פורים עצוב ו'שמח'

ז' באדר ב' תשע"א. לפורים. פורסם בהמודיע, ה'בית שלנו'.

מקוריות – היא הדבר הכי חמוד ומבוקש ביום הפורים. דא עקא, שהאיחול הנלבב 'פורים שמח', לא עבר שדרוג זה שנים שנימה. על כן, בלית ברירה ובצער רב, במקוריות רבה ובמעוף בלתי נדלה, נטלנו על שכמנו הדל את המשימה רבת המעלה, והיא – להורות לנשות ישראל את הכיוון הבטוח לפורים עצוב ונוגה... 

הרבה הצלחה!

א. הגיע הזמן שתדעי: פורים הוא זמן של חיסול חשבונות, לטוב ולמוטב. יש כאלו שרק 'מתחילים' איתם, ויש כאלו שהגיע הזמן לפייס אותם על 'כל-כל-כל מה שקרה' בדיוק היום לפני עשר שנים. שימי לב! זה הזמן לרַצות את כולם, פרט למשפחתינו החמימה והמצומצמת, כמובן. יַשרי הדורים של שנים, הכיני רעיונות שלקחו לשכנתך בעלת שתי הימניות, רק שלוש שעות, ותופתעי שהפורים פתאום מנופף לשלום...

ב. ואם כבר, אז ילדים, כך מדקלמות הסבתות והאמהות והנכדות, הם לא קרבן פסח. להשערתך, הם כנראה כן קרבן פורים, אם יש כזה דבר. מה יש? בשנה הבאה תשתדלי ליישר את ההדורים עם פעוטותיך. [וחוץ מזה, הם ישכחו. ושלא יבלבלו את המוח עם משקעים ופסיכולוגיות ורשמים וספיגת-אוירה]. 

ג. רוצי עם הנשמה ביד לקריאת המגילה. [הייתי באמצע משלוח המנות לדודה של גיסה של אחות של  - שיש לה מילה ל'בוסית' שלי /  השפם של אהרל'ה, שובב השכונה שלי, יצא לא סימטרי, לדאבוני הרב / גלילת המילוי של גלידת הסיום המשובחת התעקמה בעשרים מעלות בסולם ריכטר, שלא תדעי מצרות]. מקסימום תגלי שאחרת את הפסוק  הראשון – תחפשי לך קריאה שניה! ברוך השם, לא ספו-תמו קוראים יקרים ובעלי חסד בערים החרדיות המלבלבות! 

ד. וסתם כך, עצת זהב - הקפידי לא לשמוע מגילה 'על הבוקר'; את תסתדרי כבר. יש כאלו שקוראים כמה דקות לפני השקיעה, ואולי מחמירים כרבנו תם. יש דעות שזה נכנס בהחלט בגדר ההלכה, ואילו את רק תהיי לחוצה כל היום בלספור את ארבע המצוות החד שנתיות של היום, אם קיימת כהלכה. זכרי, טיפוסי הרגע האחרון, אלו גיבורי החיים האמיתיים! 

ה. דאגי שילדיך, 'המותג המהלך' לבית פורימשטיין- יהיו טיפ-טופ. כולם מסתכלים בייחוד עליהם ביום הפורים הצבעוני, ובוחנים אותך, אמם המיוחדת, דרכם. אותך, את אישיותך האימהית, את רמת האומנות בה ניחונת, את ההשקעה שאת מסכימה  לפרגן ל[רועי] צאן מרעיתך. נכון, בהתחשב בפיקות ובכובע ובאביזרים ובאיפורים ובממתקים, זו לוגיסטיקה רצינית ממדרגה ראשונה, והיא תסחוט  אותך עד הלשד, אבל המאמץ הכביר, שמעי לי, שווה כל גרם! ואגב, אל תעלימי עין בשום אופן מנקיונו המבהיק של בית חלומותיך ביום חגיגי וגדול זה! ה'שיכורים', בני הישיבות, ודאי ישימו לב ועין [והשם ישמור – גם פה ולשון מרננת...] לחפיסות המפוזרות ול'שומ'ים' הממלאים בחול. אבוי לך ואבוי לנפשך. 

ו. אל תשאירי לעצמך דקת פנאי! שכחי שהיום הגדול הזה יש בו מימד יותר מיום הכיפורים. אל תזכרי ש'כל הפושט יד נותנים לו' בלי לבדוק בציציותיו  ובמלמולי ברכת המזון שלו. אמרי איכשהו את התפילות בחטף, עם דמיונות ושלל סרטים ומתנות, הלחצי היטב מכל- אבל מכל- דבר, וקוי אל השם, חזק ויאמץ ליבך, וקוי. [ואת יודעת מה? מקסימום תסעי בקו 402 , תספיקי פורים זהה גם בירושלים. כדברי המשורר: לעולם לא מאוחר].  

ז. כשבסעודה הנלבבת יתחילו המסובים לאמר הלכות פסח [ברררר...]  - כדין שלושים יום קודם החג – התחילי את הרוטינה הקבועה, וברברי עם הגיסות על הפסח [גרררר...] המתקרב ושלומיאליותך הנצחית. את צודקת, חבל להנות עד הסוף מן הרגעים היפים המתרחשים בנוכחותך. אל תתחשבי בכך שממילא ידיך כבולות, ואין באפשרותך להתחיל עכשיו שום ארון עליון לפסח [דררר....]. חרטי על ליבך: העיקר הלחץ! 

ח. היי בקורתית. כששמח ומאושר שם בשולחן, הקפידי לראות מה לא מושלם. [פרפקציוניסט, בדורנו, זו מחמאה ממש רחוקה מחיסרון]. התעצבני על העוף שנחרך לפי דעת אנין-הטעם המשפחתי, תַני את דאגתך ביחס לשתי עשיריות האחוז של המלח החסר בתבשיל הקרעפלאך, היי בטוחה שכולם מחייכים רק כדי לא להעליב אותך, בעלת בית נכבדה. אל תקחי מלא חופניים שמחה של מצווה מיום עצום זה, התרכזי בשאר התפאורה, וכווני את האולטרא לכוונה. ממילא מחר אף אחד לא זוכר שפעם היה פורים, ושניתן היה לקחת ממנו צידה מטעינה ואדירה. 

ט. נאמר בשולחן ערוך: כל המתכונים מכל עיתוני עמך בית ישראל – במטבח הצר שלך! זה הזמן להפגין יכולות מבלי להתחשב בשרירים. אם שפית אוהדת גורמה, כותבת שזה 'קל' – זה  אכן קל-קלון! אפי שתי דקות וארבעים ושבע שניות בדיוק, רוצי לחפש מגבת ולהוציא מהתנור, זרי קצח, לטפי בחלמון ביצה מעורב באלף האיים, אפי עוד שבריר שניה, טגני שתיים ורבע דקות, טחני ארבע, טפטפי אומגה שלוש, הוסיפי מלח מאריזה יוקרתית, הורידי סוכר ולבסוף - התבלבלי בפפריקה חריפה ומתוקה. מנסיון – זה מעדן! [אבל אחד- מני -המון שעליך עוד לבשל ולאפות ולהכין]. 

י. מתנות לאביונים – השאירי אולי ל'קמחא דפסחא'. משלוחי המנות המפציצים קודמים בהחלט. 

יא. שלא תשכחי חלילה: כל המשפחה, הרחוב, השכונה, העיר, המדינה והעולם – מצפים דווקא ממך, אסתר-מלכה היקרה,  למשלוחי מנות של מכונת כביסה בצורת מייבש שנהפך לתנור ואחר כך למקרר!  [אגב, כל זכויות הרעיון הגרנדיוזי שמורות לי לנצח, חפשי הפצצה מתחרה; נראה אותך.] איך פרח מליבך תפקידך עלי חלד? איך התעופף ממך יעודך בעולם הזה? ובכן באתי להזכיר לך, כי עיני כל הדורות עד ביאת משיח צדקנו – נשואות אליך כי תעצבי  משלוחי מנות שאפילו בירח אין! 

יב. הנהיגי לעצמך את כל החומרות ששמעת; כל הסגולות; כל העצות. אל תבדקי אם הן באות על חשבון דברים עיקריים בהרבה. ובכן, הריני ליידעך, שיש ענין  להשאר ערה אחרי חצות, לקרוא פעמיים בלבד את ספר התהילים [כמנין 'כפר'] עדיף במנין של עשר נשים, בלי לדבר מילה. סגולה נוספת היא אוטוטו להתפלל כותיקין – ובכן קומנה [ממרבצכן] לעבודת הבורא! [מובא בקונטרס מנהגי-שטות, תשט"ו] . אחר כך, אמהות ישראל קדושות ומעונות, לא נורא אם הילדים יזכו באמא רגוזה קמעה. את, את שלך עשית. אשריך! מחלקך יהא חלקי! 

ולסיום – 

היי נדושה, ואל תעשי אחת משלל עצותי המקוריות! כך תזכי באמת שהאיחול הנלבב והמסורתי והשמרני והוותיק והישן והטוב - 'פורים שמח' יתנחל בביתך, יפרוץ מעגלים וישפיע לשנה מבורכת ומאושרה