השימוש בחשמל בשבת קדש

בבואינו לבחון את שאלת ההשתמשות בש"ק בחשמל המיוצר בשבת, עלינו להתבונן במשמעותם העמוקה של השאלות העומדות לפנינו. השאלה המרכזית ביותר כביכול העומדת במלא עוצמתה בשימוש החיוני בחשמל היא עקרונית ביותר והתשובה עלי' היא יסודית מאוד.

במדינת ישראל שרובה המכריע יהודים ומיעוטה הגדול שומר תורה ומצוות, הייצור שלה עצמאי ופועלי' ואזרחי' משתמשים בכל הטכנולוגיות המתקדמות, האם ניתן לקיים חיי תורה ומצוות, האם התורה כפי שניתנה לנו בסיני לפני אלפי שנים, ניתנת לקיום כמתכונתה וכצורתה בעולם מודרני ומלא טכנולוגיות. האם צווי חכמים שאסרו עלינו להזדקק בשבת אפי' למלאכת גוי הם אקטואליים גם במדינה שכל כולה יהודים, וצרכי' המודרניים הם יום יום ושעה שעה. השימוש בחשמל הוא אבן הבוחן והמעבדה לשאלת קיום החיים התורניים במציאות המודרנית, כי אם חלילה שומרי תורה מגלים גמישות בשמירת ההלכה, כשהיא יוצרת מרשות היחיד אל הפרהסיא הציבורית, וכששמירתה מותנית בשידוד מערכות והפיכת סדרי החיים הנורמליים, או אז נפתח הפתח רח"ל לכל פורקי עול, "להתאים" כל חלק בהלכה שקיומי במישור הציבורי ובחיי מדינה, דורש מהפך בכל סדרי העדיפויות.

ושאלה זו מוכרעת ע"י אלפי שומרי תורה מכל החוגים, המתנזרים מכל שימוש בחשמל הנוצר ע"י חילול ש"ק רח"ל, ומכריזים קבל עם ולתוך תוכם, תורתינו הקדושה עומדת לנצח נצחים, וגם את המדינה היהודית ואת הפרהסיא הכללית יש להלביש על התורה ולהתאימם לדרישותי', ולא חלילה להלביש את התורה על צרכי החיים, בשום פנים ואופנים.

ביתר עומק טמון כאן רעיון נוסף, והוא, כי מוג לב המשתמש בשבת כהרגלו בחול, ומתרץ תירוצים שונים, מה הי' עונה, לו היו פונים אליו ראשי חברת החשמל בהצעה כי יטול על אחריותו את ניהול החברה, לו היו פונים ראשי המדינה בהצעה לראשי התורה כי יטלו את עולה הטכנולוגי של חברת החשמל על שכמי אנשי ההלכה, כי או אז נידרש למהפך יסודי בכל הארגון הטכנולוגי, ולא פעולות לשם חיסכון, לא פעולות ע"י יהודים, לא פעולות שיווק לצרכים צדדיים, לא אספקת חשמל לאזורים ללא חולים ובתי חולים, ועוד אלפי שינויים הנדרשים להתאים מערכת טכנולוגית מתקדמת לכללי הלכה עתיקים, וכאן בתת ההכרה של מיודעינו המשתמש בחשמל, עומדת התקוה שלא יקרה דבר שכזה, אשר ישבש את סדריו התקינים, ויצריך אותו להמעיט מהנאותיו והרגליו, לכן כינינו אותו מוג לב וחדל אישים, ורבבות ישראל העוזבים את החשמל הזול והנוח בשבת ומוכנים לכל קושי, מכריזים כי הם מקבלים עול תורה ומצוותי', ומוכנים לכל אשר יידרש מהם כדי לקיים במלואה את ההלכה וכל דקדוקי'.

כל זה כלל החזו"א בדבריו הקצרים שיש בשימושו איסור חילול ה', שאינו חס לכבוד שמים כיון שהוא שימוש ציבורי, והעובד בשבת הוא עושה במרד ר"ל, והנהנה ממעשיו מעיד ח"ו שאין לבו כואב על חילול שבת, ויהא רעוא שישובו (העובדים בתחנת החשמל, והנהנה ממעשיהם) בתשובה שלמה במהרה.

ע"פ כל האמור ההכרעה בשאלה ציבורית בפרהסיא היהודית, כי הדת א"א לה להסתדר עם החיים, היא עולה למדרגת חילול ה', כי אין זה נסיון פרטי אלא מבחן ציבורי, עולמי, על מהות ההלכה ומהות קיום התורה, ועל זה אנו מצווים למסור את הנפש, כי המכריז במעשיו כי במדינה יהודית אין אפשרות לקיום מלא ושלם של כל מצוות התורה, הרי זו הכרזה של החמורות שבהכרזות הכפירה, ואף כי במעשה החיצוני נראה שאין כאן אלא עצלות וחוסר נכונות של פורקי עול, להכניס את עצמם להרפתקאת חשמל ע"פ הלכה. שבהסתכלות שטחית ישנם שומרי מצוה, שרואים כאן מקום להיתר פיקוח נפש, אבל בהתבוננות אמיתית במהות התופעה, עומדת כאן למבחן יהדות התורה, האם ניתן לחבר יהדות עם התורה, וכאן מנסרת בחלל העולם הזעקה הנוראה של חילול ה', כי הנהנה ממעשיו מעיד ח"ו שאין לבו כואב על חילול שבת.

נקודה נוספת בשימוש בחשמל בש"ק, כי אין זו מלחמה לא במישור הפרטי ולא בציבורי, זהו נסיון לכל יחיד ולכל קהילה, וכאן אין הדבר תלוי אלא בנו, מי לה' אלי, כל יחיד ויחיד כל קהילה וקהילה הנוטלים על עצמם עול קדושת השבת וכבודה, נוטלים בזה חלק במלחמה הכללית נגד פריקת עול ונגד פורקי עול, זהו מלחמה שבה א"א ללחום בנו, רק מתוך עצלות וקושי יתכן להפסיד במערכה זו, ועל כן גדול תגדל התביעה על כל איש ישראל להרים את נס המרד בפריקת עול, ולהכריז כי אין רצוננו בפריקת עול, ובכל מה שנעשה במדינה נגד כבוד שמים ונגד רצון ה', כי אנחנו מוכנים כפרט וכציבורים להשקיע ממון רב, להמעיט מהנאותינו ומנוחתינו, לכבוד שמים ולקיום מצוות התורה, ואין קידוש שם שמים גדול מהכרזה זו.

בהתנתקות ממערכת החשמל והמים, שהיא מערכת חיונית ואלמנטרית, אנו משרישים בליבנו ובלב צאצאינו כי אין לנו חלק ונחלה בפריקת עול שמים הציבורית, כי ודאי שיש חילול ה' בהפעלת מערכת החשמל ע"י יהודים בפרט, אבל הרי נעשים כאן מעשים אשר לא יעשו בדבר המלך ודתו בכל שטחי החיים, ועלינו להודיע ולמחות כי עוד רד עם אל, נשארנו נאמנים לה' ולתורתו, ולפרסם זאת כלפי חוץ ולחזק זאת כלפי פנים, ואולי גם לכך התכווין החזו"א שהשמירה על הלכות מעשה שבת, והמניעה מחילול ה', תשמש לנו גם כמנוף כללי המודיע ומתריע כי כשם שאין לנו חלק במערכת החיונית ביותר של מדינת ישראל, כשהיא עומדת על פריקת עול תורה ומצוות, כך אין לנו חלק בכל תועבותי' רח"ל.

ואין להתעלם עוד כי כח החשמל שמשתמשת בו היהדות במוסדותי' בבתי הכנסת שלה ובכל הבתים הפרטיים של שותומ"צ, הוא כח גדול בכמות אדירה, ובפרישת היהדות החרדית מהשימוש בחשמל בש"ק, תשנה באופן דרסטי את עבודת חברת החשמל בש"ק, ותצמצם בשיעור עצום את חילולי השבת רח"ל, לכן אף אם כיחידים יש היתר לכל אחד ואחד, אבל כציבור של מאות אלפי אנשים, פשע חילולי השבת שעבורינו וביזמתינו בבתינו ובמוסדותינו ברחובותינו ובאולמותינו הוא פשע בל יכופר ושערורי' שאין למעלה הימנה, כי אנחנו השומרים מצוות במישור הפרטי, כופים את אחינו האומללים העובדים בתחנות הכח הבקרה והוויסות, לחלל ש"ק רח"ל עבור הנאותינו ותענוגותינו, מה שאין הפה יכול לומר ומה שאין האוזן יכולה לשמוע, ה' ישמרנו.