ברכה על שתייה בלא הנאה

שאלה:

שלום לכבוד הרבנים

הנסיבות: אדם בירך מזונות והתחיל ללעוס והתברר לו שאינו יכול לבלוע מפאת יובש בפה או שיניים תותבות בעייתיות הוא מחליט לשתות מים ע"מ להרטיב הפה.

השאלה: האם ישתה מים עם או בלי ברכה?

אולי המים לא נועדו להינות,אלא לסייע שלא יחנק ואין צורך לברך, כמו תרופה?

האם אין כאן מעביר על המצוות בהקדמת בליעת המים לפני המזונות, שהיו קודמים בעצם לשתיה?

ברור שלכתחילה עדיף שישתה מים קודם ואח"כ יברך על מזונות ואולי בברכת שהכל, במקרה זה,יצא ידי חובת ברכת מזונות?

תודה מראש,צבי

תשובה:

שלום רב!!

אם שתה מים רק בכדי להוריד המאכל לגרונו, נפסק במפורש להלכה במשנה ברורה בביאור הלכה סימן רד, ז שאינו מברך על המים הללו, אלא אם כן יש לו מעט הנאה בחיכו כששותה מהם, שהרי אם לא היה צמא כלל לא היה נהנה מהם, ולכך ודאי שאינו מברך, אבל אם נהנה מהם אפילו מעט, פסק המשנה ברורה שם, מ שצריך לברך על המים.

לכן אם שותה שאר משקין שנהנה מעצם שתייתן, אפילו אם מטרת השתיה רק לצורך הורדת האוכל נקרא שנהנה חיכו בכך וחייב לברך עליהם ברכה ראשונה ואחרונה.

ולא שייכת כאן ענין מעביר על המצוות, שהרי חמירא סכנתא, ולא יוכל לבלוע המזונות ללא שתיית המים שממהר לשתותם.

בבריאות איתנה

ועד הרבנים