר לברך כי למעשה אין חובה לעוקרו. ומאידך יתכן שרק מספק א"צ לעוקרו אבל לענין ברכת האילנות סו"ס הוי ספק ואין ראוי לברך.
ה. עוד יש להעיר שיתכן שהחזו"א הורה להקל לקיים ספק מינו דוקא משום פרנסה, ולא לתחביב ולנוי וכדו'. ואכמ"ל.
בכל ענין זה האריך חבר בית מדרשינו הרה"ג אשר בורובסקי שליט"א בהליכות שדה גליון 207 ניסן תש"פ, והביא דעות הפוסקים בזה. העתקתי את מאמרו בקובץ המצורף להודעה.
בברכה שתמשיכו לזכות את הכלל במיזמים נפלאים כאלו,
שמואל פליסקין
מחבר ספר 'דיני כלאים המצויים' (כת"י)
בית המדרש להלכה בהתישבות
0527638666
נ. ב. לאורך כל רחוב שיבת ציון ברמות א' ניטעו לפני כשנתיים כ-15 עצי שזיף מזן מסוים (פיסרדי) באי תנועה לאורך השדרה,
ניתן לראות בימים אלו פריחה יפה מאוד של השזיף הפיסרדי, דומה לפרחי אפרסק ודובדבן. אך דא עקא:
א. הם מורכבים כנראה על כנה בשם 677 שהוא מיכלוא של שקד ואפרסק, ובודאי כלאים עם שזיף. [בטלז סטון עקרה המועצה שורת עצים כאלו אחר שנתברר שהם כלאים]
ב. העצים ניטעו בקיץ תשעט ולא עברו שנות ערלה. ויש פוסקים שחששו לברכת האילנות בערלה. אלא דאפשר שעברו שנות ערלה אם לא נפסק המנין הראשון מזמן היצור כמה שנים קודם. וביותר יש לומר דהוי נוטע לנוי ואין בו דין ערלה, והיתר זה לא נתפרש כ"כ בפוסקים.
ג. על התוית של העצים רשום שנת יצור: 2015. הוי אומר שנת שמיטה! (אלא אם כן היצור היה בשלש חודשים אחרונים של השנה שזהו אחר שביעית). נוטע בשביעית יעקור, ולפי סברת הגרי"ש עץ שעומד להעקר אי אפשר לברך עליו ברכת "שברא אילנות טובות להנות בהם בנ"א"!
יש מקום לדון שפירות מזן זה אין רגילים לאוכלם כי הם קטנים מאוד, ולא כ"כ מוצלחים, ואולי לענין הרכבה דינו כסרק בסרק שמותר מן הדין. אבל אם כן יש לדון שלא יברכו עליו ברכת האילנות שהוא על עצי מאכל דוקא. ויש לדון עוד בכ"ז, וכתבתי בקיצור רק להעיר.
בברכת התורה
ש. פ.
