מאירק'ה שלי!

אני יושב לי בבית ולומד, פתאום נכנסה אשתי ואומרת לי, אוי, הנכד של הגבאי שלנו מהחסידים, מאירק'ה שיחק עם עוד ילד אחד, הוא היה הסוס וזה היה האביון ורצו, הוא נכנס בחצר שלנו ויצא לו חור מעל העין ונוזל לו דם, כמובן אני יצאתי כך בלי המעיל ובלי כלום, ואני רואה שהוא שוכב על הארץ בשלולית דם, לקחתי אותו תיכף על הידים ואשתי לקחה מגבת ושמה במים ושמה על העין, על המצח, וכך אנחנו שנינו רצים לרופא,

אנחנו רצים לרופא וכנגדנו באה הסבתא שלו, הסבתא שלו אישה זקנה, אחר-כך כמה שנים היא היתה זקנה כבר, אבל היא אישה טובה בעלת טוב לב, וכו' וכו', אז האשה הזאת באה כנגדנו וראתה שאני עם אשתי רצים, אז חשבה בוודאי שזה הילד שלנו, רצתה לנחם אותנו, אמרה מרחוק, ר' שלום ר' שלום זה לא נורא, ד' יעזור, ד' יעזור,

אני ידעתי שזה הנכד שלה, חשבתי עוד מעט כשתראה שזה הנכד שלה תראה איך זה לא נורא, זה לא נורא, כמובן, אבל מה לעשות כך זה היה, זה לא נורא, אבל כך היה, כשהיא התקרבה קצת וראה שזה כן שייך לה, לא שייך לה אז התחילה כבר לומר בלחש זה לא נורא, אח"כ כשהיא ראתה שזה הנכד שלה- מאירק'ה, נכנסה באקטג', בדיוק ההיפך, והתחילה לצעוק גוואלד, מאירק'ה מאירק'ה צעקות נוראות, יצאו כל השכנות זה לא נורא, זה לא נורא, ד' יעזור, ד' יעזור, פלאי פלאים.

מה אני יאמר לכם למדתי מוסר גדול כזה מוסר, מה אתם רוצים, מה אתם רוצים.

למדתי מזה שכל זמן שזה לא מאירק'ה שלי זה לא נורא, ד' יעזור, בודאי, אבל אם זה נעשה על מאירק'ה שלי אוי אוי אוי, צועקים גוואלד.