דיני ערב פסח ואפיית המצות

סימן קיג – מתוך ספר קיצור שולחן ערוך

א. אין אומרים מזמור לתודה ולא למנצח.

 

ב. אסור לאכול חמץ עד שליש היום (והיום נחשב מן עלות השחר עד צאת הכוכבים) ובהנאה מותר עוד שעה אחת, ומותר למכרו אז לאינו יהודי אבל אחר כך אסור גם בהנאה, וצריך לשרוף את החמץ ולבטלו כל זמן שהוא מותר בהנאה.

 

ג. מחצות היום ואילך אסור בעשיית מלאכה, ואינו מותר לעשות רק מה שמותר לעשות בחול המועד ועל ידי אינו יהודי נוהגין להתיר, ויש מקומות שנוהגין לאסור כל היום במלאכה.

 

ד. להסתפר וכן לקצוץ הצפרנים צריכין קודם חצות, ואם שכח יכול לקצוץ צפרניו גם לאחר חצות, אבל להסתפר אסור כי אם על ידי אינו יהודי.

 

ה. אסור לאכול מצה כל היום, ואפילו הקטנים והקטנות, כל שמבינין ענין יציאת מצרים אסור לתת להם מצה, אבל תבשילין שעושין ממצות טחונות, מותר כל אדם לאכול עד תחלת שעה עשירית, דהיינו עד הרביעית האחרון של היום, ומשם ואילך אסור לאכול כי אם לעת הצורך מעט פירות או בשר ודגים, ויזהר שלא ימלא כרסו כדי שיאכל בלילה מצה לתיאבון.

 

ו. הבכורים בין בכור לאב בין בכור לאם, מתענים בערב פסח אפילו חל בערב שבת. וגם הבא אחר הנפלים צריך להתענות, וכל זמן שהבכור קטן האב מתענה תחתיו, בסעודת מצוה אם מותרים לאכול תליא במנהג המקומות.

 

ז. בכור המתענה אומר בתפלת המנחה עננו, ואם הם כמה בכורים אם מתפללין בצבור לא ירד בכור לפני התיבה כי אין לומר עננו בהחזרת התפלה בקול כיון שהוא חודש ניסן.

 

ח. המהדרים אופין המצות של מצוה בערב פסח אחר חצות היום, שהוא זמן הקרבת קרבן פסח, וכיון שאז הוא אחר זמן איסור חמץ, טוב שיבטל בפירוש את הפירורים ויאמר בלשון שהוא מבין ענין זה: כל פירורים שיפלו בשעת לישה ועריכה, וכן הבצק שידבק בכלים אני מבטל ומפקיר אותם.

 

ט. והמים שרוחצין בהם את הכלים, צריכין לשפכן במקום מדרון, ושלא יהא רצפת אבנים, כדי שיבלעו מהרה בקרקע, שאם ישפכן שלא במקום מדרון, והוא רצפת אבנים, יש לחוש שמא יתקבצו במקום אחד, ויחמיצו קודם שיבלעו בקרקע, ונמצא שיהיה חמץ ברשותו.