ויחי - כמה ילדים היו ליוסף הצדיק?

וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן: וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי: וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹקים בְּאֶרֶץ עָנְיִי (בראשית מא').

מהפסוקים הללו ומעוד פסוקים, למידים אנו שליוסף נולדו שני בנים בארץ מצרים בשנות השובע. אך האם היו ליוסף עוד ילדים זולת אפרים ומנשה, ע"כ בעז"ה במאמר שלפנינו.

בפרשת ויחי בברכת יעקב ליוסף ובניו, נאמר: וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי: וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם (בראשית מח'). ומבאר רש"י עה"פ 'ומולדתך אשר הולדת אחריהם וגו', אם תוליד עוד. אמנם הרמב"ן לקמן (בפסוק טו' – באה"ד) כותב: והוא הנכון בעיני, כי הנביא אומר ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו, ודברו לא יהיה לריק, אבל הוליד אחרי כן בנים כדעת אונקלוס שאמר ובנין דתוליד בתריהון, ויהיה אשר הולדת עבר במקום עתיד, כמו אשר לקחתי מיד האמורי, ורבים מלבדו. כי על דרך הפשט יראה שכבר היו לו בנים שהוליד אחרי בואו אליו מצרימה ממה שהוצרך להאריך, ולא אמר 'ועתה שני בניך הנולדים לך אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי ומולדתך אשר תוליד לך יהיו' וזה טעם מה שאמר (לעיל מא' נ') וליוסף יולד שני בנים בטרם תבא שנת הרעב, כי אחרי הרעב נולדו לו עוד בנים אחרים, והכתוב לא יזכיר אותם כי אין בהם צורך, ע"כ.

והקשה עליו בספר עקידת יצחק (לרבי יצחק בן עראמה, שער לב', י"ל בשנת תר"ט): ומה שכתב הרמב"ן שהיו לו ולא הזכירם הכתוב שאין צורך, לא יסבלהו הדעת כי צורך גדול הוא להודיע שהיו בנים רבים ליוסף הצדיק ושנתקיימו בו דברי יעקב אביו, וכי לא עדיפי כשם סרח בת אשר (במדבר כו'), או כהזכירו את ער ואונן בכל מקום שהזכיר תולדות יהודה (שם), ואלו שהיו בחיים הם ובניהם בכלל שבטי ישראל לא יזכרו ולא יפקדו לעולם, ע"ש.

וכדברי הרמב"ן שכתב שנולדו עוד ילדים ליוסף חוץ מאפרים ומנשה, כבר קדם לו הרשב"ם (בראשית מא' נ') שכתב (באה"ד): שאפרים ומנשה נולדו לפני שנות הרעב קודם שבא יעקב אבל אחרי כן הוליד בנים ובני בנים וכו' כמו שאמר יעקב. וכן באבן עזרא (בראשית מח') כתב: ואם יטעון טוען כי לא מצאנו ליוסף בנים אחרים. גם זו איננה טענה כי יתכן שהיו ובעבור שירשו עם אחיהם לא הזכירם הכתוב ורבים כאלה, ע"ש.

וכן פירש הרלב"ג עה"פ (דברי הימים א' ז' כב'): וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ. ומי הם 'אחיו' הרי לאפרים היה רק אחד מנשה? וכתב: ידמה שהוליד יוסף זולת מנשה ואפרים כאמרו: וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ וגו', ע"ש. וברד"ק שם פירש מי הם 'אחיו': קרוביו ומיודעיו. ובחזקוני (בראשית מח') פירש עה"פ: ומולדתך אשר הולדת אחריהם - מה שאפרים ומנשה יולידו בחייך לך יהיו לקרותם בתי אבות כמו בני יהודה ואשר.

ובאלשיך הק' (בראשית מח') כתב: והן אמת כי ראיתי גדולים דוחקים עצמן על ומולדתך כו' באומרם לא הוליד עוד. אך אני אתנהלה לרגל אותיות תורת ה' אמת והתורה העידה שהוליד אחרים, ומי יבא אחריה ויאמר כי אחר שלא הזכירתם התורה שלא הולידם, ובשביל מה שלא הזכירה נכחיש מה שהזכירה, ולא יאמר כי על שם שהם נקראים על שם אחיהם לא נזכרו.

ובספר פנים יפות (לרבי פנחס הלוי איש הורוויץ, בעל ההפלאה – באה"ד) כתב: ולא מצינו שהוליד יוסף עוד בנים ובודאי לא לשוא הוי דברי יעקב אבינו, ועוד דהולדת משמע לשון עבר שכבר נולדו, ולא מצינו במנין ובמספר הראשונים ובמספר זה שום בנים ליוסף, והרמב"ן והאה"ע כתבו שיוסף הוליד בנים אלא שלא באו במספר החלוקה שלא נטלו חלק בא"י, ואין זה מספיק למנינים ראשונים, ועיקר נראה שהיו לו בנות, אלא כיון שהכוונה היא שלא יחשוב יוסף כיון שאפרים ומנשה הם בכלל בני יעקב כמ"ש לי הם, א"כ הבנים האחרים יבואו בזכות יוסף ליטול חלק של יוסף לבד מאפרים ומנשה שהם בני יעקב, על זה אמר על שם אחיהם שלא יהיה ליוסף חלק זולת חלקי אפרים ומנשה, א"כ י"ל שבאמת הוליד יוסף בנות שאינם באים בתוך מספרם אלא זכרים, שלא יעלה על דעת יוסף לאמור כיון שאפרים ומנשה אינם בכלל בניו אלא בכלל בני יעקב, א"כ בנותיו הם בנות יורשות אותו כאילו לא היה לו בן, לכך הוצרך לומר שאין להם נחלה כי אפרים ומנשה הם כאחיהם של הנקבות שאין לאחיות נחלה בכלל אחין, ע"ש.