נשיאת טלפון נייד בשבת

שאלה
האם מותר בשבת לקחת איתי הטלפון הנייד לצורך שימוש בשעון שבו.
מדובר שאני יוצא לרחוב ואין לי שעון יד.
שמוליק

תשובה
שלום רב!!
הפוסקים דנו, אם מחתר לישא טלפון נייד בשעת הצורך כגון שאשתו עומדת ללדת ובעלה הולך לבית המדרש להתפלל וכדומה וצריכה לקרוא אותו לבוא הביתה בדחיפות.
ואף בזה הגם שיש לומר דטלפון דינו ככלי שמלאכתו לאיסור דמותר לצורך גופו ומקומו, ולדעת כמה מהפוסקים דינו כמוקצה מחמת חסרון כיס שאסור בטלטול גם לצורך גופו ומקומו, ואי נימא דיש לו דין מוקצה מחמת חסרון ואינו רשאי לטלטלו בשבת לצורך גופו ומקומו ואין היתר טלטול מוקצה בשביל תפלה בציבור, שהרי בשביל סעודת שבת מצות עונג שבת לא הותר בשבת כמ״ש מג״א סי' תק״ט סקט״ו בשם הרמב״ם, ואין לומר דמצד עונג שבת דוחה איסור טלטול דרבנן, דהא כתב המג״א סי' תמ״ו סק״ב בשם השל"ה דעשה דרבנן דוחה לא תעשה דרבנן עיי"ש, והרי כתב הרמב״ם פכ״ד משבת הי״ב דאסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת דמה אם הזהירו הנביאים וצוו שלא יהיה הילוכך בשבת כהילוכך בחול, ולא שיחת השבת כשיחת החול שנאמר ודבר דבר, קל וחומר שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול עיי״ש, נמצא דהן איסור טלטול מוקצה והן מצות אכילה בשבת, הן מצוות מדברי הנביאים, וא״כ נימא דעשה דוקראת לשבת עונג דוחה לאיסור טלטול מוקצה. אולם מבואר במג״א שם, דהא דעשה דרבנן דוחה לא תעשה דרבנן, היינו רק אם בעידנא דמעיקר ללאו מקיים את העשה, אבל בנדון דידן אם טלטול אבני מוקצה כדי שיוכל לילך לאכול סעודת שבת, לא הוי בעידנא ולא אמרינן עשה דוחה לא תעשה, ועוד יש לדון דאיסור טלטול מוקצה בשבת אינו בגדר לא תעשה דלא כתיב ביה לשון לאו, אלא דהוי איסור עשה דכתיב ביה אם תשיב משבת רגליך מעשות חפצך ודבר דבר, ואין עשה דוחה עשה כדאיתא במסי חולין דף קמ״א ע״א. וא״כ כ״ש לצורך תפילה בציבור אין שום היתר לטלטל מוקצה.
ובכל אופן לישא טלפון עמו הוי זלזול ובזיון גמור שנראה לציבור כיום חול, שהרי כתב הרמב״ם פכ״ד מהלי שבת הי״ב כמה טעמים לאסור מוקצה ואחד מהם שלא להיות כיום חול בעיניו. וק״ו בטלפון נייד שכל אחד יודע שזה רק חול לישא טלפון בכיס, והרי מצינו שחז״ל אסרו כמה דברים לאסור גם מטעם של דאוושא מילתא, ואם ביו״ט אמרו בביצה דף י״ד ע״ב שאין שולחין דורן בשורה של שלשה בני אדם, ופירש״י משום דאוושא מילתא ונראים כמוליכים למכור בשוק, והרמב״ם בפיהמ״ש מפרש כדי שלא יעשה מלאכות גמורות של חול, והרמב״ם כותב הטעם כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול, וכך דרכו של יצה״ר ובפרט כשהדור פרוץ בעו״ה בחילול שבת.
לכן אף אם נאמר שניתן לייחד השימוש במכשיר לדבר המותר, בנדו״ד שהזילותא היא הרבה יותר גדולה, והוא עובדן דחול ממש שזה דרך העולם להשתמש כך בחול, נראה לאסור זאת, ודאי במקום שיכול למצא מאותו שימוש מותר באופן אחר.
עוד דנו בזה, שכשהוא דלוק הרי ידוע לכל דכשמזיזים מכשיר פלאפון ממקום למקום הרי הוא נודד מאיזור קליטה למשנהו, וגורם בזה לתנודות אלקטרוניות' וגם נרשם הוא בצג הפלאפון, וא"כ לכאורה יש לאסור כלל להזיזו ממקומו. ויש שר"ל דמ"מ אין לחוש לזה דהוי אינו מתכוון ואינו ודאי פסיק רישא, דאינו מוכרח שבחדר רגיל ישתנו ע"י הזזתו גלי הקליטה, ובפסיק רישא דלא ניחא ליה שאינו בודאי שתיעשה המלאכה כתבו הפוסקים דשרי, ובפרט שהוא רק איסור דרבנן, ראה שו"ת דובב מישרים ח"ב סימן ל', באר משה ח"ו עמד קסט, ואפילו במקום דהוי פסיק רישא מ"מ הוי פס"ר דלא ניחא ליה, ואפילו דיש אוסרים כמבואר בסי' ש"כ סי"ח, מ"מ י"ל דלצורך מצוה להתעורר בזמן לתפילה שרי, כמבואר בתוס' כתובות ו' ע"ב דלצורך מצוה שרי פס"ר דלנ"ל כמש"כ בשו"ת ציץ אליעזר ח"ו סימן ל"ד שהתיר פס"ר דלא ניח"ל במקום מצוה.
והנה לכאורה יש מקום לומר דהוא בכלל כלי שמלאכתו להיתר עכ"פ כשהוא מכובה, דכיון שייחדו בער"ש לשעון מעורר ועשה בו מעשה שיעירנו הוי לכאורה כהא דנדבך של אבנים דסי' ש"ח סכ"א דאם ייחדה לישיבה ועשה בו מעשה מהני, וא"כ כאן שייחדו לשעון מעורר ועשה בו מעשה יהא מותר אפילו לאחר שכבר כבה צלצולו להניחו במקום משומר מילדים וכדו', דהוי כלי שמלאכתו להיתר.
אכן יש לפקפק בזה דלא מצאנו בכלי שמלאכתו לאיסור שיהני יחוד להפכו לכלי שמלאכתו להיתר, ושאני התם בנדבך וחריזת וכדו' דסו"ס אינו כלי וכל שימושו תלוי בדעת האדם, ולכן אם ייחדו מהני משא"כ הכא הוא מציאות של פלאפון דהוא כלי שמלאכתו לאיסור, ורק יש אפשרות להשתמש בו גם לשעון, וזה לא מצינו שיחוד מהני לבטל עיקר שימושו שלא יהא נחשב כלי שמלאכתו לאיסור, שהרי עדיין עתיד הוא להשתמש בו לאחר השבת למלאכת איסור וצ"ע.
ויש שכתבו לצדד להתיר מטעם אחר שיש לראות את הטלפון והשעון שעליו כשני כלים נפרדים, זה להיתר וזה לאיסור, ואינם דומים לכלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר, ומה שיש לדון הוא רק מדין בסיס, והוי כבסיס לאיסור והיתר, דמותר, וממילא מותר לטלטל מחמה לצל ג"כ, ועי' בשו"ת אז נדברו ח"ב סי' נ' ובספר שמירת שבת כהלכתה פ"כ סעי' פ"א שדנו להיתר בכעי"ז באולר שיש בו סכין וגם מקצץ ציפורנים, או מצית שיש בו שעון יעו"ש.
 
ובעיקר הדבר אם יש לנתק בין השימושים בו, בשו"ת אגרות משה ח"ה חא"ח סמ"ט כתב וז"ל בדבר שעון עלעקטרי וכן פען שמחובר לעלעקטרי בחוט ארוך אם רשאין לטלטלו בשבת באופן שאין לחוש שינתקו ממקום חיבורם להעלעקטרי, הנה שלא לצורך גופו ומקומו יש טעם גדול לאסור שהרי הכח שעושה המלאכה בהן הוא באיסור ע"י חבורו להעלעקטרי, אף שאין עצם מלאכתן ענין איסור דהוראת השעון וגלגול הפען לעשות רוח אינו איסור כיון דעכ"פ נעשה באיסור וכו' יעו"ש. וכוונתו ז"ל דכל מערכת החשמל בשעה שפועל הוא בעצם דבר אסור, ואף שהדבר כבר פועל כעת ממילא, מ"מ עצם הפעולה הנ"ל הוי מלאכתו לאיסור אף שמצד התשמיש של הדבר הוי מלאכתו להיתר, דהוראת השעון וגלגול הפען לעשות רוח אינו איסור.
וכמה מספרי זמנינו לא כיונו כן בדברי האג"מ דאין האיסור משום הפעלת המכשיר דהיינו הדלקתו, ולכך נראה כוונתו כן. 
אלא דאכתי צ"ע על הסברא הנ"ל מנר שדולק בשבת דעצם פעולת הנר היא איסור משום מבעיר, והתוצאה מפעולת האש הוא האור דהוי דבר המותר, ומ"מ נר אסור בטלטול אפילו לצורך גופו ומקומו, וכבר עמד בזה האג"מ שם וביאר, וז"ל ואף להאוסרים בנר שהדליקו בו בשבת לטלטל אף לצורך גופו ומקומו בסימן רע"ט סעיף ב', לא שייך לכאן משום דכיון דהוא באופן דא"א לנתקן מעולם, לא יאסרו לצורך גופן ומקומן, עיין בט"ז שם סק"ב עכ"ל. והנה שם כתב הט"ז דהטעם שאסור לטלטל הנר אחרי שככה, משום שבה"ש אסור הי' לטלטלו כלל אפי' לצורך גופו ומקומו, דבעודו דולק פשיטא דאסור לטלטלו בכל גווני כדאמרינן בפרק נוטל במניח אבן ע"פ החבית ומעות על הנר דבמניח נעשה בסיס וכו' יעו"ש. וביאור הדברים דכיון דבנד"ד אי אפשר לנתקן מעולם לא הוי בסיס, משא"כ נר דהשלהבת אפשר לנתקו מן הנר, וע"כ נעשה הנר בסיס לשלהבת.
ודעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל דהוי כלי שמלאכתו להיתר, ונראה טעמו משום דסברת האג"מ הנ"ל דעצם הפעולה שיוצרת את ההיתר הוי איסור זהו חידוש משום רחוץ מן הפעולה הראשונה ליכא שום איסור.
ולדברי האג"מ נראה פשוט דפלאפון הוי כלי שמלאכתו לאיסור, וביותר דאף לדעת מרן הגרש"ז אויערבאך מסתבר דהוי כלי שמלאכתו לאיסור משום דכאשר מדבר בפלאפון איכא בזה איסור שבת, ומ"מ לא בטל ממנו תורת כלי, ואף לדעת בעל המאור דבעינן גם קצת שימוש היתר בכלי משום דאיכא בו שימוש של שמיעה וגם שימוש של שעון, אלא שכל זה דוקא כאשר המכשיר כבר הופעל וכדי לדבר לא צריך לעבור שום איסור, אבל כאשר המכשיר אינו פועל, והיינו אף שדולק כעת המכשיר, מ"מ עוד לא לחץ על הכפתורים להתקשר לאדם מסוים, א"כ לא נשאר בו אלא תשמיש היתר של השעון ויש לדון האם בכה"ג גם נאמר דמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו.
וראוי להלכה למעשה לשאול כל אחד את דעת רבותיו.
בכל הכבוד הראוי
ועד הרבנים