אשת אליהו הנביא
וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ: (לא' ו')
ישנם כמה דיעות בחז"ל, שזכה פנחס להיות אליהו
הנביא, שלעתיד לבוא במהרה יבשר לנו הגאולה (ויש חולקים, עי' מד"ר פ' ויצא
פרשה ע"א. ועי' תוס' ב"מ קיד' ע"ב. וע"ע באבן עזרא, במדבר כה'
יב'. וברד"ק מלכים א', יז' א'). וז"ל תרגום יונתן בן עוזיאל:
בִּשְׁבוּעָא אֵימַר לֵיהּ מִן שְׁמִי הָאֲנָא גָזַר לֵיהּ יַת קְיָמִי שְׁלַם
וְאַעְבְּדִינֵיהּ מַלְאָךְ קְיַים וְיֵיחֵי לְעַלְמָא לִמְבַשְׂרָא גְאוּלְתָּא
בְּסוֹף יוֹמַיָא: [תרגום = משה רבינו אמר לפנחס משמו של הקב"ה, שהקב"ה
יעשה אותו מלאך, ויחיה לעולם לבשר את הגאולה באחרית הימים]. וכן מבואר בעוד
הרבה מקומות. וכתבנו על כך בשבוע שעבר.
והנה בספרי הפוסקים מובא שאלה בענין אשת אליהו הנביא,
האם לאחר שנהיה מלאך היא מותרת לעלמא, או שהיא עדיין אשת איש. וכמו כן השאלה הזו
לגבי אשת רבי יהושע בן לוי שמבוא' בגמ' בכתובות (עז' ע"ב) שלא מת, אלא קפץ
בחייו לגן עדן ונשאר שם?
שאלה זו נשאל בעל ה'תרומת הדשן' (לרבי ישראל
איסרליין, נלב"ע בשנת ה' אלפים ר"כ. – 1460. סי' קב') וכתב: אשת
אליהו הנביא ז"ל, או אשת ריב"ל אם יכולים לינשא לאיש אחר? נפקא מינה
לדורות ג"כ, אם יזכה אחד כמו הם [פי' מה יהא דין אשתו]? ומההוא
עובדא דקאי אליהו בבית הקברות כו', משמע קצת לאיסור. [פי' בגמ' ב"מ קיד'
ע"א איתא, רבה בר אבוה מצא את אליהו שהיה עומד בבית הקברות של גוים, אמרו לו
רבה בר אבוה, וכי אדוני אינו כהן (מפני אליהו הוא פנחס), א"כ אסור לך להיות
כאן. משמע מהגמ' שאע"פ שאליהו עלה לשמים עדיין נשאר לו דין של כהן, וא"כ
הוא הדין שאשתו עדיין אשת איש]. והשיב לו ה'תרומת הדשן': תמיהני טובא למה
טרחת לשאול שאלה כזאת, הלא ידעת דאיתא במס' נדה (ע ע"ב) די"ב
דברים שאלו אנשי אלכסנדריא את ר' יהושע בן חנניא, ובהן שלשה דברים בורות. אשתו של
לוט מהו שתטמא, בן השונמית מהו שיטמא מתים לעתיד לבא כו'? ופשטא להן מת מטמא ואין
נציב מלח מטמא, מת מטמא ואין החיים מטמאין, אף על פי שודאי אשתו של לוט מתה, אלא
שנהפכה לגוף אחר, ובן השונמית היה מת אלא חזר ויחי, אעפ"כ אמר שאין מטמאין.
ה"נ י"ל אשת רעהו אסורה ולא אשת מלאך, שכולן רוחני ולא גופני. ומה שהבאת
ראיה ממה שעמד בבית הקברות, דפשיטא דאליהו ז"ל שמר כל התורה כולה, כדאיתא
להדיא פ' מי שהוציאוהו (עירובין מג' ע"ב) דאפי'
תחומין דרבנן מנטר להו. (עי' בדרכי משה אבן העזר סי' יז'. ובבית שמואל שם
ס"ק יא').
והקשה עליו בספר מנחת חינוך (מצוה רג') על מה
שכתב דאשת אליהו מותרת 'דאשת רעהו אמר רחמנא ולא אשת מלאך', והן נכון הדבר שמלאך
שיקדש אשה לא תפסי קידושין דלא נקרא 'איש' (דהתורה אמרה 'כי יקח איש אשה וגו'), הא
באשת אליהו כשקידשה היה איש ואם כן תפסו בה הקידושין, ומה התירה. ומה שאמרה המשנה
בריש קידושין שאשה ניתרת במיתת הבעל, הגמ' הביאה לכך שם (יג' ע"ב) פסוק, אך
בזה שאליהו נהיה מלאך מה התירה? ותירץ, שהיות וקידושין לא תופסים במלאך שקידש אשה,
גם כשנהיה מלאך הקידושין נפקעים.
ועוד הקשה על התרומת הדשן בספר ערוך לנר (מכות יב' ע"א –
באה"ד), ומזה ק"ל אמה שכתב בס' תרומת הדשן, דאשת אליהו ור' יהושע בן לוי
שרי לעלמא דכתיב: אשת רעהו, ולא אשת מלאך ע"ש, דמנ"ל דהמלאך לא נקרא
רעהו כיון דבכלל כל אדם הוא, וגם הרי כתיב (ויקרא כ' י'): 'אשר ינאף את אשת איש',
והמלאך נקרא גם איש כדכתיב בדניאל (ט' כא'): והאיש גבריאל, ומטעם זה נדרש במדרש
הפסוק: 'וימצאהו איש' (בראשית לז' טו') על גבריאל? אלא דבהך דאשת אליהו ור' יהושע
בן לוי עוד טעמא אחרינא איכא שנזכר ג"כ בתרומת הדשן כיון שנבדלו מן החיים הרי
הם כמתו. (עי' בספר קובץ שיעורים, ח"ב סי' כח').
***************
דבר חידוש כתב רבינו אברהם בן הרמב"ם בספרו
'המספיק לעובדי ה' (עמ' קכה') וז"ל: ואליהו ואלישע לא נשאו להם נשים כלל
ועיקר, ע"ש. א"כ לפי"ד קושיא הנ"ל מעיקרא ליתא. אמנם הקשו
עליו ממש"כ במדרש 'תדשא' (המיוחס לרבי פנחס בן יאיר) דאיתא שם, כ"ג נשים
ישרות גדולות בצדקות היו הישראל, ואחת מהנה היא 'האלמנה של אליהו', הרי מבוא'
שלאליהו היה אשה?
אמנם במדרש תדשא שהודפס בוינא בשנת תרמ"ז, שמביא את 'האלמנה
של אליהו' מציין לספר מלכים א' יז' ט', ושם איירי באשה הצרפתית שאירחה את אליהו
בזמן שהקב"ה אמר לו להסתתר מאחאב, והיא הייתה אלמנה כמבוא' שם בקרא (ט' י'),
והיא לא אלמנת אליהו. א"כ אין סתירא מדברי המדרש, ודו"ק.
