מרן הגר"ג אדלשטיין: לנצל את הימים המסוגלים לתורה

בדברים שנשא מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין שליט"א, השמיע דברי חיזוק והתעוררות לניצולם של ימי החנוכה המסוגלים להצלחה בתורה, וקרא לבני הישיבה להישאר ולא לחזור לביתם עד לאחר ימי החנוכה. להלן ציטוט מן הדברים כפי שהובאו בגיליון השבועי 'דרכי החיזוק' מספר 34.

חז"ל תיקנו את ימי החנוכה להודות ולהלל, ועלינו לדעת כיצד מקיימים את זה למעשה, וכי רק בתפילה יוצאים ידי חובה? האם במה שמוסיפים על הניסים בשמונה עשרה, ומכוונים קצת יותר בהלל יוצאים ידי חובה? וכי רק זה נקרא ימי החנוכה?

אמנם צריכים לדעת מה שכתב השל"ה כי ימי החנוכה הם ימים קדושים המסוגלים להצלחה בתורה, ואם כן זהו זמן של הצלחה בתורה, וכשם שבחג השבועות לומדים משמור כל הלילה כדי לזכות לתורה, מפני שהוא זמן של קבלת התורה, כך ימי החנוכה אף שאין עושים בהם משמורים, הרי זהו זמן המסוגל להצלחה בתורה, להתעלות בדרגות בתורה, על ידי לימוד בצורה רגילה, ללא משמורים.

ויש לדעת כי שלא כפי שחושבים בעולם, חנוכה אינו בין הזמנים, אדרבה, זהו זמן מיוחד לדביקות בתורה יותר מאשר באמצע הזמן הרגיל, שלומדים בו בצורה נורמאלית, ביישוב הדעת, בשלווה ובשמחה, כל אחד לפי טבעו יכול ליהנות ולהרגיש את מתיקות התורה, שעל ידי הדביקות במתיקות התורה הרי הוא מתענג על השם, שהתורה היא תורת השם, וכל אחד יכול להרגיש את התענוג שיש בתורה גם בימי החנוכה, זה שייך, ברוך השם אנחנו יכולים להתחזק בזה.

לכן גם ימי שישי ושבת של חנוכה הבאים עלינו לטובה, אינם ימים רגילים של שישי ושבת, אלא כמו ימי שישי ושבת של ערב שבועות ושבועות, שמקדימים ללמוד משעה מוקדמת עוד בטרם התקדש חג, ובמידה מסוימת זהו יותר משבועות, כי בשבועות ישנים ביום ולומדים בלילה, ובחנוכה ישנים בלילה ולומדים ביום, שזוהי הנהגה יותר נורמאלית מאשר בשבועות.

רק לאחר שיעברו ימי החנוכה, שנשארים וממשיכים עם ההתעלות בתורה, אז צריכים להיזהר שלא לרדת מהדרגה שקיבלו בימי החנוכה, כל יום מימי החנוכה אפשר להתעלות בו בדרגה של להתענג על תורה, וידוע כי ככל שלימוד התורה יותר ברציפות, כך יותר מתענגים, ויש יותר טעם ומתיקות בלימוד, זהו דבר ידוע שכתוב בכל הספרים, לימוד יותר רצוף זהו תענוג אחר לגמרי.

וכאשר הלימוד הוא ברציפות, בלא היסח הדעת לדברים אחרים שאינם שייכים לתורה, לזכור במחשבה בכל רגע ורגע כי אנו עומדים באמצע הלימוד, וכל האכילה והשתייה והשינה היא הפסקה נצרכת באמצע הלימוד, אולם זוכרים שנמצאים באמצע דף הגמרא, באמצע העניין, וצריכים מיד אחר כך להמשיך את העניין.

אם עושים כך שמונה ימים רצופים, זוכים להתעלות גדולה של "תרגילנו בתורתך", שכבר מתרגלים להתמדת התורה והרגל נעשה טבע, וכמו שכתב רש"י בפרשת קבלת התורה (שמות יט, ה) שכל ההתחלות קשות אבל אחר כך יערב לכם, כי על ידי ההרגל זה כבר נעים מאד, ויש בזה ערבות נפלאה, זהו העניין של ימי החנוכה.

בוודאי שהדברים המעשיים האלה מתאימים לנו, אמנם יש אחרים שזה קשה להם, אך לנו זה מתאים, וכבר היו לנו הרבה קשיים גדולים יותר שהתגברנו עליהם בס"ד, אם כן הקושי הקל הזה של התמדת התורה בימי החנוכה, שכל הקושי הוא רק מפני שיש אחרים שאינם עושים כן, זהו קושי קל ביותר שיכולים להתגבר עליו בנקל.

שמונת ימי החנוכה צריכים להיות שמונה ימים רצופים של דביקות בתורה, בשמחה וביישוב הדעת, ויחד עם זה להרגיש את שמחת החנוכה, שלא תהיה עצבות או רצינות יותר מדי, אלא בשמחה. זהו עניין ימי החנוכה כפי מה שצריך להיות, וכך אנו יכולים לעשות, ובוודאי שנצליח בזה בעזרת השם!