דמי חנוכה

מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א

כתב בספר התודעה (חנוכה): וכן היה מנהג בהרבה קהילות ישראל שבימי החנוכה שקדו על חינוך הבנים ופרנסי הקהל היו נאספים לתקן תקנות כדי למשוך לתורה את נערי בני ישראל והמון העם. כי חנוכה מלשון חינוך, ועיקרו של חינוך הוא חינוך הבנים לתורה. ומן הטעם הזה מקובל ברוב בתי אבות בישראל שהאבות נותנים מעות חנוכה לבניהם, כלומר, מתנות אלה שאתם מקבלים היום, כדי שתקבלו עליכם עול תורה לתמיד.

כתב המגן אברהם (סי' תע"ר א'. ומביאו המ"ב): נוהגין הנערים העניים לסבב בחנוכה על הפתחים. ובס' חנוכת התורה כ' טעם לזה. וראיתי בספר שם (מחברו רבנו שאול ב"ר דוד, בעמח"ס טל אורות על ל"ט מלאכות. י"ל מחדש בשנת תשנ"ב בב"ב) שכתב: ובחנוכה מחוייב ליתן בפרט לנערים לומדי תורה, שסוד שמ"ן הטוב משפיע עליהם, לכן טי"ב נערים, שחוזרים על הפתחים, בחנוכה בזמרים, מלוחת טי"ב נערים עולים מנין שמ"ן, שהנס נעשה בפך קטן רמז על הפכים הקטנים הם הנערים, החוזרים לפרסם הנס, שהם מלאים שמן זית זך, ועי"ש עוד מה שכתב. ויש שכתבו שמכאן נשתרבב המנהג לתת דמי חנוכה לכל הנערים ולא דוקא לנערים עניים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו. כמו שמצינו בדברי רבי יששכר דב מבעלזא זצ"ל (מובא בס' חיים שיש בהם) שאמר טעם לדמי חנוכה, משום שבהלכה נאמר שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק (עי' שו"ע סי' תרע"א סעי' א') וכן לגבי ד' כוסות. והטעם משום פרסומי ניסא ואם לא עשאם לא פרסם הנס. לכן נותנים לעניים בשביל חנוכה (עי' מגן אברהם סי' תע"ר א') ובשביל שלא לבייש את מי שאין לו נוהגים לחלק גם למי שאין לו.

רבי חיים פלאג'י בספרו 'מועד לכל חי' (סי' כז' סעי' עז'): כתב בספר מעשה הצדקה (דף קכט' ע"ב אות מו'): והנה זה הדרך ישכון אור באופן סדר התיקון הנזכר של מצות חנוכה, כי יפריש תחילה מאה פרוטות של כסף וכו' ויחלקם לתלמידי חכמים וכו' ומכאן תראה שנהגו לחלק המעות לתינוקות ולקטנים בימי חנוכה ופורים, ועי"ש עוד מה שכתב.

מרן הרב מפונביז' זצ"ל ביאר את טעם מנהג נתינת 'דמי חנוכה' לילדים, מפני שהיוונים אסרו ללמוד תורה, וכאשר ניצחו אותם ורצו להחזיר את הילדים ללימוד, נתנו להם קצת כסף כדי שילמדו, כי זו הדרך לחבב על הילדים את הלימוד, כמו שכתב הגר"א באיגרתו, ומתוך שלא לשמה בא לשמה, ולזכר זה אנו נותנין 'דמי חנוכה' כדי להמריץ את הילדים ללמוד. (שפתי חיים – מועדים חלק ב' עמ' קלד'.)

בספר עדות לישראל (עמ' 134) כתב, והמנהג ליתן לתינוקות דמי חנוכה לפרסומי ניסא.

מרן הסטייפלר זצ"ל חילק דמי חנוכה לנכדיו ונכדותיו והקפיד לתת דוקא ביום ה' דחנוכה. ושאלו פ"א בנו הגרח"ק שליט"א מדוע דוקא ביום ה', וענה לו שכך נהגו ואינו יודע הטעם. ואח"כ ביאר הגר"ח שליט"א שאביו אמר לו טעם משום דה' בחנוכה אף פעם אינו נופל בשבת. (אורחות רבינו חלק ג' – חנוכה ג')

כתב בספר זכרון אברהם (לר' אברהם בנימין זילבערבערג – פיטסבורג. באה"ד): מעה קשיטה הוא חודש כסלו שבחודש הזה הוא זמן נתינת צדקה ולעבוד בענין הכיס שיהיה לב בנוגע למעה קשיטה. ובשביל זה ידוע דמנהג ישראל להרבות בצדקה, וגם מנהג לתת מעות חנוכה להבנים.

ובספר שערי אורה כתב: ולענ"ד מקור למנהג ישראל דמחלקים מעות חנוכה לילדים ולעניים, עפ"י מש"כ הרמב"ם שהיוונים פשטו ידם בממונם, ודו"ק.