בת המלך הצנועה

האדמו"ר מחפש זמן רב שידוך לבנו המופלג והנעלה. בתשומת לב ראויה הוא מקשיב להצעות הרבות אשר הובאו לפניו.

בין הבאים היתה גם אשה אלמנה אחת. בתחנונים בקשה את הרבי שיברכנה למצא חתן הגון לביתה המחוננת שהגיעה לפירקה.

לתדהמתה של האשה, שאלה הרבי: "ומה הן מעלותיה של ביתך?" כשסיימה האם למנות את מעלות ביתה, חזר ושאל: "האם אלו הן כל מעלותיה, או שמא יש משהו נוסף הראוי לציון?"

נבוכה האלמנה מן השאלה, אך אם הרבי מבקש, ודאי יש דברים בגו.

ננערה האשה מן הבושה שעטפה אותה, פתחה פיה וכך אמרה: "לא חשבתי לספר דבר נוסף אולם הרבי מחפש מעשים יותר פנימיים ונסתרים, על כן אספר דבר נוסף.

"זו תקופה ממושכת אשר בנות השכונה מתאספות להן בשבת אחר הצהרים למסיבת רעים. ביתי הידירה רגליה מאספות אלו. לשאלתי, מדוע איננה משתתפת ענתה תשובה מתחמקת. אולם כשלא הרפתי ממנה ושדלתיה בדברים, "מדוע אינך משמחת את ליבך אחר שבוע עבודה מפרך?" השיבה, שאין רצונה לספר את טעמה הכמוס עימה. רק לאחר שגזרתי עליה בגזרת כיבוד אם שתגלה את סיבת עקשנותה, ענתה לי בבושה כי שעת ההתכנסות היא שעה שהרחובות מלאים באנשי העיר ההולכים לבתי הכנסת ובתי המדרש, ואין מן הצניעות לבת ישראל להלך ברחובה של עיר בשעה זו".

כאשר שמע האדמו"ר את הדברים, התרומם בהתרגשות של ממש מכסאו, והכריז: "ברוך שהחייני והגיעני לזמן הזה, למצא בת צנועה וחסודה לבני. זאת היא האשה אשר הועיד ה' לבני. בת ישראל אשר כוח וגבורה של רות, אמה של מלכות, מפעמת בקרבה, בת אשר איננה הולכת אחר מנהג העולם, אלא אחר רגשי צניעות לבה הטהור, זאת תהיה כלתי".

לתדהמתה ולאושרה של האלמנה הנצבת לפניו, נערכו בו ביום ה'תנאים' בשמחה ובטוב לבב בבית האדמו''ר, כשהוא מעלה על נס את שבחה האחרון המיוחד הזה. וכך אמר: אם כל כבודה להיות "פנימה", הרי זה סימן מובהק שהיא "בת מלך". ומי איננו חפץ להשתדך עם "בת מלך"?!

(על פי ''גדולי ישראל שהיכרתי'', אנגלית, פורסם בעולם החסידות)

עולמות של טוהר ח''א עמ' 62