עגלה משולשת - לך לך

בברית בין הבתרים נאמר (בראשית טו' ט'): ויאמר אליו קחה לי עגלה משולשת וגו'. פי' רש"י, ג' עגלים רמז לג' פרים וכו'. וכן הוא בתרגום: עגלין תלתא. אמנם בתרגום יונתן בן עוזיאל פי' עגלא ברת תלת שנין (עגלה בת שלש שנים). וכן פי' באבן עזרא עגלה בת שלש שנים. ולכאו' יש לעי' מהו הענין בעגלה דוקא בת שלש שנים?

בחז"ל אנו מוצאים כמה וכמה פעמים ביטוי לבשר משובח בשם 'עגלא תילתא'. הגמ' בשבת (קיט' ע"ב) מספרת שהיו מכינים לרבי אבהו עיגלא תילתא. ובגמ' סנהדרין (סה' ע"ב) מסופר על רב חנינא ורב אושעיא שהיו יושבין כל ערב שבת ועוסקין בספר יצירה ובוראים 'עיגלא תילתא' ואוכלים אותה בשבת. ובגמ' תענית (יב' ע"ב) מסופר שרב יהושע בריה דרב אידי היזדמן לבית רב אשי והכינו לו עיגלא תילתא. ובגמ' חולין (קלג' ע"א) מסופר שרבא ורב ספרא היזדמנו לביתו של מר יוחנא בריה דרב חנא בר אדא וי"א לביתו של מר יוחנא בריה דרב חנא בר ביזנא והכין להם עיגלא תילתא. ובגמ' פסחים (סח' ע"ב) אמרינן שרב יוסף ציוה לאנשי ביתו להכין לו לחג השבועות עיגלא תילתא. ובגמ' מגילה (ז' ע"א) מסופר שרבי יהודה נשיאה שלח לרבי אושעיא משלוח מנות ירך של עיגלא תילתא ונוד של יין (עי' ברש"י שם). ובמעשה דבר קמצא מבוא' בגמ' שם (גיטין נו' ע"א) שהקיסר ברומי שלח בידי בר קמצא קרבן לבית המקדש 'עגלא תלתא'. ובגמ' ערובין (סג' ע"א) מסופר שרב אלעזר מהגרוניא ורב בר תחליפא הזדמנו לבית רב אחא בנו של רב איקא במקום שבו גר רב אחא בר יעקב, וביקש רב אחא בנו של רב איקא להכין להם לאכול עיגלא תילתא. ופי' רש"י מהו עיגלא תילתא, עגל שהגיע לשליש גידולו שהבשר שלו טעים מאוד כמו שמצינו במשנה בבבא מציעא (סח' ע"א) שעגלים וסייחים מגדלים אותם עד שיהו משולשין. ואמרינן עוד שם (סט' ע"א) מותר שליש בשכרך, אלמא אורחיה עד שליש. עוד פי' מביא רש"י שם מהו עיגלא תילתא, שלישי לבטן, דהיינו שהבהמה בקטנותה אין בכחה עדיין להוליד וולדות שהם טובים ובריאים, לכן שני וולדותיה הראשונים אינם בריאים אך הולד השלישי הוא בריא ומשובח וזהו עיגלא תילתא, [בספר אוצר הגאונים (שבת קלו' ע"א) כתוב: וששאלתם עיגלא תלתא, עגל שהוא שלישי לבטן שהוא משובח מכל ולדות בהמה מפני שתחלתן ולד שיוצא ראשון גופה צר והולד דחוק הוא ואינו משובח וכן השני, אבל לולד שלישי משובח הוא, וכן רביעי ואילך הגוף כחש ואין ולדותיה משובחין וכו'. עגל שהוא שלישי לבטן משובח מכל ולדות פרה] וכך מפרש רש"י גם בגמ' שבת (יא' ע"א) שרב יהושע בריה דרב אידי הזדמן לביתו של רב אשי והכינו לו עיגלא תילתא. וברש"י בפסחים (שם) כותב: שלישי לבטן ומובחר הוא. אך על פירוש זה הקשה רש"י בחולין, מהגמ' בסנהדרין שהבאינו לעיל שרב חנינא ורב אושעיא היו עוסקין בספר יצירה וכל ערב שבת היו בוראים עיגלא תילתא, ולכאו' שם מה שייך לומר שלישי לבטן הרי הוא מעולם לא היה בבטן. וגם בתוס' גיטין (נו' ע"א) הקשו כך. (בתוס' הרא"ש שבת יא' ע"א פירשו מכוח קושיא זו, שעיגלא תילתא פירושו: שמן וזריז ובריא שגדל שליש) ולכאו' כשנתבונן היטב ברש"י בחולין שפי' על הא שהם בראו בערב שבת עיגלא תילתא בפירושו השני וז"ל: שהיה טוב ובעל טעם כאילו הוא שליש לבטן, עכ"ל. דהיינו שרב חנינא ורב אושעיא בראו עפ"י ספר יצירה עגל משובח ומעולה בטיבו וטעמו כאילו הוא שלישי לבטן.

הפירוש הראשון שרש"י הביא בסנהדרין על עיגלא תילתא הוא כמו שכתב במס' עירובין, שהעגל גדול שהגיע לשליש שניו וגמרה גדילתו ואז הוא משובח ומעולה. (ולפי"ז אפשר לומר שלכך היה הציווי לאברהם אבינו בברית בין הבתרים להביא עגלה בת שלש שנים שאז היא בשיא גדילתה טובה ומשובחת. אבל זה אינו נכון, מפני שרש"י בבראשית שם מפרש 'עגלה משולשת' ג' עגלים וכו') על פירוש זה של רש"י הקשו תוס' בגיטין שם, מהא דאמרינן בגמ' שבת (קלו' ע"א) שרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הזדמנו לביתו של רבא בנו של רב אידי בר אבין והוא הכין לכבודם עיגלא תילתא ביום השביעי ללידתו, משמע שאי אפשר לומר שעיגלא תילתא פירושו שהגיע לשליש גידולו (הר"ן מוכיח מהא, שעיגלא תילתא פירושו שלישי לבטן אמו) ולכן תוס' מבאר שעיגלא תילתא פירושו כמו 'ושלישים על כולו' (שמות יד' ז'. ובתרגום שם כתב וגיבורין) וכמו עגלה משולשת ואיל משולש, פי' בריא וטוב. מדברי התוס' אנו רואים פרוש שלישי לעיגלא תילתא דהיינו עגל שהוא בריא וטוב. וכך כתבו תוס' בבכורות (יט' ע"א) להדיא וז"ל: אלא דתילתא לשון חשיבות כמו 'ושלישים על כולו', ע"ש. ועוד אנו רואים מדברי התוס' בגיטין שהציווי של הקב"ה לאברהם אבינו להביא עגלה משולשת היא עגל אחד כדברי היונתן בן עוזיאל והאבן עזרא ולא כדברי רש"י ג' עגלים. אלא שתוס' לא למד כמותם בפי' הפסוק עגלה בת ג' שנים שהרי על זה הקשה תוס' מהא דגמ' שבת קלו' ע"א. אלא שאותו טעם שהם למדו בפירוש הפסוק עגלה משולשת בת ג' שנים אפשר שהביאור הוא מפני שהוא אז בריא וטוב.