קריאת קודש אל ראשי אבות בישראל

קטעים מקריאה שנתפרסמה לפני מס' שנים בהוראת גדולי הדור.

בס''ד התברכנו בדור של ת''ח, הממיתים עצמם באוהלה של תורה, המקפידים על קלה כבחמורה על קוצו של יו''ד בכל שטחי היהדות, המהדרים בכשרות וכיו''ב, וזכינו בס''ד שקמו בתים לתפארת המושתתים על אדני הקודש ללא פשרות וויתורים.

ודא עקא, עדים אנחנו לתופעה איומה ונוראה שנפרצה למחננו, מחנה עם הקודש, הנוגעת לתחום צניעות הלבוש. הגמרא אומרת במס' שבת נ''ד: כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה, נתפס על אנשי ביתו''. על הבעל האחריות הגדולה לערוך את בדק הבית, להיות הקברניט שמנוט ספינת חיי ביתו, לבל תטבע חלילה במים הזידונים, ולמחות בכל תוקף על פגם בצניעות הלבוש, שח''ו לא יהיה מסייע לדבר עבירה.

תמרור הדרך לכל אחד ואחד בחייו המשפחתיים, היא הידיעה כפי שהורונו, כי דרכה של כל בת ישראל לעשות את רצון בעלה. הקב''ה טבע רצון זה בעצם בריאתה, ואפילו שלפעמים לא רואים זאת באופן ברור, אך ידע לו כל בעל בעמיו, שטבע אשתו הוא לעשות את רצונו בלבב שלם. ולכן, אם האשה תראה ותווכח, שבעלה מעונין בכל ליבו שהיא תלך בצניעות הראוייה, שבעלה הוא זה הסולד מכל בגד שאינו צנוע, וכל שכן, כשהבעל יראה לרעיתו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שרצונו ושאיפתו לחיים צנועים, לצניעות המלבושים וכו', הרי שברצותה לעשות את רצון בעלה, היא תשנה מיד בלא כל שהיות את רצונה מפני רצונו ותקפיד ללכת בצניעות הראויה.

אנו פונים בלב שבור ומזועזע, אל כל ראשי האבות והאברכים, באשר באו מים עד נפש, אתם אשר חייכם קודש לד', כל אחד ואחד בביתו, אל תנוחו ואל תשקטו, כי עליכם מוטלת החובה הקדושה לעמוד בפרץ לעצור פירצת גדרי הצניעות. ויקויים בנו: ''אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ד' וישמע...'' איש את רעהו יאמר חזק והיה מחננו קדוש, ובזכות זה נזכה לגאולתנו ופדות נפשנו בביאת גואל צדק בב''א.