חיפושדלג על חיפוש
בר עליוןדלג על בר עליון
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

תהלים - בחודש אלול ובימים הנוראים

 

אריה הכהן פלשניצקי

מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'ספר תהלים ספר הכולל שירי תהילה ותשבחות של דוד המלך ע"ה, כל בר ישראל אומרה הן בשעת שמחה ובו מזמורים בתחנונים בתודה ובתהילה, והן בימי צער רח"ל שואב הוא נחמה ועידוד ובו ימצא מנוחת הנפש ובטחון בבורא יתברך, בכל יום ויום אומרים פרקי ופסוקי תהלים בימות החול בשבתות ובמועדים, ובתוך התפילה בפסוקי דזמרה ובשיר של יום וכן בקבלת שבת וכו'. וישנם חבורות מיוחדות בשם 'חברה תהלים' אשר יאמרו כמה פרקים בכל יום ומחלקים אותם לז' ימי השבוע. כתוב בספרים דהרגיל בתהלים דוחה כל מיני פורעניות ופגעים רעים מעליו ובני ביתו ומשפחתו וכל בני דורו, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות ורחמים וחסדים, ואין לך דבר להגין מפני המזיקים כאמירת קדיש על תהלים. וצריך לומר במתון ולא לחטוף הפסוקים. (אלף המגן סי' תקפא' ס"ק טז' – ועיי"ש עוד.) בספרי ההלכה ומנהג כתבו רבות בענין אמירת התהלים בימי חודש אלול וימים נוראים, ועל כך בעז"ה במאמר שלפנינו.

כ' בספר מטה אפרים (סי' תקפא' סעיף ח'): נוהגין בכל יום של ימי החול מר"ח אלול ואילך אחר התפילה אומרים בצבור עשרה מזמורים תהלים ומתכונים לגמור כל תהלים שני פעמים קודם ראש השנה, והוא עולה כמנין כפ"ר, (גימטריא: שלש מאות – בתהלים איתא קנ' פרקים.) מתחילין אחר (וכן כתב המשנה ברורה סי' תקפא' ס"ק א' בשם הפרי מגדים.) ראש חודש כדי לומר יהי רצון המסודר אחר אמירת תהילים בשלמות עם התחנונים. וביהי רצון שלפני אמירת תהלים כתוב "עד מלאות ימי שנותינו בהם שבעים שנה" והוא שפת יתר, וראוי לדלג מלות "בהם שבעים שנה". (אע"פ שכן נדפס בכל הסידורים, מכל מקום אין נראה לתת קצבה לשנותיו, דשמא מן השמים ירחמו עליו להאריך ימיו ויגיע לגבורות או יותר. ודוד המלך ע"ה אמר דבר הוה ורגיל אבל אין נכון לומר כן דרך תפילה - אלף למטה שם ס"ק י') וב-יהי רצון שאומרים אחר תהלים כיון שאין אומרים ספר שלם, יש לומר "בזכות מזמורי תהילים שקראנו לפניך, בזכות פסוקיהם ותיבותיהם ונקודתיהם וטעמיהם, ובזכות שמותיך הקדושים וכו". ואחר היהי רצון אומר קדיש יתום, ואם אין עשרה בשעת אמירת תהלים וממתינין עד שיבא אחד להשלים עשרה לומר קדיש, יש לשייר מזמור אחד ויאמרוהו אחר שישלימו עשרה ויאמר קדיש. ובימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים אומרים יותר מעשרה מזמורים בכל יום, בכדי לגמור כל התהילים פעם שלישית קודם יום הכיפורים. ובמשנה ברורה (סי' תקפג' ס"ק י') כתב, שבראש השנה יש נוהגים לגמור כל התהלים. 

ובענין מה שנוהגין בהרבה מקומות לומר תהלים בין מנחה למעריב, והיה נ"ל לכאו' שזה נגד המקובלים ז"ל (עי' בבאר היטיב סי' רלח' ס"ק ב') שכתבו שאין לומר תנ"ך בלילה, אכן מצאתי בספר אשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש ז"ל בסימן רלח' סעי' ב' שכתב שאין שום קפידא על מזמורי תהלים בלילה לכולי עלמא, דהוי כלימוד משניות שזמנה בתחילת הלילה. ואולי אין קפידא שאומרים בעשרה, ועיקר הקפידא הוא על לימוד המקרא יע"ש (המגיה על ספר אלף המגן שם ס"ק טז').

בספר מנהגי חתם סופר (ימים נוראים-טו') כתב: שביום הסליחות של י"ג מידות (יום לפני יוהכ"פ) נהג החת"ס לומר כל ס' תהלים. וכ"כ בס' ליקוטי מהרי"ח ח"ג עמ' קל' שהמנהג בכמה מקומות להשלים היום הזה בציבור כל ספר תהלים, ועי"ש עוד. ובס' ארחות רבינו (מנהגי מרן בעל הקה"י זצ"ל ח"ב עמ' קסז') כתב: מו"ר ביום א' דסליחות בתפילת שחרית אמר מיד תהלים וכנראה שגמר את כל התהלים בכל יום מימי הסליחות כמו בב' ימים דר"ה וביה"כ שגמר בכל יום את כל התהלים וכן בעיו"כ אמר את כל התהילים.  

ובספרי המנהגים (ליקוטי מהרי"ח ח"ג עמ' צ' - זיו המנהגים עמ' קמג') מובא רמז לאמירת תהלים בחודש אלול: ויאמרו לאמר אשירה לה', ר"ת אלול, שבאלול יאמרו שירות ותשבחות לה'

כתב השל"ה (עמוד התשובה): מנהג בהרבה גלילות בישראל לומר כל ספר תהלים בליל יום כפורים, והוא מנהג ותיקין, כי אין לנו דבר גדול יותר מספר תהלים שכלול מן הכל, מרבים שבחים להשם יתברך, ורבים מזמורים הם של התעוררות תשובה, ורבים מזמורים הם של בקשת מחילה וסליחה, והכל מיד ה' השכיל חיבר דוד המלך עליו השלום ברוח הקודש. והאומר תהלים הוא כמתפלל, והוא גם כן כעוסק בתורה, כי כבר בקש דוד המלך עליו השלום שיהיו מקבלים שכר הקורים בתהלים כעוסקים בעומק התורה נגעים ואהלות (מדרש שוח"ט תהלים א').

איתא בגמ' ר"ה (ל"ב(::מכלל דבראש השנה ליכא הלל מאי טעמא אמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים אמר להם אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה. וכתב במטה אפרים (תקפד' יט'): ובני אדם האומרים תהלים בכל יום ואירע להם בר"ה סדר הלל מותרים לומר כסדר וא"צ לדלג, כיון שאין אומרים אותו דרך שירה אלא דרך תחנה ובקשה.

יצירת קשר
עבור לתוכן העמוד