כל כבודה בת מלך פנימה!

בפרשת בשלח נאמר ''ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התוף בידה, ותצאן כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות. ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים''. ויש להבין, מדוע מרים צרפה את התוף אל השירה ואילו שירת משה נעשתה ללא תוף? וביותר, דלכאו' כל החידוש בשירת מרים הינו התוף, שהרי בשירה בעצמה לא חידשה ולא הוסיפה כלום אלא חזרה שוב על שירתו של משה.

 וייתכן לבאר ע''פ דברי חז''ל בפרקי דר''א (פרק מא) וז''ל ''ומנין היה להם תופים ומחולות במדבר, אלא לעולם הצדיקים יודעים ומובטחים שהמקום עושה להם ניסים וגבורות, עת יציאתן ממצרים התקינו להם תופים ומחולות'', וידוע שאמונת הנשים היתה שלימה יותר מאמונת האנשים, וא''כ זהו מה שנתחדש בשירת מרים, שהשירה היתה עם תוף, שהוא ביטוי לאמונה שלימה ותמימה שהביאה להכנה מוקדמת של התוף מתוך ביטחון גמור בניסים וישועת ה'.

אמנם ידועים דברי הגר''א ז''ל ועוד מפרשים, שהתוף שימש להסוואת קול האשה, שכן קול באשה ערוה. ועפ''ז יש לבאר שזהו מה שחידשה מרים, שעל הנשים להמנע מלהתבלט בשירתן, ועליהן להסוותה בתוף.

והנה ידוע שישראל זכו לבאר בזכות מרים. וע''פ הנ''ל יש לבאר את הקשר בין הדברים, שהנה המים עניינם שהם יסוד הכל, נמצאים בכל מקום ובכל דבר, ומאידך הם נסתרים ואינם נראים.

הנה למשל פעולת החשמל, אדם פשוט שיישאל כיצד עובד החשמל, ישיב ע''י לחיצה על הכפתור, החכם יותר ישיב ע''י הזרם שמתחבר ע''י הלחיצה, והחכם יותר ישיב שהחשמל מגיע מתחנת החשמל, אך אנו יודעים את האמת, ששורש ומקור החשמל הם המים המסובבים את הטורבינה, וכך נוצר כח החשמל המפעיל את המזגן בביתינו, ומסובב את המיקסר ואופה את העוגה וכו'.

הכסא שאנו יושבים עליו מהיכן בא? מהנגריה. והנגר מנין לו עצים, מהעצים הצומחים לאין ספור בכדור הארץ, והאדמה כיצד היא מצמיחה עצים? ע''י המים! הבית שאנו דרים בו עשוי מעפר וחצץ וכו', אמנם מעפר בלבד א''א לבנות בנין, אא''כ מערבים בו מים, וכך ניתן ליצור לבנים, גבס, בטון וטיח וכו'.

נמצא כי בלי מים אין לנו לא בית ולא רהיטים, לא חשמל ולא פירות. כמעט בכל העולם המים הם החומר המקשר והבונה, המדבק והמצמיח, ובלעדיהם אין אדם ואין בהמה, אין בניינים ואין כלים, ואעפ''כ את המים כמעט ואין רואים, הם רק הבסיס והכוח המניע המתחבא מאחורי כל דבר.

וזהו מה שלימדה מרים. האשה הצנועה היא אמנם יסוד הכל. הרוחניות, התורה, הגאולה, המשך הדורות של כלל ישראל, כולם מוכרחים וזקוקים לנשים שתהיינה בבסיסם, אך עם זאת, האשה הצנועה איננה צריכה להיראות כלל, עליה להיות פנימית ונסתרת, ואדרבה! אך ורק ע''י צניעותה בכוחה להוות את היסוד והכח המניע לכל!

(דברים שנאמרו בהספד לצדקת מרת שפרה דינה דדש ע''ה.)

בתורה כתוב שמרים ''אחות אהרן'' לקחה את התוף בידה ושרה וכו'. ויש כאן ג' שאלות. א. מה משמיע לנו כאן שהיא אחות אהרן ולא אחות משה. ב. מה חידשה מרים, והרי היא שרה בדיוק כמו משה. ג. לשם מה מוזכר התוף.

ובחז''ל (מגילה יד) נראה שרצו לומר שהיא היתה הנביאה הראשונה והגדולה שהיתה, אפילו לפני אהרן, ויש לה מעלה. ומה שהכינה תוף ומשה ואהרן לא עשו כן, כמ''ש בחז''ל (פרקי דרבי אליעזר פרק מא) שהאמונה של האנשים היתה יותר גדולה משל האנשים, שהאנשים האמינו אבל לא הכינו תוף, והנשים כן ולכן נגאלו בזכות הנשים.

אמנם, התוף שימש כאן גם להסוואת קול האשה, וכמו שכתבו המפרשים כדי שלא יהיה קול באשה ערוה. ומרים שרה בדיוק את אותו השיר של משה להראות שאין צריך לחדש כלום, והנשים אינן צריכות לבלוט, אלא מוסוות בתוף.

ונודע שישראל זכו לבאר בזכות מרים. וי''ל הקשר בין חובת ההסתרה של האשה (כמו שלימדה מרים) לבין המים. שהמים עניינם שהם יסוד הכל, נמצאים בכל מקום וקיימים בכל דבר, ומאידך הם מוצפנים ואינם נראים, או נראים כחלשים.

הנה למשל החשמל דולק. אם נשאל אדם פשוט איך החשמל דולק, יגיד מדליקים כפתור. אבל אנחנו יודעים שלא כך הוא דולק, כי איך מגיע הזרם לכפתור. ואדם יותר חכם יגיד יש רשת שלמה מתחנת החשמל עד לבית וכך זורם החשמל עד שמגיע. אבל אנחנו יודעים שאין זה מספיק, כי מהיכן נוצר זרם כזה?, והמבין באמת בחכמה המסתתרת מאחורי הכל, יודע שיש דוודים ענקים של מים, ומרתיחים אותם, ונוצר אדים, וקיטור, ולחץ, וזה מסובב טורבינה, והכח הזה מתורגם לחוטים עד שמדליק את המזגן בבית שלנו, ומסובב את המיקסר ואת הטייפ, ואופה את העוגה וכו'. א''כ היסוד של החשמל והכח העצום שלו למאות הדברים שאנו משתמשים איתו בכל מקום- הוא בעצם ''מים''. אבל המים לא נראים בחשמל וכאילו לא מקבלים את הכבוד שלהם.

והכסא שאנו יושבים עליו מאיפה הוא בא? מהנגריה. והנגר מאיפה לו קרשים, ממחסני תעשיית הקרשים. ותעשיית הקרשים מאיפה יש לה, מהעצים הצומחים לאין ספור בכדור הארץ. והאדמה מאיפה היא מצמיחה עצים, מהמים.

הבית שאנו יושבים בו, עשוי מעפר, וחצץ, וכו'. אבל תחת העפר אי אפשר לשבת, אלא לוקחים את כל החומרים הללו ומערבים אותם עם מים, ואז אפשר לעשות לבנים, וגבס, ובטון, וטיח, וכו. בלי מים לא ייתכן שיהיה לנו בית, ולא שולחן ולא כסא, וכמעט כלום לא. כמעט בכל העולם המים הוא החומר המקשר והבונה והמדבק והמצמיח ומעביר החיים. ובלי זה אין אדם ואין בהמה ואין בניינים ואין כלום, ואעפ''כ את המים לא רואים כלל. כי זה רק הכח המניע והמתחבא מאחריו.

זה מה שלימדה מרים. אשה צנועה לא צריכה להראות כלל. היא אמנם יסוד הכל והכל בגללה, אבל היא עצמה פנימית ונסתרת ואין רואים אותה. היא נראית כחלה וכדבר שאפשר שכאילו נמעך. אבל, שום דבר בעולם לא יכול להסתדר בלי שהמים יהיו בבסיסו. גם הרוחניות, התורה, והגאולה, זקוקות לנשים שיהיו בפנים. אבל דווקא לנשים הצנועות, שלא נראות. הם מהוות את היסוד של הכל.