תמו"ז

בשבת זו ראש חודש חודש תמוז הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה, ראוי לכל אחד להתבונן ולשים אל לבו את דברי רבותינו שכבר בחודש זה עיניהם הקדושות היו נשואות לעתיד הקרב ובא, ואלו הם הימים הנוראים הנראים באופק הלא רחוק. דורשי רשומות (דורשי דברים שאינם מפורשים וברורים, בדרך הדרש שלא כפשוטם) היו אומרים: תמו"ז, ראשי תיבות ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים, הימים מתקצרים והלילות מתארכים, וכך חשים הכל, שככל שהזמן קרב ובא יותר לימים הנוראים, ולכן גם ז'ריזים מ'קדימים ו'עושים ת'שובה (ר"ת תמו"ז). וגם ר"ת: תמו"ז ת'שובה מ'משמש ו'בא זמנה. וחודש א"ב קורא ומכריז: א'לול ב'א. בספר אור למאיר לר' מאיר יהודא אבד"ק בוקאווסק – פשעמישל, תרע"ג, על התורה פרשת שלח) כתב, והנה פרשה זו (פ' שלח) קורין ברוב בשבת שמברכין בו חודש תמוז אשר המה ר"ת זמני תשובה ממשמשין ובאין, לרמז אשר מצות ציצית שמרמז על תשובה ועל סליחת העון שהוא תיקון לחדשים הללו אשר המרגלים הלכו בחודש זה ופגמו בו, וע"י תשובה יתוקן, ועי"ש עוד מה שכתב.

ובספר סדר הזמנים (להרה"ק בעריש מוולברוז) כתב: שמעתי מנהג חסידים ואנשי מעשה שיתחילו מיד מחודש תמוז להתעורר בתשובה ולעשות הכנה על ראש השנה ואמרתי שטעמם ונימוקם עמם, ועי"ש. הרי"מ מקוזניץ היה אומר בשם ר' אהרן מקרלין, כשאני נזכר שראש השנה ממשמש ובא, נהפכים מעי בקרבי.

ובספר גבעת פנחס כתב, והחודשים האלו הם זמני תשובה לתקן את הענינים כנרמז בשם תמו"ז זמני תשובה ממשמשים ובאים לשוב אל א"ב בשמים. ובספר אור מלא (פר' קרח) כתב: הנה כתבו הספרים הקדושים תמו"ז ר"ת ז'מני ת'שובה מ'משמשין ו'באין, ויש לפרש ענין התחלת זמן תשובה בימי תמוז, דהנה בחדשים האלו תמוז אב נחרב בעונותינו הרבים בית המקדש, וכל שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו (עי' ירושלמי יומא פ"א), ולכן התחלת זמן תשובה מימי תמוז, דכיון שלא נבנה בימיו הבית המקדש שנחרב בחודשים האלה הרי הוא כאילו נחרב ע"י עונותיו, ועי"ש עוד.

ובספר עבודת ישראל (לט"ו באב) כתב: והנה בחדשים (תמוז אב) אלו צריך כל אדם לשמור את עצמו שלא יפול ממדרגתו, כי הם ימים הנמוכים בשנה, וכמ"ש כמה פעמים מזה. והנה שמעתי מכבוד הגאון קדוש ה' החסיד מהו' שמואל שמעלקא ז"ל אב"ד דק"ק נ"ש פירוש ורמז הפסוק (איוב לא, א) ברית כרתי לעיני מה אתבונן על בתולה, כי מדרך העולם להתבונן ולשוב אל ה' בחודש אלול המוכן לתשובה, אבל מי שמשכיל ועיניו פקוחות הוא עובד הש"י כל השנה ושומר את עצמו אפילו בחודש תמוז ואב שלא ליפול ממדרגתו וכורת ברית עם ה' ואז ממילא אין לו להתבונן יותר בחודש אלול, כי הוא מוכן ומזומן לעבודת ה' מקדם אפילו בחדשים הנמוכים, וק"ו בחודש אלול שבו הקדושה ביתר שאת, וזה רמז הכתוב ברית כרתי לעיני, פירוש שאני כורת ברית לעיני, הם החדשים שנקראו עיינין כמ"ש לעיל, לכן מה אתבונן על בתולה, שהוא אלול במזל בתולה, כי אני מוכן לעבודת ה' מלפנים.

בספר קול מנחם (פ' שלח) כתב, מובא בספרי תלמידי בעל שם טוב הק', תמו"ז ר"ת זמני תתשובה ממשמשים ובאים ע"כ, יסוד התשובה מתחיל מחודש תמוז שאז קלקלו המרגלים בעינים וחודש תמוז הוא נגד העינים שהם הם סרסורי עבירה, ועי"ש.

בספר חזון למועד (בין המצרים) הביא ביאור נוסף הקושר את הימים הללו לימים הנוראים ע"פ מה שהבאינו לעיל מהדורשי רשומות על ר"ת תמו"ז וביאר, הרי כל בקשותינו בימים נוראים הם על כבוד שמים, ועל כך נידון כל יחיד – מה יהיה חלקו בגילוי זה בשנה החדשה, ומה הם הכלים הגשמיים שינתנו לו לשם ביצוע משימה זו, כיצד א"כ יכול אדם לבוא ולבקש בימי הדין את חלקו בגילוי כבוד שמים, אם בימי בין המצרים שכל תכליתם הוא תיקון המעשים שהביאו להעדר גילוי כבוד שמים הוא בכלל אלו שעליהם נאמר "והעלה עליו הכתוב כאילו החריבו"? לכך – הבסיס וההכנה לימי הדין הוא תיקון החטאים שהביאו לחורבן, וזהו שאמרו דורשי רשומות: תמוז, זמני תשובה ממשמשים ובאים, ועי"ש מה שכתב.

בספר ויחי יוסף (תולדות הרה"ק ר' יוסף גרינוואלד מפאפא – סורסקי, חלק ב') מובא, שמנהג כשר התקין ה"ויחי יוסף" בקרב בני עדתו, בכל שנה בחודש תמוז לפני היציאה לחופשת הקיץ כנהוג באמריקה, דורש הוא לפניהם דברי התעוררות ואזהרה – לבל ישמשו אותם ימי פגרא להתפרקות רוחנית ח"ו, בספרו על התורה (פ' בלק) נכלל דרוש אחד "להנוסעים למעונות הקיץ" שהשמיע בקהל עם ובו הזכיר דברי הצדיקים שתיבת תמוז הוא נוטריקון זמני תשובה ממשמשים ובאים, הלכך יש לשים לב בעונה זו לא להיגרר אחר עדת יצר הרע לאדם במיוחד במקומות הנופש.