חובת לימוד התורה בימי החנוכה

המהרש"ל בתשובותיו (סוף סי' פ"ה), הכותב לענין שמחת ימי חנוכה: "וראוי שהשמחה תהא מעורבת ובלולה בשמחת תורה, ואל תתבטלל מקביעותם".

בספר מנהגי ה"חתם סופר" (פרק ט' א'), מובא על מרן החתם סופר: "בחנוכה הזהיר להתעסק בלימוד התורה הקדושה יותר מבשאר ימים, והקפיד מאוד על זה שמבלים ימים האלו בהבלי שחוק, כי אמר, כאשר נזכר ג"כ בספרים, שעצת היצר הרע הוא להפריע את העם מעבודת ה' ומתלמוד תורה בימי חנוכה אשר תיקנו לנו חז"ל להודות ולהלל, והלימוד הוא עניין גדול בזמן הזה, כי אז נמסרו סודות התורה למשה רבינו ע"ה. בספר "בנין עולם" (פרק ט"ז סעיף ח') מוסיף על זה, בשם ספר "זכרון יהודה", שתלמידו של החת"ס, המהר"ם שיק, היה עושה את כל ההשתדלויות למנוע את ביטול התורה בחנוכה.

הוא מביא גם מדברי השל"ה  (סוף ענייני תפילה וקריאה בס"ת), המעורר בימים אלו לנהוג ביתר שאת התורה ובמצוות: "תוכחת מוסר לחנוכה, יחשוב, שעיקרו נתקן להלל ולהודות לה' יתברך על כי היוונים חשבו לבטל תורה ומצוות, אם כן הימים הקדושים האלה ראויים ביותר להתמדת תורה מבשאר ימים כי תלמוד תורה כנגד כולם, ובעוה"ר רוב העולם נוהגים בהם ביטול תורה והולכים אחר ההבל. ומה שרבותינו הקדמונים פסקו בהם ישיבה בימים ההם, עשו בשביל הנערים שיחזרו על תלמודם מה שלמדו שיהיה שגור בפיהם, על כן השומע ישמע ויתעורר בימים ההם ביתר שאת בתורה ובמצוות".

לדברי הגה"צ ר' יחזקאל לעווינשטין זצ"ל (קובץ עניינים, חורף תשכ"ח), החיזוק בתפילה ובתורה ובמצוות מכח נס חנוכה, הוא מצוות היום, מאחר ובחנוכה הגזירה והתשובה היו בענין העבודה  (לדברי  הב"ח). "ביטול תורה ורפיון בעת הזו רחוקה היא ביותר ממהות הימים האלה, ובוודאי גם עצם הימים הללו מסוגלים להצלחה רוחנית. אולם "זה לעומת זה עשה אלוקים", ובימים שבהם יש הצלחה לטוב, דווקא אז יש שליטה ליצר, וגדולה החובה להיזהר"!

[לע"נ א"מ מרת חוה ע"ה הכ"מ, בת הגה"צ ר' יעקב מרדכי מרקוביץ זצ"ל. נלב"ע כ"ג שבט תשמ"ט].