דרך ארץ באכילת סופגניות לפרוס את הסופגניה לארבעה חלקים

מתוך שיעורו השבועי של הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - מוצאי שבת וישלח ה'תשע"ד

בזמנינו רבים נואלו להיות להם ימי החנוכה זמן מיוחד המיועד לאכילת הרבה סופגניות מתוקות העשויות מבצק מטוגן בשמן. אף כי עיקר כוונתם רצויה מפני שהנס נעשָׂה בשמן המנורה, מכל מקום נהפך העניין אצלם למאכל של זלילה. כל שכן שנשתכחה מהם אימת ימי התשובה שעברו, ושעדיין חתימתם תלויה ועומדת אליבא דכמה רבוותא.

ויהי כראות האדם כי טובה הסופגניה למאכל, וכי תאוה היא לעיניים, גדולה ונפוחה כגודל ארבע ביצים, אבקת סוכר לבנה פזורה על גביה, ומרקחת אדומה העשויה מפירות מבושלים (פווידל בלשון אשכנז, הנקראת כיום ריבה) מבצבצת מתוכה, ויפתח פה גדול ועצום שיעור כניסתה לפה כאחת, לצאת ידי חובתו מן המובחר. בעודה בכפו יבלענה, ולא נודע כי באו אל קרבנה, משחית נפשו הרוחנית הוא יעשנה. הלא זו היא דרך תרבות יון, לאכול כך בלא לפרסה לחתיכות קטנות פחות מכביצה, מצאצאי עשו שאמר הלעיטני נא מן "האדום" וגו' (בראשית כ"ה ל'). ועליהם יש להמליץ, "דרך ארץ" פלישתים, והיכן החשמונאים שנצחו את המתיונים החדשים הללו בזמנינו.