מנהג ומעשה בציור - אדר

בספר ילקוט אברהם (לר' אברהם ליפשיטץ. סי' תרפ"ו. י"ל במונקאטש בשנת תרצ"א) הביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו', אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין? וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס'), שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים.

בשו"ת אפרקסתא דעניא (לרבי דוד שפרבר. ח"ב או"ח סי' לו'. י"ל ב-סאטו-מארע. רומעניען, בשנת תרנ"ן) כתב: ואשר דרש מני אם מצאתי טעם למנהג העולם שמדבקי' על הפתחים "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ואם משום כדי להזכיר את הדין למה אין מדבקי' באלול "משנכנס אלול מרבין בתשובה". הנה אנכי לא ראיתי ולא שמעתי טעם למנהג זה, ובס' המנהגים הגדולים שבידי כמדומה שלא ימצא. ויש לחפש בס' הקטן הנקרא מטעמים [לרבי יצחק ליפיץ, י"ל בוורשא בשנת תע"ר], ישן וחדש, ובס' אמרי צדיקים, ובס' מנהגי ישרון. ועוד, אף שאינו מסוג זה מ"מ אולי יש בו דבר מן החדש, וכולם אינם תחת ידי וכו'. ויען כי מנהג ישראל תורה היא. הנראה בעיני על דרך דרוש מוסר להסמיך המנהג הלז, עמ"ש (שה"ש ז' יד'): הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים. והוא עפאז"ל (ביצה ט"ו ע"ב), הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר (ע"ש ברש"י). ופי' בס' בני יששכר במאמרי אדר (מאמר א' סי' ט' י'), עפמ"ש האריז"ל דאדר הוא החוטם שבו חוש הריח. והנה כל החושים נזכרים בחטא עץ הדעת שנשתמשו בם ונפגמו, וחוש הריח לא נזכר, כיון שלא נפגם רק בדרך בהדי הוצא לקי כרבא, כי לא נשתמשו בו אז ע"כ הנשמה נהנית. וזהו הרמז, הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שהוא בחי' חוש הריח, שהוא פעולת הנשמה דבר המתקיים ולא פעולת הגוף. ע"ש דברות קדשו. השתא אתי שפיר מנהג ישראל לדבק על הפתחים בחדש אדר, גליון כתוב בו באתוון רברבין 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', כאלו כרוזא קרי בחיל לעורר לב ישראל על סגולת החדש להתפתחות והתפשטות כח הרוחני בבחי' חוש הריח שלא נפגם בעץ הדעת, שבו אפשר התיקון והוא פת"ח ומבוא גדול לזכך אתו עמו גם החושים שנפגמו, ע"ש. 

וראיתי בספרים עוד טעם למנהג הנ"ל, בשם הרה"ק רבי זאב מזבארז, שתולים על בית הכנסת זה הכיתוב, כדי שכותלי בית המדרש יוכיחו ויכריזו הלכה זו שנשמטה ברמב"ם ובשו"ע (ובאמת צ"ע מדוע השמיטו זה, ומאידך תחילת המימרא בגמ' תענית כט' ע"א 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' כתבו? ובעז"ה עוד חזון למועד ואכתוב ע"כ).

ובקונטרס שמחת יהושע (לרבי יהושע מנחם אהרנברג, ראב"ד ת"א יפו) כתב, ויש מקומות נוהגין לדבק על הכותל לוח עליו כתוב 'משנכנס אדר וכו' שמחמת טירדא עלול לשכחה ומנהג ישראל תורה היא.

רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, ביאר שמה שאמרו חז"ל, 'משנכנס אדר מרבים בשמחה', אין הכוונה שיש להרבות בפעולות של שמחה דוקא, אלא עיקר הכוונה להסיר מלבו אלו כל דאגה ועצב. ולשואלים הזכיר רבי שלמה זלמן גם את המנהג לקבוע שלט 'משנכנס אדר וכו' בבתים ובבתי כנסיות (הליכות שלמה).