מי_יישר_לעם_ישראל_את_הדרך_במדבר_סיני,_הארון_או_הענן

אמרינן במס' ברכות (נד'), הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה, הרואה מעברות הים [המקום שעברו בני ישראל בים סוף] מעברות נחלי ארנון [המקום שעברו בני ישראל את נחלי ארנון כפי שנבאר לקמן] וכו', על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום. ומה אירע בנחלי ארנון? נאמר בספר במדבר (כא' יד') על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו'. ומבאו' בגמ' שהיו שני מצורעים שלאחד קראו 'את' ולשני 'הב' שהלכו בסוף מחנה ישראל, קודם שעברו בנ"י את נחלי ארנון שהיה ממוקם בין שני הרים גדולים שנמשך בין הגבול של ארץ מואב וארץ האמורי. ואמרו האמוריים יושבי הארץ ההיא נעשה לנו מערות בשני צידי ההרים שהדרך עוברת ביניהם ונתחבא שם, וכאשר יעברו שם עם ישראל נזרוק עליהם חיצים ואבנים ונהרגם, ועשו להם המערות ונתחבאו שם. ולא ידעו האמוריים שארון הברית הולך לפני עם ישראל והיה מנמיך את ההרים שלפניהם. וכאשר הגיע הארון לנחל ארנון נדבקו ההרים יחד ונשטחו על העמק לפני ישראל והאמוריים נהרגו ודמם ירד לנחל ארנון, ולאחר שבאו המצורעים בסוף מחנה ישראל דרך נחלי ארנון דהיינו אחרי שההרים חזרו שוב לגובהם ונפתח העמק שביניהם, ראו המצורעים דם יוצא מבין ההרים והם סיפרו זאת לעם ישראל, והבינו ישראל שנעשה להם נס גדול ואמרו שירה (עי' ברש"י שם טו' טז'. וע"ע ברש"י יד' בד"ה ואת הנחלים ועי' בתרגום שמות טו' טז'). א"כ בגמ' מבוא' שהארון היה מיישר לעם ישראל במדבר את הדרך.

אמנם בספרי (במדבר פרשת בהעלותך פיסקא פג') כתוב, ענן ה' עליהם יומם וגו', מיכן אמרו שבעה עננים הם, (שנאמר כאן): וענן ה' עליהם יומם. ועננך עומד עליהם (במדבר יד' יד'). ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם (שם). ובהאריך הענן (שם במדבר ט' יט'). ובהעלות הענן (שמות מ' לו') ואם לא יעלה הענן (שם שמות מ' לז'). כי ענן ה' על המשכן (שם שמות מ' לח') הרי שבעה עננים היו, ארבעה מארבע רוחותם ואחד מלמעלה ואחד מלמטה ואחד מלפניהם הגבוה מנמיכו והנמוך מגביהו, ומכה את הנחשים ואת העקרבים ומכבד ומרבץ לפניהם, ע"כ. וכן כתב רש"י (בהעלותך י' לד'), וענן ה' עליהם יומם. הרי שבעה עננים כתובים במסעיהם. ארבע מד' רוחות ואחד למעלה ואחד למטה ואחד לפניהם מנמיך את הגבוה ומגביה את הנמוך והורג נחשים ועקרבים, ע"כ. וכן כתב רש"י לקמן (י' לד'): הר ההר, הר על גבי הר כתפוח קטן על גבי תפוח גדול. ואע"פ שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים שלשה (הרים) נשארו בהן, הר סיני לתורה, והר נבו לקבורת משה, והר ההר לקבורת אהרן.

ויש לעיין דהנה בפרשתינו (י' לג') נאמר: וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. ופרש"י: זה הארון היוצא עמהם למלחמה ובו שברי לוחות מונחים, ומקדים לפניהם דרך שלשת ימים לתקן להם מקום חנייה, ע"כ. (וביאר בשפתי חכמים, פי' זה הארון הנוסע לפניהם הוא היוצא עמהם למלחמה, שעשאו משה רבינו ע"ה קודם שהוריד הלוחות שניות, ואינו הארון שעשה בצלאל אחר יום כיפור, ואחר שהוציאו הלוחות שניות מאותו ארון והושמו בארון שעשה בצלאל, שברי הלוחות  נשארו בו, והוא היה יוצא עמהם למלחמה והוא הנוסע לפניהם, אבל הארון שהיו בו הלוחות שניות הוא בתוך המחנות היה נוסע כדכתיב בזאת הפרשה. פסוק כא' ולעיל ב' יז').

ובמדרש תהלים (מזמור כב'): כשהיו ישראל מהלכין במדבר, היה הארון מהלך לפניהם, שנאמר: וארון ברית ה' נוסע לפניהם (במדבר י' לג'). ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זמרא אומר כמין זקוקין של אש היו יוצאין מבין שני בדי הארון, והיו שורפין את הנחשים שהיו כקורות בית הבד, ועקרבים שהיו כזרדין, שנאמר: המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב (דברים ח' טו'), והיו שורפין לפניהם את הקוצים ואת הברקנים, והיו אומות העולם רואים את העשן, ואומרים מי זאת עולה מן המדבר כתימרות עשן (שיר השירים ג' ו'), ורואין היאך הקב"ה עושה להם נס, ע"ש.

מבוא' שהארון היה מכשיר להם הדרך ואת מקום חנייתם, וא"כ לפי דעת הספרי וכן רש"י מדוע היה צריך שגם הענן יעשה זאת? שאלה זו מצאתי שהקשה בספר צידה לדרך (ממפרשי רש"י – לר' יששכר איילינבורג. י"ל בפראג שנת תפג') והשאיר בצ"ע.

ואפשר לבאר זאת בשתי דרכים. א' הרשב"ם פירש עה"פ 'וארון ברית ה' נוסע לפניהם כל אותן ימים לתור להם מנוחה' כי הענן הולך על הארון, ע"כ. פי' הענן התלווה לארון, הענן לא היה כשלעצמו רק בתור ליווי לארון (עי' בס' נחלת יעקב לר' יעקב סלניק – י"ל בשנת ת"ב).

ב. הספורנו (שם) מבאר: 'וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים'. באותם הג' ימים שהלכו באותן ג' מסעות דרך המדבר הגדול והנורא היה הארון נוסע לפניהם, להבטיח הדרך מן הנחשים והעקרבים וזולתם. אבל בשאר המסעות היה הארון נוסע בתוך המחנות כשאר משא בני קהת.