לעיני אחרים?!

הרב הקדוש, רבי נפתלי צבי מרופשיץ זצ''ל, נלקח כחתן לביתו של אחד מנגידי העיר ברוד. נגידים אלה, נהגו לתת לבנותיהם נדוניה כראוי וכיאות, וכן אפשרו לחתניהם לשקוד על התורה ועל העבודה ללא דאגת פרנסה, כל עוד ישבו והתעלו בחצרות בית ה'.

באחד הימים הגיע רבי נפתלי הביתה, ומצא את אשתו הצעירה עומדת ומתקשטת ליד הראי בצביעה, במכחול ובכל מיני קישוטים.

-''מדוע זה תתקשטי בכל אלה?'' שאל את אשתו. ''הסבורה את כי אינך מוצאת חן בעיני בלעדיהם?!... מצידי אין צורך בהם כלל''.

-''וכי רק לכבודך אני מתקשטת?! רצוני לשאת חן אף בעיני אחרות, חשוב לי להתנאות, כדי שיאמרו עלי שאני יפה ומיוחדת...''

-היתה תשובתה של האשה.

-''מה?!'' נזדעזע רבי נפתלי.

ללא אומר ודברים עזב חיש את הבית והלך לשאול בעצת מורו ורבו, הצדיק רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב:

-''רבי! האם אתגרש מאשתי?!''

שאל רבי נפתלי בהתרגשות, לאחר שסיפר את כל אשר ארע.

-''כן ענה הצדיק נחרצות, ללא כל היסוס.

ואמנם קיים רבי נפתלי את אשר פסק לו רבו וגרש את אשתו.

(מהספר 'שבח בית יהודי', ומהספר 'צדקת החכם')

(מתוך 'עולמות של טוהר' ח''א עמ' 197)

 

נ.ב. כמובן שאין ללמוד מכך הנהגה למעשה, לפגוע בשלום הבית עבור הצניעות, וכל ערום יעשה בדעת ויטול עצה מרבותיו.