צבע תפילין בצבע גזול

הרה"ג יחזקאל שוורץ דומ"ץ בבית הדין של הרה"ג ר' שמאול אליעזר שטרן רב מערב בני ברק

מעשה היה בישיבה אחת שבני הישיבה השתמשו בצבע שצובעין בין הבתים והרצעות של התפילין בסברם ששייך לישיבה ולאחמ"כ נתברר ששייך לאיש פרטי ואינם יודעים מי הוא ונפשם בשאלתם אי יוצאים יד"ח בתפילין דדמה הלה והו"ל גזול.

 

והנה הרבה טענו בזה דמסתברא טובא למימר דאין בעה"ב מקפיד מסתמא כי היכא ? אנשי לצאת יד"ח וניחא ליה לאיניש דעבוד מצוה במומנא אולם האמת הוא דכאן זה לא שייך דכל זה רק היכא שלא חיסרו בפועל אבל היכא שמחסרו בפועל לא ניחא ליה לאנשי והרבה רצו להקל דאולי זה פמשו"ע אולם זה אינו ברור וחוץ מזה אפשר ולענ"ד יש להסתפק אפילו כשנודע בבירור שמקפיד אי הוי התפילין פסולים עפ"י המבואר בב"ק קאי דחזותא לאו מילתא היא ואיכא למימר דלפי"ז אין התפילן פסולים דמה שצבעו בצבע גזול לאו כלו' הוא או דילמא איכא למימר דלגבי מצוה שאני.

והנה בנוב"י תנינא סימן ג' בתשובה מבן המחבר להגר' מיכאל בברך על דבר השאלה בענין רצועות של תפילין שמושחים העורות בשומן דגים טמאים הנקרים פושראן אם יש בו חשש מן המותר בפיך ושם? ומעתה כתב שיש לומר דאף שמראה וחזותא אין בו ממש מ"מ היכא שיש קפידא בצבע כמו ברצועות של תפילין שהוא הל"מ מסיני שפיר מחשיב האי צביעה מן הדבר המותר ומסיים שם התשובה שכל זה אם עיקר הצביעה נעשה מדבר טמא אבל בנידון דילן במשיחת עורות בשומן דג טמא הוו משיחה אינו גורם עיקר השיחור כי עיקר צבע השיחור עשה מדבר טהור והאי משיחה הוא רק להדליל הצבע לחזותא ולרכך העור ? ובזה בודאי אין קפידא אם הוא מדבר טמא. עיי"ש.

ולפי"ז י"ל דה"נ בגזל צבע דתליא אם היו התפילין פסולים או שלכתחילה אינם כשירים רק ע"י צבע זה אז תפילין גזולים מקרי דאף דחזותא לאו מילתא היא מ"מ כאן שהקפידה התורה על צבע בעי שיהא הצבע בכשרותו אבל אם היו התפילין כשרים בלאה"כ ןהצבע הניח רק לתוןוספת יופי למצוה מן המחבחר אז שפיר אפשר דחדא בלאה"כ דאז ? לללא דחזותא לאו מילתא וזה עתה מצאתי במנ"ח מצוה שפ"ו שכתב "ויש לספק אם צבע התכלת מצבע גזולה אם הוא פסולה דבעינן לכם או אפשר דצבעא מידא מששא אית ביה ועין בסוגיא דב"ק דף קא. בסוגיא דיש שבח סממנים על גבי הצמר ועיין בחו"מ שס"ג ולענין כאן אני מסופק בזה עיין בח"מ גבי שובר הגזול פ"א וצ"ע עיי"ש ומדברי המנ"ח משמע שאפשר שבכל מצוה חדותא מילתא היא וי"ל דהכא בציצית כיון שבעי שיהיה תכלת ואם שינה לצבע אחר חוץ מלבן פסול וא"כ חזינן דהקפדה תורה על המראה? הכא כ"ע מודו דחזותא מלתא היא ואפילו אם נאמר דגם לגבי מצוה חזותא לאו מלתא היא מ"מ הכא שהקפידה תורה שאני אפילו אם נאמר דגם לגבי מצוה חזותא מילתא לאו כלום ובאמת דאיכא לעיוני עוד כזה שאם ממי גזל הצבע היה משלם לו אי שפיר דמי דבציצית שום דין שהעשיה בעי שתהא לשמה התם אפילו אי משלם אח"כ אפשר דמ"מ כיון שהעשיה הוא? אפילו ישלם לו הצבע ששילם לו לא יתהן מעיקרא ועתה ראיתי בביאור הלכה הלכות ציצית סימן י"א שנסתפק במי שגזל חוטים מחבירו ואחרי שהטילם בבגדו שילחם לו אם מחויב לחזור ולהתירם או שנימא כיון דכתיב ועשו להם משלהם בעינן שבשעת העשיה תהיה שלווו ומובא שאח"כ מצא בסימן תרנ"ח גבי לולב כש"ת סק"ו עיי"ש, ועיין בשו"ת קרני דוד סימן יג' מה שהאריך להסתפק ג"כ בגזל ציצית ואחר קנאו אי בעי ? מחדש וכן נסתפק בהיה לו טלית שאולה שפטור ואח"כ קנאו אי איכא פסו ? ומענין לענין יש לציין מה שראיתי בשו"ת מחנה חיים ח"ג סימן ד' דאונן שעשה ציצית צריך אח"כ להתירם ולהניחם מחדש כיון שהוא פטור אז ובעינן בשעת עשיה שהוא בחיוב.

ומ"מ במעשה שהיה כאן שאינם יודעים ממי גזל וא"א לשלם לו ואפשר שמקפיד אז אם בלתי הצבע הי התפילין פסולים איכא שאילתא חמירתא אם אפשר לצאת לכתחילה בתפילין זה דדלמא הו"ל ? דאם חזותא לאו מילתא היא אפשר דלגבי מצוה שאני וכ"ש היכא שקפדה התורה על הצבע ודאי דחזותא לאו מילתא היא.

ולכן עצה היעוצה שיגרד הצבע שצבע מחבירו ויצבע עוד הפעם שאז לא ליכא חששא דגזול ובזה יצא יד"ח למצוה מן המובחר כנלע"ד והרבה יש לדון בזה.

ואחד מגדולי הת"ח הציע שיכול לצבוע צבע על הצבע הגזול  ויהיה כשר כיון שגם בלי צבע גזול כשר הוא מכח צבע האחר ויש לפלפל בזה הרבה ונוגע בם לעניני סת"ם ואכ"מ. ושוב מצאתם במג"א סימן לד' על מ"ש הרמ"א שם פ"ד שעכו"ם שהשחיר הרצועות פסול שאם חזר ישראל והשחיר לשמן כשר ובפרמ"ג שם ועוד אחרונים תמהין ? דלא מועיל, אולם בביאור הלכה סימן  לג' כתב שאם ישראל עצמו לא השחיר לשמן ואח"כ השחיר לשמן ודאי שמועיל ועיי"ש בביאור הלכה שמסופק עוד באם יצבע צבע סיקרא שחור ואח"כ עוד הפעם שחור אי מועיל.

 

באדיבות מותג שירותי קלדנות באיכות ללא פשרות

לפרטים 1705-21-21-21

מנוי95974

ישראל, שעות  24

וצוות מותג שרותי קלדנות ישמח לעמוד עמכם בקשר