מרחשון

במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה מדוע מוסיפין לשם חודש חשון 'מר' דהיינו 'מרחשון', ובראשית הדברים עלינו לציין שחודש חשון נקרא בתנ"ך בשם בול כנאמר במלכים (א' ו' לח'): וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי וגו'. אך בתקופת המשנה כבר קראו לחודש זה בשם 'מרחשון' כדאיתא במתני' תענית (פרק א' משנה ג'): 'בִּשְׁלשָׁה בְּמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בְּשִׁבְעָה בו וכו'. (וע"ע בגמ' פסחים דף צד' ע"ב ובראש השנה ז' ע"א ובבבא מציעא קו' ע"ב.)

הרמ"א באבן העזר (סי' קכו' סעי' ז') פסק, שכותבין בנוסח הגט 'מרחשון'. וכתב שם הפרי חדש: נראה שנקרא מר חשון מל' הן גוים כמר מדלי (ישעיה פרק מ' פסוק טו') על שם הגשמים וכדאיתא בפ"ק דתעני' דיורד במרחשון. ואף על פי כן נראה לכותבו בתיבה אחת 'מרחשון'. (פי' אף על גב שלדברי הפרי חדש 'חשון' הוא שם עצם ו'מר' שם תואר, בכל אופן כותבים זאת בתיבה אחת. וע"ע בענין זה בספר ילקוט דניאל מערכת מ' אות ח')

כתב בספר קמח סולת (לר' יהודה ב"ר משה, דף קנד'. יצא לאור בשלוניקי שנת תקנח'. ומביאו רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי סי' כו' ד'): טעם שקורין לחודש זה מר חשון, הוא על שם טיפת גשמים שיורד מר מלשון הן גוים כמר. ויש אומרים ע"ש שאין בו (בחודש חשון) יום טוב ולא נזכר שם החודש בשום אופן, לכן קורין אותו מר חשון. ויש אומרים ע"ש שבו מתה שרה כמ"ש רז"ל.

ובספר מועד לכל חי (שם) כתב: כתב רבינו בחיי ז"ל בספר שמות בסדר זמן לידת השבטים, בנימין הצדיק נולד בי"א לחדש מר חשון, ובו ביום שנולד מתה רחל, כדכתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין עכ"ל. ולפי זה אשכחן טוב טעם על קריאת שם החודש הזה מר חשון על שם דנפטרה בו אמא רחל, ועי"ש.

בחז"ל אנו מוצאים עוד מאורעות שאירעו בחודש מרחשון: ובשישי או בשביעי בו שחטו השדים את בני צדקיהו מלך יהודה לעיניו, ואת עיני צדקיהו עיוור מלך בבל ויאסרהו בנחשתים ויביאהו בבלה. (שולחן ערוך ומשנה ברורה סי' תקפ' סעי' ב')

החתם סופר (בדרשות לשמחת תורה) כתוב: עוד אמרו חז"ל וי"ו דגחון (כל הולך על גחון – ויקרא פרק יא' פסוק מב') אמצע התורה באותיות, וא"כ תחלת התורה בי"ת (בראשית) ואמצעה וי"ו וסופה למ"ד (לעיני כל ישראל), צרף ממנו תיבת בול שהוא רמז על המבול שע"כ נקרא מרחשון ירח בול שבו ירד מבול, ועי"ש. (אמנם חסר מ', וכבר ביארו שחסרו מ' יום מן העולם) 

בספר בני יששכר (מאמר א' אות ב' ד"ה יצא): כתב וז"ל: אשר שמעתי מפי כבוד אדומ"ו הרב הקדוש מהרמ"מ זצוק"ל, אשר עינינו רואים כל הגזירות המתחדשות על שונאי ישראל מן המלכויות וכן נתינת המיסים וארננוניות התחלתן תמיד מן מרחשון. ואמר הטעם שבחודש הזה היתה המרידה במלכות בית דוד וימליכו את ירבעם (ויעש ירבעם את החג בחדש השמיני אשר בדא בלב"ו בו"ל ע"כ גזירת המלכויות במרחשון, ע"כ דברי קדשו.

ובטעמי המנהגים (אות תתלו') כתב: טעם כשמברכין חודש חשון אומרים מרחשון, משום דאיתא במדרש תנחומא שמעת שהיה המבול, נגזר שיהיה כל ימי העולם כן, מטר וגשם ערך ארבעים יום מחודש הזה, ועל כן נקרא מר, לשון טפה, כמו כמר מדלי. וכ"כ בספר המטעמים ובספר אוצר כל מנהגי ישורון.    

בספר אהבת ישראל (פרשת לך לך) כתב: נ"ל דהנה ידוע מאמר זקיני הקדוש מרוזין זצללה"ה דמשו"ה נקרא מרחשון שעדיין רחוש מרחשן שפוותא מחדש תשרי העבר. (כלומר ומאחר שבחודש אלול וחודש תשרי כל אחד רגיל להתפלל וללמוד יותר משאר ימות השנה ומרבים בתורה ובתפילה, לכן מטבע הדברים שהשפתיים עדיין רגילים להתנועע שהוא מלשון רחושין).

ובספר עונג שבת (לר' אפרימל מפשעדבארז) כתב טעם מדוע נקרא חודש זה בשם מרחשון, לפי שחודש תשרי נקרא בחז"ל ירח האיתנים משום דתקיפי במצוות, ובוודאי כל אחד מישראל מרגיש בזה החודש בימים הנוראים ובימים טובים הארות ורוממות, וכשמגיע חשון נופל האדם ממדריגתו ומרגיש מרירות ולכן נקרא מרחשון.

וכבר הוקבע בכלל ישראל שכשמברכין חודש חשון אומרים 'מרחשון'. אמנם מצאתי בספר מנהגי דק"ק וורמיישא לרבי יוזפא שמש (עמ' רלד') שכתוב: מברכין ראש חודש חשון, ואין אומרים מרחשון.

וכדאי לסיים הדברים בדברי הבני יששכר (שם בד"ה והנה עיין) וז"ל: והנה בית ראשון שבנה שלמה נשלם בחודש הזה כמבואר בכתוב (מלכים שם) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים. והנה על פי רוה"ק לא חינכו שלמה עד ירח האיתנים תשרי והיה מרחשון מתבייש והבטיח השם יתברך לשלם שכרו לעתיד במהרה בימינו בבנין השלישי, ע"כ תוכן דברי המדרש, הובא בילקוט מלכים, עי"ש.

(פורסם במורשה)