סתירת ארון קודש
שאלה:
בבית הכנסת שלנו רוצים להרחיב את ארון הקודש. הוא עשוי כולו מיציקת בטון ועתה צריכים לנסר חלק מהבטון
מה דינם של חלקי הבטון האם צריכים גניזה.
וכן איזה פרטים יש לדעת בעת נתיצת קיר הבטון אותו עומדים להסיר כדי להרחיב את ארון הקודש.
תודה.
תשובה:
שלום רב!!
הלכה
היא [שו"ע קנד, ג] שתשמיש הקודש יש בה קדושה וצריך לגונזם, ולכן ארון שבו
נמצא ס"ת יש בו קדושה גדולה שיש לגנוז זאת לאחר שמימושו, אך במקרה שציינתם,
אם קיר זה עשוי רק לארון הקודש הוא בקדושה חמורה זו ויש לגנוז אף חלקי
הביטון הנסורים, אך קיר בית הכנסת שמשמש גם כקיר לארון הקודש, אבל אינו קיר
מיוחד לארון הקודש, יש בו רק קדושת בית כנסת ולא קדושת ארון קודש חמורה
ועי' שו"ת חתם סופר ח"ו סי' י' שאין לעשות מארון קודש ארון למת עי"ש, אך
בכף החיים סי' קנ"ד ס"ק ל"ו הביא שכתב הפ"ת הו"ד בפתחי עולם סי' קנ"ד ס"ק
י' שאין חילוקו של החת"ס בין מטפחת ס"ת שמותר לעשותה תנריכים למת, לבין
לעשות מארון קודש עצמו ארון למת שאסור, חילוק מוכרח, ועוד כתב הכף החיים
שדווקא אם קוברין את הארון עם המת יש להתיר, אבל אם רק מעבירים את המת עם
הארון לבית הקברות ואח"כ מחזירין את הארון למקומו לכו"ע אסור.
ומרן הגר"ח קנייבסקי חידש, שארון קודש שבלה מותר לפרקו קודם גניזתו, ולא חייבים לגונזו בשלימות כפי שמוציאים אותו.
אמנם
הרמ"א שם ס"ג כתב שי"א שאינו נקרא ארון קודש אא"כ הוא כמין ארגז שאינו
עשוי אלא לכבוד התורה, אבל ארון הבנוי כחומה שנעשה לשמירה לא מיקרי תשמיש
קדושה, ובמשנ"ב שם ס"ק ט"ז ביאר שהיינו שיש בקיר ביהכ"נ חלל כמין ארון,
שאין קדושתו אלא כקיר ביהכ"נ.
ולאחר
בירור עם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א בנידון שאלתכם, הוא פסק שארון קודש
מאבן שהרסוהו, כיון שהוא קבוע דינו כקיר ביהכנ"ס שימכר ע"י ז' טובי העיר
אפי' בפרוטה, ואח"כ אפשר לזרוק את האבנים.
ועד הרבנים
