תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
בזכות קבורת המתים
פעם אחת בישראל בבני ברק, גרה אשה זקנה שהתעלפה ברחוב ונפטרה. אמבולנס הגיע וגם 2 אנשים של הצלה, לקחו את האישה והביאו אותה לבית חולים, שמה ראו שהיא נפטרה, אין מה לעשות יותר.
הרופאים היו חילוניים ורצו לקחת את האיברים של האישה לנסיון. 2 האנשים של הצלה התנגדו, אמרו שהיא יהודיה ואסור לעשות את זה. אחד מהם הלך מיד להתייעץ עם הסטייפלר.
הסטייפלר אמר, בשום פנים ואופן, תלכו לבדוק אם יש לה משפחה. הוא הלך לבית שלה, זה היה בבנין ישן וכל השכנים אמרו שהיא היתה גרה לבד ולא היה לה שום משפחה כי היא עברה את השואה ושם היא איבדה את כל הקרובים ולא התחתנה שוב.
איש ההצלה לא ידע מה לעשות, הוא חזר לסטייפלר וסיפר לו. הסטייפלר אמר, אם הרופאים לא רוצים לשחרר את הגוף של האישה תעשו הפגנה וכל הבחורים של כל הישיבות של בני ברק, תעקפו את בית החולים עד שהם יסכימו.
ככה עשו, הרופאים היו קצת מבוהלים והלכו להתייעץ עם המנהל של בית החולים. המנהל היה מאוד חילוני ולא הסכים לתת את הגוף.
2 האנשים של הצלה חזרו לסטייפלר וספור לו מה קורה. הסטייפלר אמר "תגידו לכל הגברים והבנים של כל בני ברק להשתתף בהפגנה".
וככה היה, בית החולים לא ידע מה לעשות אבל לא רצו לוותר. הם פנו לשר הבריאות ושאלו אותו מה לעשות. הוא אמר "לא נוותר, לא נותנים את הגוף".
2 האנשים חזרו לסטייפלר וסיפרו לו.
הסטייפלר אמר "תגידו לכל האנשים של כל ארץ ישראל לבוא ולעשות הפגנה. פתאום היו פקקים בכל הכבישים ומלא אוטובוסים התמלאו בבחורי ישיבה, באברכים, כדי לעשות את דברי הרב.
כל הרחובות של בני ברק היו מלא מלא אנשים, זה היה מפוצץ.
ואז בית החולים פנה לראש הממשלה, ושאל אותו מה לעשות. ראש הממשלה אמר "לא נוותר".
2 האנשים חזרו לסטייפלר כדי לספר לו.
הסטייפלר אמר "אני בא בעצמי לדבר איתם". הוא קם, הוא היה מאד זקן, אבל הוא טרח עד לבית חולים, הוא הגיע ועשה תנועות עם היד להגיד "תעזבו את הגוף", הרופאים מאוד פחדו ונתנו את הגוף מיד.
הסטייפלר לקח רמקול והוא אמר לפני כולם "כאן יהיה הלוויה של האישה, כל מי שמכיר את מירי מרכוביץ, נא לבוא להספיד".
היה אחד זקן בתוך ההפגנה שהתעלף, אחרי שהתעורר הוא לקח את הרמקול והוא אמר, אני מכיר את האשה, בסוף המלחמה השנייה, כולם רצו לרכבות כדי לברוח מהמקום המפחיד הזה, כולם הזדרזו להכנס.
רק אשה אחת גרדה וגרדה את האדמה עם הידיים שלה מלא דם ומלא פצעים.
אז אני אמרתי לה "מירי, תבואי איתנו, תעלי מהר לרכבת" ואז היא ענתה לי, "לא, לא, תראה את כל הגופים המתים על הרצפה, אני חייבת לחפור קבר בשבילם".
היא דאגה לקבור את המתים, ועכשיו רואים איך בורא עולם דאג לה שמליון של אנשים יהיו בלוויה שלה.
