דיני חנוכה הרמוזים בפסוקים

בפסוק "כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת" (במדבר, ז, יד), אותו קוראים בחנוכה, מרומזים דיני חנוכה.

כ"ף: כ' [אמה] פחות (=להניח נר חנוכה נמוך מכ' אמה).

אח"ת: א' ח' תמנה (=כדעת בית הלל שאומרים מוסיף והולך).

עשר"ה: עד שתכלה רגל [מן] השוק (=הוא זמן הדלקת נר חנוכה).

זה"ב: זמנו בין השמשות (=תחילת זמנו).

מלא"ה: מצוה להדליק אצל הפתח.

קטר"ת: קרוב תדליק רוחק טפח (=שיהיה קרוב לפתח טפח).

האדמו"ר רבי צבי מזידיטשוב זצ"ל

בפסוק "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו אמת נשיאי ישראל" (במדבר, ז, פד), מרומזים דיני חנוכה:

זא"ת זרע אמונים תיקנו

חנוכ"ת ח' נרות כהלכה. תיכף.

המזב"ח הפתח משמאל. זמנה בשקיעת חמה.

ביו"ם בשיעור ידוע. ולגמור מזמור (=הלל).

המש"ח המדליק מברך שתים. חוזה (=רואה נר חנוכה).

אות"ו אחד. תדליק ותוסיף.

מא"ת מאורה אסור תשמיש.

נשיא"י נשים שכנים ידליקו או ישתתפו.

ישרא"ל ימים שמונה ראוי אותו לזכור.

עטרת זקנים על שו"ע בשם הג"ה שמצא בסדור ספרדי. נזכר גם במקור חיים, לבעל חות יאיר, סימן תרע: מצאתי בתפילת ספרדים כמעט כל דיני חנוכה רמוזים בנוטריקון פסוק "זאת חנוכת וגו'".