נוסח שטר פרוזבול לק"ק תימן

באדיבות ארגון "אור ההלכה"

עיקרי הלכות פרוזבול

מתוך ספר "שנת השבע" פרק כ"ה

 

א. כשראה הלל הזקן שנמנעו מלמלוות לעניים, ועוברים על מה שכתוב בתורה השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל וגו' התקין פרוזבול שהוא תקנה לטובת העניים, שימצאו מי שילוה להם, ותקנה לעשירים שלא יפסידו את כספם:

ב. אין הפרוזבול נכתב אלא בבית דין חשוב, דהיינו שלושה הבקיאים בדיני ממונות ובעניין פרוזבול ויודעים עניין שמיטה, והמחום (דהיינו שמינו אותם) רבים עליהם באותה העיר:

ג. לא יהיו הדיינים קרובים זה לזה, ולכתחילה עדיף שלא יהיו גם קרובים למלוה או ללווה:

ד. בזמנינו כאן נוהגים כדעת המקילים שאין המלוה צריך לטרוח לבוא לפני הבית דין, אלא יכול לומר דברים אלו בפני שני עדים שייעידו שמוסר חובותיו לדיינים, אעפ"י שהדיינים עצמם אינם יודעים מזה, וגם אם הם בעיר אחרת, ובתנאי שהם בית דין חשוב כנז"ל:

ה. לכתחילה עדיף שלא יהיו העדים קרובים למלוה או ללווה. ומותר לעשות פרוזבול בלילה:

ו. ראוי לשמור על הפרוזבול שלא ייאבד או יקרע לפני סוף שנת השמיטה. אך גם אם נקרע או אבד, מותר לגבות חובו על סמך הפרוזבול שהיה:

ז. אין צריך לעשות פרוזבול נפרד לכל הלואה ולכל לווה, אלא פרוזבול אחד מועיל לכולם. ואין צריך לפרט הסכומים ושמות הלווים, וכן המנהג:

ח. יכול למנות שליח שיעשה עבורו פרוזבול. וצריך לכתוב בשטר, שפלוני בא בשליחותי:

ט. אם אחרי עשיית הפרוזבול רוצה להלוות עוד, יקבע זמן הפירעון לאחר השמיטה, או יעשה פרוזבול נוסף אחרי ההלואה. וכן המפקיד בבנק:

י. אדם הנמצא בחו"ל ובעלי חובו בא"י, צריך להקדים לעשות פרוזבול לפני שקיעת החמה של ערב ר"ה בא"י, כיון שאצל בעלי חובו כבר נשמט החוב בשקיעת החמה:

יא. פרוזבול המאוחר, פסול. דהיינו אם כתבו זמן מאוחר יותר, כגון שעשאוהו בחודש ניסן, וכתבו שהוא בחודש תמוז. אבל המוקדם כשר:

יב. אשה נשואה, אינה צריכה לעשות פרוזבול, אלא א"כ יש לה ממון שאין לבעלה רשות בו:

יג. אחראי על קופת גמ"ח השייכת לציבור, אינו צריך לעשות פרוזבול, כיון שאין הלואה מקופה זו משמטת, כי החוב נחשב כאילו נמסר לבית דין. אבל מי שייחד כסף שלו להלואות, צריך לעשות פרוזבול:

יד. אין פרוזבול מועיל, אלא אם יש ללווה קרקע, גם אם אינה שלו ממש אלא מושכרת או מושאלת. ודי בקרקע כל שהוא, ואפילו אם אין לו אלא עציץ נקוב. ואפילו אין ללווה כלום, אלא שיש לערב או שיש למי שהוא חייב ללווה זה, גם כן מועיל. ואם גם לאלו אין להם כלל, ולמלוה יש קרקע כל שהוא, יכול לזכותה ללווה, אפילו על ידי אחר ואפילו שלא בפניו, ומועיל לפרוזבול: