עשרה בטבת – יום שלישי - תש"פ
² עשרה בטבת הוא תענית ציבור
והכל חייבים להתענות ביום זה.
² ביום התענית אין רשאים
לשמוע כלי זמר.
² איסורי התענית מתחילים
מעלות השחר – 5.25, ומסתיימים בשעה 17.10. צריך להתנות לפני השינה על רצונו לאכול
לפני עלות השחר, ורצוי להתנות גם על השתייה.
² בנים שגילם פחות מ- 13,
ובנות שגילן פחות מ- 12, אינם מתענים כלל, אך ראוי לחנכם לאכול מאכלים פשוטים כדי
קיום הגוף.
² חתן וכלה בתוך ימי המשתה
מתענים.
² כשחל פדיון הבן בעשרה
בטבת, דעת רוב הפוסקים שיעשה הפדיון ביום התענית בסוף היום והסעודה בלילה שלאחריו.
² כשחל עשרה בטבת בערב שבת,
יעשו הפדיון בליל התענית וכן אפשר לעשות הפדיון בבוקר והסעודה בליל שבת, אך אין
להשהות הפדיון עד מוצאי שבת.
² חולה ויולדת בתוך שלושים
ללידה, אוכלים כדרכם. בתחילת הריונן תופעות הגורמות להן צער, וכן אשה המקיאה במהלך
הריונה, יש להקל להן שלא יתענו.
² אשה בתוך כד' חודש ללידתה
אך אינה מניקה, דעת רוב הפוסקים שצריכה להתענות, אך אם היא חלשה, דינה כמינקת
ואינה צריכה להתענות.
² אשה המניקה את התינוק
חלקית, והתינוק ניזון גם משאר מאכלים, אינה צריכה להתענות.
² הצריכים לאכול, לא יענגו
עצמם בבשר ויין, רק יאכלו כפי מה שצריך להם.
² מי שמתענה וזקוק לתרופה,
רשאי לבלעה. ואם צריך לשתות מים עם התרופה, יערב קצת מהתרופה בתוך המים.
² נהגו לאסור רחיצה בתענית,
ודווקא במים חמים, אולם בצוננים מותר. פניו, ידיו ורגליו מותר אף בחמים.
² אין לשטוף את הפה במים
בבוקר הצום, ובמקום צער מותר, אך יזהר שלא יבלע מהמים.
² מתפללים שחרית ומנחה כשאר
הצומות, ואומרים "עננו" ו"אבינו מלכנו".
² המנהג לתת צדקה בתפילת
מנחה בתענית, ויש נוהגים לשער מה שהיה אוכל ביום התענית, וכשיעור זה נותן לעניים
בערב.
² שליח ציבור אומר
"עננו" ברכה בפני עצמה לפני רפאנו, בשחרית ומנחה, והקהל רק במנחה בברכת
"שומע תפילה".
² אמר "עננו"
וסיים בטעות "ברוך אתה ה' העונה בעת צרה", ונזכר תוך כדי דיבור – יאמר
"שומע תפילה". נזכר אחר תוך כדי דיבור – חוזר ל"שמע קולנו".
² האוכל בתענית ציבור בשוגג
יכול לומר "עננו", ויאמר "ביום צום התענית הזה", ובמזיד אינו
אומר כלל "עננו", וכן הדין בחולה וקטן שאכלו.
² מי שצם עד חצות היום (11.46),
וטרם שאכל התפלל מנחה (לא לפני 12.16) – אומר "עננו" ב"שומע
תפילה".
² מי שאינו מתענה לא יהיה
שליח ציבור.
² אין לקרוא לעליה לתורה מי
שאין בדעתו להתענות כל היום.
² היה בבית הכנסת כהן שאינו
מתענה והוא יחידי, חייב לצאת החוצה קודם התחלת הקריאה, ולאחר שעלה אחר, יוכל
לחזור.
² אם יש בבית הכנסת לכל
הפחות ששה שמתענים – קוראים "ויחל".
² הפסוקים שהקהל אומר בקול,
הבעל קורא והעולה לתורה לא יאמרום עם הקהל, אלא ימתינו עד שיסיימו הקהל ואח"כ
יאמרו מתוך הכתב.
