רמזים לסוכות
מטעמים לחג בסוכות
הקב"ה ציוה לנו על מצות סוכה ומצות נטילת ד' מינים, חז"ל פירשו לנו את דיניהם פרטיהם הילכותיהן הידורן ודיקדוקם. במאמר שלפנינו נכתוב בעז"ה מקצת מדברי הראשונים והאחרונים אשר כתבו רמזים להלכותיהם מן הפסוקים בתנ"ך.
שיעור סוכה
ז' על ז' טפחים בגובה י' טפחים, מ"ט פעם י', הרי לנו ת"צ, כמניין "תמים". לרמז מה שנאמר "תמים תהיה עם ה' אלקיך" (דברים יח' יג' - הגר"א בספר דברי אליהו).
לולב היבש
הבעל הטורים עה"פ (ויקרא כג' מ'): 'כפת תמרים' כותב: היינו לולב (סוכה לב' ע"א). לולב בגימטריא חיים לכך יבש פסול (ירושלמי סוכה פ"ג ה"א). עץ חיים (משלי ג' יח') היינו לולב שעולה כמנין חיים. וכן תודיעני אורח חיים (תהלים טז' יא'). וכ"כ הרוקח: לולב בגימ' חיים, לכך יבש פסול שהוא מת. בפסיקתא 'תודיעני אורח חיים' נדרש על לולב.
כתב רבינו בחיי: וע"ד השכל בטעם ד' מינין שבלולב, ליחות הפרי הוא חיותו, ולכך נצטוינו בצמחים הללו שיהיו הדר להיות ליחותן שהוא חיותן משומר בתוכן, ועמהם נעשה אות וסימן לדרכי החיים, ולכך בחר הכתוב בצמחים האלה ארבעתן כי הם רעננים כל השנה ומתקיימין בליחותן יותר משאר פירות והתורה הנתונה לנו בסיני נקראת ארח חיים, ואנחנו שקבלנוה נקראין חיים כענין שכתוב (דברים ד') ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום, ולכך באה המצוה שנטול הצמחים האלה בעלי הנפש הצומחת שבהן סימן החיים, לקלס בהן לפני אדון הכל הנקרא אלהים חיים, ואילו היו הצמחים האלה יבשים לא היה בהן אות וסימן לדרכי החיים כי הליחות שבהם הוא חיותן כענין הדם בגוף החי, ומזה אמרו בירושלמי לולב היבש פסול משום שנאמר (תהלים קטו') לא המתים יהללו יה..
ועוד כתב הרוקח: החומש מתחיל ב-ב' 'בראשית', ומסיים ב-ל' 'כל ישראל'. הנביאים מתחיל ב-ו' 'ויהי אחרי מות משה' ומסיים ב-ל' 'ויעל'. הרי לולב שקול ככל התורה כולה. ובהגה' מנהגים (לרי"א טירנא) כתב, אתרוג בגימ' תר"י ושלשה מינין האחרים הרי תרי"ג, לומר ששקול נגד תרי"ג מצוות.
לולב הגזול, ועוד
הבעל הטורים (ויקרא כג' מ') פירש: פרי עץ הדר - בגימטריא אתרוגים.עבת. חסר וי"ו בשביל ו' דברים שפוסלין בו ואלו הן; יבש, גזול, אשירה, עיר הנדחת, נקטם ראשו, ושל עבודה זרה.
כתב הרוקח, ד' מינין שבלולב יהיה לכם ולא גזל שהגזול פסול, לכך בתהילים פרק קיט' ישנם קע"ו פסוקים שבכל הפסוקים ישנם חמש תיבות ומעלה חוץ מד פסוקים (שמרמזים על ד' מינים) שיש בהם רק ד' תיבות, (וסימניך בוס"ק) בפיקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך. ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי. סעפים שנאתי ותורתך אהבתי. קראתיך הושיעני ואשמרה עדותיך. ובארבע פסוקים אלו יש בכל פסוק ד' תיבות ויש בהן כל אותיות א"ב לבד מאותיות גז"ל כי מינין שבלולב פסולים אם הם גזולים.
לקיחה והנחת האתרוג ולולב
כתב השל"ה: בעמק ברכה (דף ק"ה). כתב האבן שועיב בדרשת סוכות וזה לשונו, ושמעתי שיש לאדם להקדים נטילת האתרוג בשמאל, ואחר כך לולב בימין, וכשמניחו או נתנו, נותן הלולב תחלה ואחר כך האתרוג, כענין התפלין, וכן הקדים הפסוק פרי עץ הדר כו'. וכמו שנאמר בתפלין והיו לאות על ידך, כל זמן שיהיו הטוטפות בין עיניך יהיו שתים, וכן כל זמן שהלולב בימין כו', עד כאן לשונו.
לולב בימין
בהגהות מנהגים (לרי"א טירנא) בשם מהרי"ל כתב, עה"פ (קהלת י' ב'): 'לב חכם לימינו', בגימ' לולב, לכן נוטלין אותו בימין. וסימנך לולב ותפילין בורחין זה מזה (תפילין בשמאל ולולב בימין).
דרשו בספרים עה"פ, שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני (שיר השירים ב' ו'), 'שמאלו תחת לראשי' - רמז לאתרוג שניטל בשמאל. 'לראשי' נמשל האתרוג לתלמיד חכם שתמיד נמצא בראש. 'וימינו תחבקני' - רמז ללולב שניטל בימין תחבקני שמחבק הוא את ההדס והערבה.
סוכות
כל סכה האמורה בתורה חסרה ו' ביאר השל"ה הקדוש (תולדות אדם רמזי אותיות לחתימת ההקדמה) וקבלתי רמז בסכה רמז לדיני סוכה ס' שצריכה להיות מוקפת מכל צדדיה שכן ד' דפנות מצוה מן המובחר כ' מוקפת מג' צדדים ג' דפנות ה' שני דפנות ושלישית אפילו טפח (וכ"כ הגר"א, מובא בס' שלמי יוסף).
בהגה' 'מראה כהן' ריש מס' סוכה כתב: נ"ל דבתיבת סוכה נרמז אלו הדינין שבמשנה ס' רומז לגובה הסוכה י' טפחים דהם ס' אצבעות כדאמר במנחות (מ"א ע"ב) טפח דאוריתא שית באצבע קטנה כב"ה. ו'. רוחב סוכה הוא רק ראשו ורובו דהיינו ו' טפחים (סוכה דף ג' ע"א). כ'. למעלה מכ' אמה פסולה. ה'. צורת אות ה' רומז דשתים כהלכתן דהיינו כצורת אות ד' דווקא ושלישית אפי' טפח והוא כצורת ה' ממש למאי דקי"ל בדף ז' דמרחיק הטפח מן הדופן פחות מג' והיינו כצורת ה'. (ועי' בהגה' חשק שלמה בהשמטה).
סכך
כתב בספר בן איש חי: ופה עירנו המנהג לסכך בענפים של דקל, צדיק כתמר יפרח (תהלים צב' יג').
