שבת זכור

מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'

שבת שקודם הפורים, מוציאים בבית הכנסת שני ס"ת, באחד קוראים בפרשת השבוע, ובמפטיר קורין "זכור את אשר עשה לך עמלק". ומצות עשה מן התורה על כל ישראל לשמור בלב איבה ושנאה לעמלק ולזרעו, ולזכור בפה את רשעותו, ונספר זאת לבנינו ולדורתינו מה עשה לנו אותו רשע בדרך בצאתינו ממצרים, עד אשר נאבד את זכרו מן העולם, וכדי לקיים מצות עשה זו של זכירת רשעותו של עמלק תקנו חז"ל שיהיו קוראים פרשה זו בציבור ומתוך הספר, פעם אחת בכל שנה, בשבת שקודם הפורים, כדי לסמוך מחית עמלק למחית המן שהיה מזרעו.

ואף על פי שפרשה זו נקראת בכל שנה עם סדר פרשיות השבוע, בסדר כי תצא שקורין כמנהגינו בסוף הקיץ, חייבים לקרוא פרשה זו קריאה לעצמה בשעתה. כשקואין אותה על הסדר מתכוונים לקיים מה שתיקן משה רבינו עליו השלום להיות קורים בתורה בכל שבת, וכשקואים אותה בשעתה, לפני הפורים, מתכוונים לקיים מצות עשה של זכירת השנאה לעמלק כמצווה עלינו בתורה1.

כיון שהקריאה בפרשת זכור בשעתה, היא משום מצות עשה דאורייתא, לפיכך היא חמורה, וצריך הקורא בתורה שיכוון להוציא את הקהל ידי חובתם במצוה זו והקהל צריך שיכוון לצאת ידי מצות הזכירה בשמיעה מן הקורא כאילו היו קוראים בפיהם2.

ברכה

הטעם דאין מברכין על מצות עשה דמחיית עמלק? כתב בכף החיים3 בשם יפה ללב4: כתבו המפרשים לפי שעל השחתה אין מברכין ואפילו השחתה דאומות העולם מדקחזינן דאמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה.

נשים

כתב בספר החינוך5: ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים, כי להם לעשות המלחמה ונקמת האוייב, ולא לנשים. ובמנחת חינוך הקשה עליו מהא דאיתא הגמ' סוטה6 שבמלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו כלה מחופתה וכו'. ואומר המנחת חינוך שלכן נראה שכל ישראל חייבים במצוה זו כמו בכל מצוות עשה שאין הזמן גרמא. עי"ש. ובשו"ת בנין ציון החדשות7 כתב: על דבר שאלתך אם נשים מחויבות לשמוע קריאת פרשת זכור. תשובה: קבלתי מאדמו"ר הגאון ר' אברהם בינג זצ"ל הגאב"ד דק"ק ווירצבורג בשם רבו החסיד שבכהונה הגאון מו"ה  נתן אדלער זצ"ל שהנשים חייבות ושהקפיד שאפילו משרתת שלו הוצרכה לשמוע פרשת זכור וכן נהגתי אחריו. וטעמו נלע"ד מפני שאינה מצות עשה שהזמן גרמא שאין קפידא באיזו זמן שתקרא כמש"כ המג"א (סי' תרפ"ה) רק שיקרא פעם  א' בשנה ולכן הוי כשאר מצות עשה שאין הזמן גרמא שנשים חייבות בהן. ועי"ש עוד מה שכתב8.

אכילה ושתיה קודם "זכור"

כיון שקריאה פרשת זכור בשבת זו היא מן התורה, יש להימנע מאכילה ושתיה לפני קריאת פרשת זכור9. ומי שקשה לו להמתין עד אחר קריאת פרשת זכור, מותר לו באכילת עראי ובשתיית עראי. דהיינו אכילת פת או מזונות, או תבשיל מחמשת מיני דגן, לא יותר מכשיעור ביצה [ומצטרפים זה עם זה לכביצה] [לחזו"א לחומרא 41 סמ"ק, להגר"ח נאה 57.6 סמ"ק].

מי שלא די לו באכילת עראי כנ"ל, וקיים חשש לבריאותו, ימנה "שומר", דהיינו שיבקש מחבירו שיזכיר לו לשמוע "פרשת זכור" אחר האכילה, ויאכל כרגיל10.

זכר

יש אומרים שצריך לקרוא "זכר עמלק" בצירה תחת האות ז, ויש אומרים – בסגול. לכן נוהגים לקרוא פעמיים, פעם אחת בצירה ופעם אחת בסגול11.

 

מקורות וציונים

1. ספר התודעה-זכור. ועי' בס' פורים וחודש אדר עמ' מט' שביאר בהרחבה השיטות במצוה זו. 2. שם. שו"ע סי' תרפה' סעי' ז' ומ"ב שם. 3. סי' תרפה' ס"ק כט'. 4. ח"ג אות ג'. 5. מצוה תרג'. 6. מד' ע"ב. 7. סי' ח'. 8. וע"ע בשו"ת תורת חסד סי' לז'. ובשו"ת חזון נחום סי' פב'. ובשדי חמד כללים מערכת ז' כלל יג'. ובשו"ת מנחת יצחק חלק ט' סי' סח'. ובספר הליכות בת ישראל פרק כב' הערה ג'. 9. ספר פורים וחודש אדר עמ' נו'. 10. שם. 11. מ"ב שם ס"ק יח'.