סיפור האריות

מעשה שהיה באשכנז בשנת ה'שפ"ח 

מתוך כת"י נדיר מתימן

פעם אחת גזרה מלכות אלפרנג (צרפת) על ישראל שמד. ובה יותר משישים אלף יהודים. והיו בה אומה אחת משארית היוונים שהיו שונאי ישראל גדולים, שכתבו בגזרותיהם שיכתבו ישראל על קרן השור, אין להם [חלק] באלהי ישראל. והיו כולם ערלים (הצרפתים והיוונים). אמרו להם מלכות אלפרנג (ליוונים) שיעבדו עבודתם ויכנסו בדתם ויהיו אומה אחת. אמרו להם היוונים, עד שאתם גוזרים עלינו, תגזרו גזירה על היהודים בתחילה שימירו דתם ויכנסו בדתכם, ואנחנו ניכנס לדתכם באחרונה. מיד קראו לזקני ישראל ולחכמים שבישראל ואמרו להם, אנחנו מבקשים מכם שתיכנסו לדתינו. ואם לאו, אנחנו הורגים אתכם אנשים ונשים וטף, ולא נשאיר מכם שריד ופליט. מיד בקשו שימתינו שלושה ימים עד שיחליטו מה לעשות, אם ימירו חס ושלום (למראית העין עד שימצאו רווח והצלה כאנוסי ספרד). או ייהרגו (על קדושת ה'). הלכו ישראל וגזרו תענית שלושה ימים, הם ונשיהם ובניהם וטפם ובהמתם ואף יונקי שדים, ולא האכילום מאומה. והיה להם בית-כנסת גדולה מימות בית ראשון והלכו והתפללו בה, והיו מתענים וצועקים ומתחננים, עד שעלתה צעקתם למרום:

ביום השלישי לתענית התפללו תפילת מנחה, והערלים כבר נתקבצו אצלם יותר ממאתים אלף, ובאו עליהם מכל אומה ולשון. אחר תפילת המנחה אמרו ישראל אלו לאלו, כיצד נעשה אם חס ושלום לא יהיה לנו רווחה. קומו ונחפור בבית-הכנסת ונגנוז ספרי-תורה וניהרג כולנו, ולא יקחום הערלים. מיד קמו וחפרו בתוך בית-הכנסת, ועמדו בפתח ההיכל וביקשו לקחת את ספרי התורה, וחזרו שלוש פעמים להיכל ולא יכלו, באותה שעה יצא קול מתוך ההיכל ואמר להם, "ישראל, ישראל, בני אברהם יצחק ויעקב, אל תיראו". 

באותה שעה ירדו עליהם הערלים ואמרו להם, מה אתם משיבים למלך. אמרו, הרי אנו כולנו מתקבצים מצפים אם תשועה או ליהרג. באותה שעה יצאו על אלפרנג מין ההיכל שני אריות של-אש, והיו האריות מוציאים ניצוצות של-אש על הערלים, והיו הורגים בהם במלכות אלפרנג יותר משבעים אלף. והיה המלך צווח ואומר בטלה הגזירה מכאן. מזו השעה, אין אני גוזר עליכם שום גזירה. ואפילו מס שאתם נותנים בכל שנה ושנה, אין אני לוקח מכם מס שבע שנים. וזו איגרת וחותם שלי ושל-חכמי הערלים, תהיה בידכם לאות ולעד. באותה שעה חזרו האריות למקומם לתוך ההיכל למקום שיצאו, והיתה תשועה גדולה לישראל. לקיים מה שכתוב בתורת משה (ויקרא כו, מד) "ואף גם זאת בהיותם בארץ אויביהם לא מאסתים ולא געלתים.." וגו', הרחמן יצילנו מכל אויב וצר ויגאלינו בקרוב, אמן כן יהי רצון.