תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד
הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ שליט''א
(בכנס החרום בב''ב בער''ה תשס"ז)
אחד הציווים שמצווה בזה כאו''א מישראל הוא הציווי- קדושים תהיו כי קדוש אני. הקב''ה שהוא קדוש- אתה קדוש ושמך קדוש, פונה אלינו ואומר, תדעו לכם שאתם צריכים להיות במעלת הקדושה, להידמות לקב''ה.
ידיעה זו מחייבת כל אחד ואחד מכלל ישראל לחיות אחרת ממה שהוא חי.
הגמרא בשבת [נ''ד ב'] אומרת, כל שאפשר לו למחות באנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו. ופירש''י שח''ו נענש על עבירות שבידם.
ממילא, מוטלת האחריות והחיוב על ראש הבית להשגיח שהנהגת הבית יהיה בתכלית הצניעות שעי''ז ייבנה כל הבית.
במדרש תנחומא [פר' וישלח] כתוב, בזמן שהיא צנועה בתוך הבית, כשם שהמזבח מכפר, כך היא מכפרת על ביתה, שנא' אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך אין ירכתי אלא מזבח.
למדנו בדברי המדרש שמעלת הצניעות אינה מתבטאת רק ביציאתה לרחוב, לא די בזה שתצא בשמלה צנועה ובכיסוי ראש צנוע, אלא גם בתוך הבית צריך להיות ההנהגה בדרך הצניעות, ובזה מביאה כפרה על ביתה.
הנהגת הצניעות היא החינוך הגדול ביותר שעי''ז מתחנכים הבנים והבנות וחינוך זה הוא בין בבית בין ביציאה לרשות הרבים, שבזה רואים הנהגה של צניעות, אז הם זוכים להתחנך ללכת בדרך הישר והטוב.
ויותר מכך, שלא רק שהילדים מקבלים חינוך ע''י מה שרואים בהנהגת הבית, אלא התכונות של הבנים הנולדים ושל הבנות הנולדות, תלוי בהנהגת הצניעות, אז הילדים שנולדים- הבנים והבנות- נולדים בתכונות שמכשירות אותם להיות בנים גדולי תורה ובנות צנועות שעל ידם ימשך הלאה לדורות הבאים מעלת קדושת ישראל.
בגמרא בשבת [דף מ''ג] אמרו, על קמחית שהיו לה ז' בנים וזכתה שכולם שימשו בכהונה גדולה, שאלוה חכמים במה זכתה לכך, אמרה להם, מימי לא ראו קורות ביתי שערות ראשי. מיום שעמדה על דעתה נהגה בצניעות כזאת שאפילו בתוך ביתה בחדרי חדרים לא נראו שערות ראשה. אמרו לה [חכמים] הרבה עשו כן ולא הועיל להן, יש נשים רבות שנהגו במנהג זה ולא הועיל להן לזכות בבנים בדרגה זו ששימשו בכהונה גדולה. בגמרא לא כתוב שהשיבה להם על זה.
וצריך לבאר, דהפרט הזה שאמרה להם שנזהרה בגילוי שערות ראשה, היה רק דוגמא שנתנה להם כמה נזהרת היא בכל הנהגתה בצניעות, אבל באמת, נזהרה בתכלית הזהירות בכל הליכותיה להיות צנועה, כי הנהגה בפרט אחד עדיין לא מספיק, צניעות צריך להיות בכל הליכות הבית, ובכל הליכות הרחוב, בכל מיני פרטים ופרטי פרטים. ולכן מה ששאר נשים נהגו כן ולא זכו כמותה, כי היתה חסרה להם הנהגת הצניעות בפרטים אחרים.
האוירה שצריכה להיות בסמינרים של הבנות, שהערכה ניתנת לבנות המצטיינות בצניעות. השיחות של המורות והמחנכות צריכות להיות על עניני צניעות ולהעלות על נס את הבנות הצנועות, ולא לתת הערכה להצלחה בלימודים בלבד.
המורות צריכות לדעת שחובתם ללבוש בגדרי הצניעות הוא לא רק בין כתלי הסמינר בזמן שבאה ללמד לפני התלמידות, אלא בכל מהלך החיים בין בבית ובין בחוץ צריכה להקפיד על כל פרטי הצניעות, זהו תפקידה של כל בת ישראל, וק''ו ומכל שכן של אלו המחנכות את בנות ישראל בודאי ובודאי צריכות להיות סמל ודוגמא להליכות בתכלית הצניעות.
לדרג בדרגה חשובה את הבנות שמוצלחות במקצוע מסויים, או להעריך את הבנות שהשתלמו במקצועות שעל ידם יוכלו להשתכר ולהרוויח, זהו נוגד את הצניעות של כלל ישראל.
ההערכה שיש להעריך ולהחשיב בת ישראל היא- מעלת הצניעות!
בעמדינו כעת בערב ראש השנה צריכים לדעת שהקבלה שנקבל להתחזק בזה צריך להיות- צניעות!
באיגרת הגר''א ז''ל [נוסח המקובל מהגר''ז מסלנט ז''ל] כותב שם: לפתח חטאת רובץ, והתבלין נגד היצר, לזכרים עסק התורה, כמו שמובא בגמרא קידושין, שאמר הקב''ה בני, בראתי יצה''ר בראתי תורה תבלין לו. בתבלין נגד יצה''ר לזכרים הוא לימוד התורה, שלומדים בעמל ויגיעה ובהנאת לימוד התורה זוכים שהתורה נהיית תבלין נגד כח יצה''ר. ולבנות שאינן מצוות על לימוד התורה, מה הם יעשו נגד היצה''ר, כתב שם הגר''א ז''ל, ''ולנקבות הצניעות'', הצניעות יש לה כח כמו לימוד התורה, והנהגת המידות ומוסר ושומר פיו מכל רע ובפרט מלשה''ר ויתרחקו מחמדות ותאוות העוה''ז, כח המשיכה של תאוות העוה''ז הוא גדול, ובכל יציאה לרחובה של עיר נפגשים בחלונות הראווה של חנויות הבגדים, בין של עניבות ומגבעות ובין של שמלות, וגם חנויות של אכילה ושתיה, שכל אלו מושכים את האדם להשקע בתאוות וחמדות העוה''ז. וכשזוכים לסייעתא דשמיא להרגיש בלב את הפחיתות והביטול שבכל זה ומסתכלים בביקורת, אז בכל חלק וחלק מקבלים שכר גדול.
והביא עוד במדרש, דבר אחר, אימתי כגפן פוריה, בזמן שהיא בירכתי ביתך, אם עשתה כן אז בניך כשתילי זיתים- תעמיד בנים נמשחים בשמן המשחה.
נורא נוראות! הנה משפחות רבות, עשרות ומאות בוכים ומורידים דמעות ללא הפסק על בנים המסתובבים כל הלילות בפריקת עול, משפחות חשובות ממקומות חשובים שכל הדיירים חרדים, ומהיכן באה התדרדרות זו של הבנים, אם לא מחמת חסרון הצניעות.
נראה בדברי הרמב''ן שחסרון הצניעות אינו מכוון דווקא על ההורים עצמם, אלא יכול גם להיות גורם מכמה דורות קודמים. שהרמב''ן אומר עה''פ בפר' נצבים, פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה, וז''ל: פן יש בכם שורש רע שיפרה וישגה ובימים הבאים יוציא פרחים רעים ויצמיח.
הרמב''ן מגלה לנו שכשרואים הורים מבכים על התדרדרות ילדיהם, הרי הסיבה מחמת הנהגת ההורים או הדורות הקודמים, כי האב שורש והבן נצר משרשיו יפרח.
נורא! עד כמה מוטלת אחריות ההורים להשמר ולהזהר בכל הנהגתם!
עוד נקודה יש לעורר, דהנה יש ופעמים ששכנים רוצים לעשות חסד עם שכנם ומעירים על חוסר צניעות של האשה או הבת- שבשעות שאיננה במסגרת הסמינר איננה לבושה במלבושי צניעות כראוי, צריכים לקבל את ההערה בשמחה ולא ח''ו בטענה שאין רשות להכנס לרשות הפרט ולהעיר. והגמרא בערכין [דף ט''ז ב'] אמרה על כך, אר''י בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שהרבה פעמים לקה עקיבא על ידי, שהייתי קובל עליו לפני ר''ג, וכל שכן שהוסיף בי אהבה.
ההכנה לראש השנה צריך להיות, להעמיד את יסודות החיים כולם בדרך זו, שלא יהיה חיזוק זמני אלא יסוד מוסד לכל הנהגת החיים.
