סדר פורים המשולש
נערך בס"ד ע"י: הרב יוסף יוסלובסקי שליט"א מח"ס יוסף להבה עדות ודיינות, שבת, מקוואות ועוד. י. בריסק ירושלים.
הלכות אלו מיוחדות לפורים המשולש דוקא. אין בדברי הכרעה להלכה.
א. בגדי שבת.
א.
בשנה שפורים משולש, ביום ה' י"ג אדר לפנות ערב לובשים בגדי שבת ולובשים
אותם גם כל יום ו' גם בני ירושלים ואע"פ שאין היום פורים אצלם מ"מ לכבוד
המגילה הוא [קיצשו"ע]. ב. ביום א' בשבת לובשים בגדי שבת ומברכין איש את
רעהו בלשון גוט יו"ט [אגרת הפורים ז' ו']. ג. ביום א' בשבת ר' יוסף חיים
זוננפלד לא הקפיד כ"כ בלבישת השטריימל [פמ"ש לרש"ד]. ד. מיסוד ושורש העבודה
ללבוש בגדי שבת לפני מנחה בי"ג ולהתפלל בהם. רמ"ז זארגער [אות ג']. ה.
יזכור להוציא המוקצה מבגדי שבת שלובש ביום ששי. רמ"ז זארגער [אות ל'].
ב. מחצית השקל.
א.
בשנה שפורים משולש, נותנים מחצית השקל בליל י"ד לפני קריאת המגילה או ביום
י"ד אם עוד לא נתן [ר' משה ידלר בשיעוריו]. ב. רמ"ז זארגער כתב דביום י"ג
אם מתפללים מנחה בהתאספות נותנים מחצית השקל, וכשמתפללים מנחה בלי התאספות
מחכים למעריב. ג. חכם אחד אמר לי שצ"ע בזה והעיקר ליתן ביום י"ג ע' ביהגר"א
ריש סימן תרצ"ד, ויש נותנים לפני מנחה ויש נותנים אחרי מנחה.
ג. טעימה לפני המגילה.
א.
בפורים משולש קריאת המגילה היא תיכף אחר התענית גם לבני הכרכים לכן צריכים
לזכור שלא לאכול או לשתות לפני קריאתה והקפידו הפוסקים מאד בזה. מי שהוא
חלש ואינו יכול להקשיב היטב, בדיעבד יש לו על מי לסמוך ויעמיד שומר ויאכל
טעימה בעלמא פחות מכביצה דהיינו פחות מארבעה ביסקוויטים וישתה קצת [ר' משה
ידלר בשיעוריו]. ב. חכם אחד אמר לי שלטעימה א"צ שומר כלל, ועל מה שאמר ר'
משה ידלר פחות מארבעה ביסקוויטים, אמר לי שקשה לצמצם ויותר טוב שיאכל תפוחי
אדמה או אורז וכדו'. אפילו אלו שמקילים בשאר ימות השנה לשתות לפני שחרית
יש שמקפידים שלא לאכול ולשתות לפני המגילה. ג. ר' אברהם קופשיץ אמר לי
שלפני מצוה אסרו אכילת כביצה ושתיה מותרת.
ד. לשם יחוד.
ר'
משה ידלר הזכיר בשיעוריו דעת הכף החיים שמי שאומר לשם יחוד לפני מצוה
שעושה מספק, צריך להוסיף בלשם יחוד כו' - "אם המצוה ביום זה", ע"כ, ונוגע
לענינינו למחמירים ככל הדעות בפורים משולש.
ה. שהחיינו.
א.
רש"ז אויערבאך סובר דבפורים משולש כשמברכים שהחיינו על קריאת המגילה דיום
ששי יש לכוון על מצות מתנות לאביונים שביום זה ועל כל מצוות הפורים שתהיינה
בימים שלאחריו, ושהחיינו עולה על הכל [רמ"מ קארפ הערה י"ח]. ב. המ"ב
[תרצ"ב ס"ק א'] פסק דבשאר השנים מי שאין לו מגילה בבקר ולא בירך שהחיינו,
אם היה לו מגילה בלילה ובירך אז שהחיינו, לכו"ע א"צ שוב לברך ביום שהחיינו
משום מצוות היום ועל תקפו של נס. ע"כ. ושאלתי אם בהנ"ל הדין שונה בפורים
משולש מכיון שאז יש "תרתי לריעותא" שאין לו השהחיינו של מגילה בשחרית
והמצוות גם אינן באותו יום. ור' אברהם קופשיץ אמר לי שלא שמענו שיחזור
ויברך וצריכים ראיה כדי לברך. ע"כ. ג. ר"מ קארפ [הערה לו*] כתב בשם רש"ז
אויערבאך וכ"כ רמ"ז זארגער [אות מ"ד] דבשבת אין צריך להדר ולברך שהחיינו על
בגד חדש או פרי חדש ולכוון על עיצומו של יום.
ו. קריאת המגילה.
א.
בפורים המשולש קוראים המגילה בליל ויום ששי [או"ח תרפ"ח ו']. ואם קרא לפני
צה"כ יחזור ויקרא. רמ"ז זארגער [אות ו']. ב. היות וקריאת המגילה שלא בזמנה
יש צורך בקריאה שיש בה פרסומי ניסא שהוא בעשרה (ולדעת ראשונים רבים הוא אף
בדיעבד), לכן כתב המ"ב [תר"צ ס"ק ס"א] דאי מתרמי יום ט"ו בשבת צריכין
המוקפין להקדים ולקרותו בע"ש, בודאי צריך לקבץ עשרה לקריאתו ואי ליכא עשרה
לא יברכו המוקפין עליה. ובשעה"צ הוא מסביר דטעם הקריאה בלא ברכה דתליא
בדעות הראשונים אם הקריאה שלא בזמנה בעשרה היא לעיכובא או לכתחלה למצוה,
ע"כ. ג. בכל דבר דבעי עשרה כגון דבר שבקדושה וקדיש יש מחלוקת הגרי"ז
והחזו"א. לדעת הגרי"ז בעינן אחד אומר ותשעה שומעים, ולחזו"א אפילו כולם
אומרים. לכן בנד"ד הקפיד הגרי"ז לשמוע כל המגילה מאחד שמשמיע לתשעה, ואם
כולם קורין לא מקרי קריאה בציבור, ואפילו חסר לו מילה אחת הקפיד להשמיעה
הוא עצמו בקול בציבור שומעים או הש"ץ יקרא לו ממילה זו בציבור. והחזו"א סבר
דאפילו בכולם קורין מקרי קריאה דרבים קריאה בציבור ודי, ומהאי טעמא כשחיסר
לשמוע מילה מהש"ץ לא הקפיד לשמעה דוקא מהש"ץ, אלא היה משלימה בעצמו וממהר
להשיג לבעל קורא. ע"כ. ד. רמ"ז זארגער [אות י'] כתב דיחיד שעדיין לא יצא,
מקבץ ציבור אפילו שכבר יצאו ובלבד שיטו כולם לשמוע כל המגילה ומקרי מגילה
בציבור, ע"כ. וחכם אחד אמר לי שדבר זה מפורש במלחמות ובר"ן. ה. היות שענין
מקרא מגילה בציבור הוא ענין של פרסומי ניסא שהוא בעשרה דוקא, ובפרט בקריאה
שלא בזמנה יש חיוב לזה כנ"ל, לכן גם כשקוראים לנשים בעינן עשרה, ולחזו"א די
בעשר נשים קורין ביחד וכנ"ל, ולדעת הגרי"ז דבעינן אחד משמיע לתשעה, אף
שאשה ודאי מוציאה את חברתה [מ"ב תרפ"ט ס"ק ז'], הרי פסק השעה"צ שם דלנשים
רבות אין האשה מוציאתן דזילא בהו מילתא, ע"כ, לכן בעינן איש להוציאן, והיות
די"א דאין נשים מצטרפות לאנשים גם במקרא מגילה, לכן עדיף שאיש אחד יוציא
עשר נשים, ואם האיש יוצא עכשיו, הוא יברך על מקרא מגילה, ואם האיש כבר יצא,
אחת מהנשים תוציא השאר בברכת "לשמוע" [חכם אחד]. ו. ר' משה ידלר בשיעוריו
אמר שלא מצאנו שיקפידו לנהוג כהגרי"ז בזה, ואם כל העשרה קוראים ביחד מילה
במילה גם הגרי"ז מודה. ז. ר' י"ש אלישיב סובר שהציבור יכולים לקרא בי"ד עם
הבעל קורא כחזו"א, ושמספיק איש אחד ותשע נשים [ר' דוד אריה מורגנשטרן
בשמו]. ח. רי"ח זוננפלד כותב דקריאת המגילה בפורים משולש שהיא בי"ד, יש
אומרים שצריך ליזהר בה בין בלילה ובין ביום שתהיה בעשרה יותר מבכל שנה כיון
שאינה בזמנה לכן צריכין הנשים ג"כ לשמוע בביהכ"נ דוקא, ומ"מ גם כשקורא
ביחיד יברך. ע"כ. ר' משה ידלר אמר בשיעוריו דהבא לשאול אומרים לו לחפש
עשרה, ואם אינו יכול, יש על מי לסמוך לקרוא ביחיד ולברך. וכן פסק רש"ז
אויערבאך [ול"י]. ט. קטנים שהגיעו לחינוך יש ספק בהלכה לצרפם לי', וכשאין
י' יצרפם על צד היותר טוב. רמ"ז זארגער [אות ט'].
ז. אילת השחר.
א.
הנוהגים לומר בפורים למנצח על אילת השחר, בפורים משולש אומרים אותו בליל
ששי. רמ"ז זארגער [אות ט']. ב. חכם אחד אמר לי היינו הנוהגים לאומרו בליל
פורים בכל שנה, אבל האומרים אותו ביום בכל שנה - בפורים משולש אומרים אותו
בשבת, והנוהגים כהגר"א אין אומרים אותו בפורים משולש כלל.
ח. מתנות לאביונים.
א.
מכיון שעיני עניים נשואות לקריאת המגילה שיודעים הם שבאותו זמן יקבלו
מתנות לאביונים [גמרא], לכן גם בפורים משולש גובים מעות מתנות עניים
ומחלקים אותם בו ביום ששי [או"ח תרפ"ח ו']. ב. ר' שריה דבליצקי כותב בספרו
שהעני יחזיק הכסף (או השוה כסף) ליום ראשון [פמ"ש]. ג. מצאנו בין הפוסקים
נ"מ אם הנותן מתנות לאביונים והמקבל אם הם באותו דין בן כרך ובן עיר, הרי
שיש בו נ"מ במטרת המקבל. והנה נפסק שאפילו כלה הכסף לעני לפני הסעודה,
הנותן ודאי יוצא דשוויותו מתחלף במה שיקנה העני לסעודתו, א"כ לכאורה יש בו
נ"מ אם העני לא יקנה סעודתו. ר' אברהם קופשיץ אמר לי שהעיקר שנתתי לו ויכול
הוא לקנות ממנו סעודתו דאלת"ה הרי העני מקבל הרבה כסף מהרבה בנ"א. וכן
נפסק בשו"ע [או"ח תרצ"ד ב] אין משנים מעות פורים לצדקה אחרת. [הגה ודוקא
הגבאים]. אבל העני יכול לעשות בו מה שירצה. ובמ"ב שם [ס"ק ט'] אף דהגובים
גבו המעות לצורך סעודת פורים מ"מ יש לעני רשות להוציאן לשאר צרכיו. ע"כ.
ועי"ל בסעיף ב.
ד.
הנעשה בר מצוה בשבת נראה שיחזור ויתן מתנות לאביונים ביום א'. רמ"ז זארגער
[אות כ"ב]. ה. ר' אלחנן פרץ חקר אם יוצאים חובת מתנות לאביונים באביון
המיסב על שולחנו בלי להקנות לו בפירוש היות שהרשב"א סובר דאורח האוכל אין
לו פטור "לקוח" לגבי מעשרות [מסביב לשולחן]. ולא ידעתי מה השייכות, הרי
במעשר אסור לו לאכול טבל עד שהוא קנוי ללוקח וחידוש הרשב"א הוא דאורח כל
אכילתו עדיין היא משל בעה"ב (ולא שייך בזה באין כאחת, וכ"ש שיש איסור טבל
על הנאת פיו וגרונו ללעסו ולבולעו כל עוד שאפשר לאהדורי), אבל זה ודאי פשוט
שאחרי שכבר אכל ודאי קנה ושלו הוא, לכן ה"ה במתנות לאביונים, והוא עצה
לעני המתבייש לקבל או להמחמיר לקיים מצות מתנות לאביונים גם בשבת. והסכים
עמי ר' אברהם קופשיץ, ופשוט.
ט. כל הפושט יד נותנין לו.
א.
רמ"ז זארגער [אות כ"א] הביא י"א שגם הדין דכל הפושט יד נותנין לו שייך
למתנות לאביונים ובפורים משולש הוא ביום ששי, אבל מסיק שדעתו נוטה שהעיקר
שזה שייך ליום א' בשבת שעיקרו משום שמחה, ע"ש בנימוקיו. ב. וחכם אחד אמר לי
שנימוקיו אינו נראה כלל.
י. הספד תענית ואבילות.
א.
בשלושה הימים של פורים משולש יש איסור הספד ותענית, ולגבי אבילות בפרהסיא -
ביום ששי ושבת ודאי אינו נוהג, ורק דברים שבצנעה נוהג. כך אמר לי ר' אברהם
קופשיץ. [ע' או"ח תרצ"ו ג' וד']. ואף שהראתי לו שו"ת תשב"ץ [ח"ג סימן
רח"צ] שסובר דבשבת ט"ו אדר גם דברים שבצנעה אינו נוהג, אמר לי ר' אברהם
הנ"ל אין הלכה כן אלא כנ"ל. ב. ביום ראשון ט"ז אדר סובר ר' י"ש אלישיב
דנוהג בו אבילות [מכתב לר' שריה דבליצקי], ור' ש"ז אויערבאך סובר דדברים
שבפרהסיא אינו נוהג [מנחת שלמה ח"ב צ"ו ד']. ג. רמ"ז זארגער [אות ח'] כ'
דאבל תוך יב"ח לא יתפלל כש"ץ בשלושת הימים. ועכ"פ בערבית ובשחרית יום
קריאה, ובמנחה בעת שמחה ביום א' לא יתפלל כש"ץ. ד. חכם אחד אמר לי שמש"כ
רמ"ז הנ"ל, אינו נראה, שהרי בפורים משולש פורים הוא שבת ובשבת בין כך אבל
אינו ש"ץ, ויום ששי ויום ראשון אף שנוהג בהם מצוות של פורים אינם פורים
ואבל יכול להיות ש"ץ ואפילו במנחה ביום ראשון בשעת שמחה.
י"א. בשר בהמה.
ר'
משה ידלר הזכיר בשיעוריו שהרוצה להדר בפורים משולש ככל השיטות בהידורן,
יזכור נמי לאכול בשר בהמה בכל שלשת הימים, והביא שהלקט יושר [תלמיד תרומת
הדשן] מסביר חשיבות הענין של אכילת בשר בהמה שמביאו לידי שמחה, וגם בקנה
בושם לר' מאיר ברנסדורפר מרחיב בענין זה.
י"ב. אכילת זרעונים.
א.
ברמ"א [תרצ"ה ב'] מובא י"א שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים זכר לזרעונים
שאכלו דניאל וחביריו בבבל. ובמ"ב מובא, בלילה הראשון. ע"כ. ב. ר' שריה
דבליצקי סובר דבכל השנים אכילת הזרעונים במוצאי תענית אסתר גם לבני הכרכים
וכ"ש בפורים משולש דהטעם הוא משום לכבוד אסתר ונערותיה ששינו משאר נשים
ואכלו הזרעונים שהוא מאכל פשוט ולא האוכל שהגוים נתנו בבית הנשים לפנקן
וליפותן שהיה מעורב במאכלות אסורות. ג. אבל בירושלים נהגו לאכול הזרעונים
בליל ט"ו ליל קריאת המגילה דכתיב בה "וישנה ואת נערותיה" שהכוונה כנ"ל,
ובפורים משולש אינו ברור מתי יש לאכלם [חכם אחד]. ד. יש שאוכלים ארבע'ס
לזרעונים [ר' משה ידלר בשיעוריו].
י"ג. אמירת קרובץ.
א.
הנוהגין לומר קרובץ לפורים בחזרת הש"ץ של שחרית, בפורים משולש אומרים אותו
ביום ששי, ויש שאין אומרים אותו כלל בפורים משולש [רש"ד]. ב. בקהלות
סאטמאר אומרים קרובץ בפורים משולש ביום ששי וכן נהג הגאב"ד הרמ"א פריינד
[רמ"ז זארגער אות ט"ז], ושם הביא מספר נוהג כצאן יוסף הטעם משום דהקרובץ
נתקן על פסוקי המגילה ולא משום חג, וכמו שאר פיוטים בד' פרשיות שנתיסדו על
הקריאה.
י"ד. תחנון ולמנצח.
א.
בפורים אין נופלים על פניהם. הגה, וא"א למנצח וא-ל ארך אפים [או"ח תרצ"ג
סעיף ג'], ושם במ"ב, - בשני ימי פורים, משום דכתיב ביה "צרה", וצרה בפורים
לא מדכרינן. ע"כ. ב. כתב ר' ש"ז אויערבאך בתשובה, נהגו שלא לומר תחנון בט"ז
באדר שהוא פורים משולש גם בערי הפרזים [ול"י, הליכות שלמה].
ט"ו. קריאת התורה בששי.
בפורים משולש ביום הששי אין מוציאין בו ספר תורה [מ"ב תרפ"ח ס"ק י"ז].
ט"ז. בן עיר שהלך לכרך.
א.
ר' יוסף שוב בקונטרסו פסקי רשז"א על פורים משולש [אות ו'] כתב, בן עיר
שהלך לכרך ליום ט"ו דהיינו שנוסע לירושלים לשבת הורה רש"ז אויערבאך דיום
הט"ו אינו מחייב כלל לדין מוקף בן יומו ורק י"ד הוא המחייב וי"ל דכו"ע מודו
להרא"ש דהמחייב של בן כרך הוא יום י"ד, וכן בן עיר שנתחייב כבני עירו ביום
י"ד (אפילו) ועקר דירתו לירושלים ביום י"ד, א"צ לנהוג בדיני פורים המשולש
דאין דין מוקף בן יומו בט"ו דאין בו מצוות היום (והזכרת על הניסים וקריה"ת
אינן מעיקר מצוות הפורים) וי"ל גם דכו"ע מודו להרא"ש דהכל נקבע ביום י"ד,
ולפי"ז אף בעקר דירתו אין לחייבו בט"ו (רמ"מ קארפ הערה נ"ב, נ"ו). ב. ר'
אברהם קופשיץ אמר לי דבהנ"ל הוא פוסק שהוא חייב לנהוג כירושלים, וכן פסק לי
חכם אחד בעוקר דירתו ממש, אבל אמר לי דאם אינו עוקר ממש הוא רק בדרך חומרא
(אע"פ שחכם אחד זה אמר לי כנ"ל אות י' סעיף ד' שבפורים משולש עיקר פורים
הוא שבת ויום ששי ויום ראשון אף שנוהג בהם מצוות של פורים אינם פורים). ג.
ר' משה זארגער בקונטרסו [אות ל"א] כתב, פרוז הבא לירושלים על שבת קודש, אם
רוצה לומר על הניסים בש"ק יאמר, אבל אינו חייב לומר על הניסים, (אבל בן
ירושלים ששהה בעיר אחרת בי"ד וחזר לכרכו, בודאי צריך לומר על הניסים). ע"ש
נימוקיו. ד. ר' משה ידלר אמר בשיעוריו דבהנ"ל מקובל שיאמר על הניסים רק
בהרחמן ובנוסח הרחמן, וכן בתפילה דוקא בסוף א-לקי נצור לפני יהיו לרצון
בלשון הרחמן. ואמר לי ר' משה ידלר (וכן כתב רמ"ז זארגער [אות ל"ו]) שהנ"ל
יקשיב לקריאת ויבא עמלק, רק שלא יעלה לפ' ויבא עמלק, ואם קראו לו יכול
לעלות. ר' משה שטרנבוך מוסיף שהנ"ל ינהג בשבת לחומרא גם כהרלב"ח. כך אמר לי
ר' משה ידלר.
י"ז. טלטול המגילה בשבת.
הפר"ח אוסר לטלטל את המגילה בשבת ט"ו אדר מאחר שאין קורין בו, אבל כמה אחרונים חולקין עליו ומתירין [מ"ב תרפ"ח ס"ק י"ח].
י"ח. על הניסים.
א.
בפורים משולש אומרים על הניסים בשבת [או"ח תרפ"ח ו'] ולא בע"ש [מ"ב שם].
ב. ואומרים על הניסים גם במוסף, ואין אומרים אב הרחמים. רמ"ז זארגער [אות
ל"ח]. ג. ר' אברהם קופשיץ וחכם אחד אמרו לי דביום ראשון אפילו בסעודת פורים
אין אומרים על הניסים ואפילו בהרחמן אין אומרים אותו, וטעות הוא לאומרו.
ד. וכ"כ רמ"ז זארגער שלא לאמרו. מ"מ הביא רמ"ז שהמנחת יצחק אמרו בהרחמן
בסעודת פורים, ע"כ, ומ"מ גם מי שאומרה בתוך ברהמ"ז לא משתבש, אבל אין לנהוג
כן לכתחלה, רמ"ז זארגער [אות נ"ה]. ה. מש"כ רמ"ז הנ"ל לא משתבש, אמר לי
חכם אחד דשפיר משתבש, אבל אין למחות בו (מהגרי"ח זוננפלד זצ"ל).
י"ט. קריאת ויבא עמלק.
א.
בפורים משולש ביום שבת מוציאים ב' ספרים ובשני קורין ויבא עמלק. [או"ח
תרפ"ח ו']. ב. רמ"ז זארגער [אות ל"ז] כתב אם שכחו וקראו מפטיר בקריאת היום
כרגיל, נראה שא"צ לחזור ולקרות ויבא עמלק (מ"מ אם נזכרו קודם ברכה שלאחריה
נראה שהעולה ימתין ויגללו הס"ת לקריאת ויבא עמלק), אבל אם הוציאו ס"ת אחר,
רק בשעת מעשה שכחו לקרות בה, יש להסתפק אם יקראו עוד א', ויש לקרות בס"ת
האחר את הפרשה בלי ברכה. ע"כ. ג. מש"כ רמ"ז הנ"ל בלי ברכה, אמר לי חכם אחד,
צריך עיון.
כ. הפטרה בשבת.
בפרשת זכור מפטירין פקדתי וגם בשבת ט"ו לאדר מפטירין פקדתי בכרכין [מ"ב תרפ"ח ס"ק ט"ז].
כ"א. אכילת קרעפלאך.
לטעם
המליצה "ועֶן מעֶן קלַאפּט - הָמָן", היתה צריכה להיות אכילת הקרעפלאך
בפורים משולש ביום ששי יום הקריאה, ובשאר השנים קבעו אותה ביום בשעת
הסעודה, אבל מליצה זו נוצרה בחו"ל ואינה קובעת כלל לפורים משולש דלא היו
להם כרכין. אבל הטעם המוזכר בספרים הוא משום דהנס של פורים היה מוסתר בטבע
דומיא דבשר המוסתר בבצק, ולכן אוכלים אותו בשבת שהוא העיקר וכמו שאומרים על
"הניסים" בשבת [חכם אחד ודלא כרשז"א שסובר דשבת אינו עיקר].
כ"ב. חיוב לימוד בשבת.
א.
פורים שחל להיות בשבת שואלין ודורשין בענינו של יום, מאי אריא פורים אפילו
יום טוב נמי דתניא משה תיקן כו' חג בחג, פורים איצטריכא ליה מהו דתימא
נגזור משום דרבה, קמ"ל [מגילה ד' ע"א]. ב. התוס' מפ' "מאי אריא פורים" -
דאין דורשין בו מקודם לכן שלשים יום דמשום הכי לידרוש בו ביום, אפילו ביו"ט
דדרשינן שלשים יום לפניו ואפילו הכי דורשין בו ביום, עכ"ל. ג. רש"י שם כ'
מעמידין תורגמן לפני החכם לדרוש "אגרת פורים" ברבים, עכ"ל. וכן סוברים
הריטב"א והר"ן. והיינו סיפור הנס. ד. ברמב"ם [מגילה א' י"ג] ושואלין
ודורשין "בהלכות פורים" באותו שבת כדי להזכיר שהוא פורים, עכ"ל. וכן סוברים
הרשב"א והרא"ש, וכן פסק המ"ב [תרפ"ח ס"ק ט"ז]. ה. אמר לי חכם אחד שיראה
לקיים שניהם מחמש עד עשר דקות יספר למשפחתו על הנס, וחמש עד עשר דקות יעסוק
עם משפחתו בהלכות הפורים או שילכו לדרשה. ומשמע שדין זה של לימוד בשבת ט"ו
אדר, הוא דין נוסף משאר חגים שפסק החק יעקב בסימן תכ"ט [ע"ש במ"ב ושעה"צ]
דיוצאים הדין דשואלין ודורשין בהלכות חג בחג ע"י קריאת התורה של החג, ע"כ,
וכ"כ המ"ב [תרפ"ח ס"ק ט"ז] דבחול יוצאים ע"י קריאת המגילה. ו. ע' בנמוקי
מהרא"י [מובא שם בילקוט מפרשים לרמב"ם הו' פרנקל] דלכאורה מאי נ"מ בדרישת
הדינים, דהדרישה היא כדי לידע איך לעשות (א.ה. כלומר ואי משו"ה היה צריך
להקדימה ליום י"ג), לזה מפרש הרמב"ם דהטעם הוא כדי להזכיר שהוא פורים,
עכ"ל. ז. עי' ביהגר"א [או"ח תרפ"ח ו' אות י'] שכ' שהשו"ע השמיט מ"ש שואלין
ודורשין כו', דס"ל דלאו דוקא בשבת אלא לרבותא, אבל הרמב"ם כתב דוקא בשבת
וכ"כ תוס' שם, עכ"ל.
כ"ג. סעודה ומשלוח מנות.
א.
השו"ע [תרפ"ח ו'] פסק כהרי"ף דביום ט"ו שחל להיות בשבת אין עושים סעודת
פורים עד יום אחד בשבת. ע"כ. וע"ש במ"ב דאמרינן בירושלמי ויעשו אותם,
בשבת?!, א"ל משתה כתיב, את ששמחתו תלויה בב"ד יצא זה (שבת) ששמחתו בידי
שמים היא. וה"ה ממילא ששילוח מנות גם ביום ראשון בשבת, עכ"ל. וע"ש ביד
אפרים שכתב משמע מזה (מהירושלמי) דסעודת שבת "שמחה" היא, ואא"ז פ' בבכור
שור סוף תענית כ', דאכילה בשבת היא מטעם "עונג" ולא נצטוינו בשבת על שמחה
ע"ש, ואפשר דהירושלמי לישנא בעלמא קאמר, עכ"ל. ב. הקרבן נתנאל [מגילה פ"א
אות ד'] כ', אף שהסעודה ביום ראשון בשבת כמו שפסק השו"ע ומטעם הכירא כמ"ש
הירושלמי הנ"ל שסעודת שמחה בשבת אין לה היכר שהיא משום שמחת נס כי אם משתה
ושמחת שבת, משא"כ משלוח מנות דאין סדר לשלוח מנות איש לרעהו בשבת, א"כ מצוה
זו ודאי נוהגת בשבת, ומשלוח מנות ג"כ עשיה מקרי, לכן פרשת זכור בח' באדר
ולא בט"ו באדר כדי שתהא זכירה קודם עשיה. ע"כ. ג. מהר"ל חביב האריך להוכיח
דהבבלי אינו סובר כן (כירושלמי שהסעודה ביום ראשון), ודעתו שהסעודה היא
בשבת ועשה כן מעשה בירושלים וגם משלוח מנות בשבת כי המנות הם מהסעודה. ד.
המשנה ברורה הביא המהרלב"ח הנ"ל, וכתב שהרדב"ז, מ"א, קרבן נתנאל ונו"ב פסקו
כשו"ע, ע"כ. משמע שהמ"ב ג"כ פוסק כשו"ע. ובשער הציון שם הביא החפץ חיים
דהמגן אברהם כתב דראיותיו (של מהר"ל חביב) אינן מוכרחות ואין בנו כח לחלוק
על הירושלמי (מפורש), אבל אח"כ הביא השעה"צ שהפרי חדש "מצדד" שיעשו הסעודה
בשבת וגם ביום ראשון, וכן המשלוח מנות בשתיהן, ע"כ. ואמר לי חכם אחד שמזה
משמע שהשעה"צ רוצה שיחמירו בכך כהפרי חדש אע"פ שמביאו בלשון "מצדד" ואע"פ
שבמ"ב משמע שפסק כשו"ע. ה. הפרי מגדים [א"א אות י'] העתיק, וע' פרי חדש
"פסק" לעשות בשתיהן בשבת ויום א', וכן משלוח מנות בשתיהן. ו. אמר לי חכם
אחד ששני אחים שאינם סומכים על שולחן אביהם המחליפין מנותיהם בשבת עדיף
מאבא לבן הסמוך על שולחנו. ז. ר' משה ידלר הזכיר בשיעוריו דרך אגב שלא רק
שמהר"ל חביב היה בשעתו רבה של ירושלים, גם הפרי חדש שמצדד כן וכתב לעשות
בשתיהן ביום ראשון כשו"ע וביום השבת כמהר"ל חביב, גם הוא היה רבה של
ירושלים, והבנתי כוונתו כאילו להוסיף קצת תוקף לדבריהם בנוגע לקבוע הנהגת
ירושלים לאלו שרוצים להחמיר כדבריהם - בגדר "מרא דאתרא". ח. ר' משה ידלר
אמר בשיעוריו שהרוצה להחמיר בסעודת פורים גם כהרלב"ח מספיק בסעודת היום של
שבת להוסיף מאכל אחד מיוחד שלא היה רגיל בו בשאר שבתות ולשתות רביעית יין
יותר מהרגלו. ט. רמ"מ קארפ [הערה ל"ו] הביא מרש"ז אויערבאך דבכף החיים
[תרפ"ח מ"ו] מובא בשם ס' תיקון יששכר דצריך לעשות סעודה בפ"ע בשבת אי איכא
שהות, ואי לא, בתוך סעודה שלישית יאכל דבר אחד לשם סעודת פורים, והורה רש"ז
אויערבאך שאין צריך להדר בזה ולא נהגו כך ואין צריך רק להרבות בסעודה. י.
ר' י"ש אלישיב פסק כשו"ע והסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון, ואין צורך להחמיר
כהרלב"ח [ר' דוד אריה מורגנשטרן בשמו]. וכן הוא מנהג אנשי ירושלים
("ירושליימערס") כנ"ל ורק יחידים מדקדקים גם כרלב"ח [כך אמר לי ר' אברהם
קופשיץ]. יא. ר' משה ידלר הביא בשיעוריו עוד שיטה - המאירי והמכתם מנרבונה
שסוברים שמשלוח מנות הוא ביום ראשון (צריך עיון. חכם אחד) אבל הסעודה היא
דוקא ביום ששי. יב. רמ"ז זארגער [אות כ"ד] כתב, יש נוהגים ביום ששי לשלוח
מנות לאחד וכמ"ש במאירי - קצת מנות. עכ"ל. יג. ר' משה שטרנבוך כותב דרק
יחידים ואנשי מעשה עושים סעודה גם בששי. ע"כ. יד. לדעת החזון איש הסעודה
ביום ראשון ומשלוח מנות רק ביום ששי וסובר דבשבת אסור לשלוח מנות, ע'
קונטרס רמ"ז זארגער [אות כ"ד]. ועי"ל בסעיף יב.
כ"ד. עד דלא ידע.
א.
החיוב לבסומי עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי בפורים משולש הוא ביום
המשתה ושמחה דהיינו ביום ראשון בשבת לדעת השו"ע. ואפילו הרוצים להחמיר בשבת
כדעת המהר"ל חביב ולנהוג משתה ושמחה גם ביום השבת, מ"מ לא נוהגים להשתכר
בשבת משום כך, אלא די בשתיה יותר מהרגלו כנ"ל מטעם הדין משתה ושמחה, ואמר
ר' משה ידלר בשיעוריו דיש בזה ג' טעמים והזכיר שנים מהם, משום דבשבת כתיב
"לדעת" כי אני ה' מקדישכם, דשבת בעי "דעת", ואם אין חיוב להשתכר ורק מצד
חומרא רוצה לנהוג כן - אינו נכון, וגם משום חשש חילול שבת אם ישתכר ויסיח
דעת. ב. וכן אמר לי חכם אחד שאין משתכרים בשבת אף להמחמירים (ואף דלהמהר"ל
חביב עצמו ודאי משתכרים בשבת שלדעתו שבת הוא עיקר דינו), ושאלתי אותו האם
משום דאסור להסיח דעת מקדושת שבת כמ"ש בספר אבי זקני המנחת שבת, ואמר לי
דבאמת ר' שלמה קלוגער סובר כן דאסור להשתכר בשבת, אבל מביאים ירושלמי כנגדו
דמשמע דאין איסור להשתכר בשבת, מ"מ מטעמים אחרים אין משתכרים בשבת פורים
משולש. ע"כ. וכ"כ הרמ"ז זארגער שאפילו המחמירים, שותים יותר מהרגלם עד
שירדם מרוב שתי' כרמ"א, ולא משתכרים בשבת. ג. ור' אברהם קופשיץ אמר לי
דבאמת סתם להשתכר אסור וזילותא ואינה הנהגה טובה ורק בפורים יש היתר, ובפרט
שאפשר לקיים הדין עד דלא ידע ע"י שינה כמ"ש הרמ"א [תרצ"ה ב'], לכן
המחמירים לנהוג גם כהרלב"ח - רק לחומרא ולא לקולא. ע"כ. ד. וע"ש [ריש סימן
תרצ"ה] בביאור הלכה, וא"ת האיך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה
מקומות השיכרות למכשול גדול, וי"ל כו', ומ"מ כל זה למצוה ולא לעכב [א"ר].
וז"ל המאירי, ומ"מ אין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמינו מתוך השמחה, שלא
נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג כו', וז"ל הח"א,
...חייבו חכמים להשתכר ולפחות לשתות יותר מהרגלו כו', ואמנם היודע בעצמו
שיזלזל אז במצוה כו' או שינהג קלות ראש כו'. ע"כ. ובשע"ת שם ר' יהודה בר
אלעי בפורים לא שתה דמזיק בריאותו, ע"כ. ובמ"ב שם על מש"כ הרמ"א "וישן", כ'
"וכן ראוי לעשות". פמ"ג. ע"כ.
כ"ה. תחפושות ופרצופים.
רמ"ז
זארגער [אות נ"ב] כ' דמנהג תחפושת ולבישת פרצופין שנזכר ברמ"א [תרצ"ו],
בפורים המשולש הוא ביום ראשון בשבת מכיון שהוא להרבות שמחה, [ובאות ל"ד]
כתב שבשבת אין ראוי להתחפש שמא יקשור קשר או יתפור (מובא בלקט יושר תלמיד
תרומת הדשן), ומשום מכשולות וזילותא דשבת.
כ"ו. מלאכה.
א.
ליל ששי י"ד אדר, מותר במלאכה לכל השיטות. ר' משה זאב זארגער [בקונטרסו].
ב. ביום ששי י"ד אדר, אין לפתוח את החנויות חוץ מחנויות אכילה ושתיה כמו
בכל פורים וחוה"מ, ויש למנוע מלעשות מלאכה שא"צ לבו ביום או לצורך שבת
ופורים הגם שאין לאסור ממש מדינא, אבל ודאי אסור לעשות מלאכה גדולה כמו
סיוד וצביעה בדירה שעושה לכלוך וטירחה גדולה לנקותה, וכל מלאכה בפרהסיא יש
לאסור, אבל במקום הפסד או מלאכת שמחה ממש מותר גם בפורים עצמו, רמ"ז זארגער
[שם אות כ"ו]. ג. מהר"י אלגאזי אסר בירושלים לְסַפָּרֵי ישראל שיספרו ביום
ששי י"ד אדר כדי שלא להחליף בפורים ממש שחל בערב שבת, אבל העלה רמ"ז
זארגער בתשובה שאיסור זה הוא רק על המספרים בפרהסיא או אולי גם אם הוא
בשכר, אבל אין לאסור להסתפר ביום זה בבית בחנם וכן עיקר. הגם שיש שאסרו זאת
אין לחוש לזה מפני כבוד שבת. גזיזת צפרנים בערב שבת ברור שמותר. רמ"ז
זארגער [אות כ"ז, כ"ח]. ד. במוצ"ש פשוט שמותר במלאכה. רמ"ז זארגער [אות
מ"ז]. ה. רש"ז אויערבאך אמר דביום א' ט"ז אדר פורים המשולש, המנהג הוא
שלפנה"צ עושים מלאכה, ואחה"צ אין עושים מלאכה, והוא בהוראת הס"ק המהרש"א
אלפנדרי [ר' יוסף שוב בשמו]. ו. ר' מ"ז זארגער [אות נ"א] חלק וכתב, מסתבר
שיש לאסור בכל היום ראשון ט"ז אדר במלאכה כמו בכל פורים - חוץ ממלאכה שא"צ
שיהוי כמ"ש בשו"ע. והבן. וע"ש ביאורו ונימוקו.
ע' בחיי אדם קנ"ה ח' שבק"ק פראג נהגו בעצמם כספק מוקפין מיב"נ.
על
פי לוחות 102 שנה של הוצאת מישור, פורים המשולש בשנים דלהלן: ה'תשנ"ד
1994, ה'תשס"א 2001, ה'תשס"ה 2005, ה'תשס"ח 2008, ה'תשפ"א 2021, ה'תשפ"ה
2025, ה'תת"ה 2045, ה'תת"ח 2048, ה'תתי"ב 2052, ה'תתל"ב 2072, ה'תתל"ה
2075, ה'תתל"ט 2079
לע"נ
אאמו"ר הרב בן ציון [ב"ר שבתי] יוסלובסקי זצ"ל מניישטאט נובהרדוק מח"ס
קישוטי תורה ה'תשס"ג, תלמיד הג"ר אלחנן וסרמן ועוד ומוסמך להוראה מהג"ר
איסר זלמן מלצר ועוד. וא"מ מרת נחמה ע"ה בהג"ר מאיר כהן מנהל ואב"ד אגודת
הרבנים דארה"ב וקנדה בהג"ר שמואל הכהן בורשטין אבד"ק שיטאווא מח"ס המפו'
מנחת שבת, מעדני שמואל, מנחת יו"ט, ושערי עדן.
כל הזכויות שמורות. טלפון להערות: 02-5710944.
לזיכוי הרבים ניתן להפיץ עלון זה במתכונתו דוקא כולל שם המחבר הלוח והעילוי נשמת.
