הרה''ג ר' משה שאול קליין שליט''א

בשליחות רבו מרן הגר''ש וואזנר שליט''א (בכנס החרום בב''ב בער''ה)

במס' ב''מ דף לג: איתא, דרש ר''י בר אלעאי הגד לעמי פשעם אלו ת''ח ששגגות נעשות להם כזדונות, ולבית יעקב חטאתם אלו עמי הארץ שזדונות נעשות להם כשגגות.

הגד לעמי פשעם, ת''ח אינו איש לעצמו אלא יש לו אחריות ציבורית כבדה, וכשרואים עמי הארץ את אשת חבר שהולכת לבושה בבגדים שאינם מתאימים לרוח התורה, הרי זה מלמד שאשת עם הארץ יכולה ללבוש בגדי שחץ, והחטא של אשתו של עם הארץ נזקף לחובת הת''ח.

וזה מ''ש הגד לעמי פשעם, הגד לעמי שפשעם של עמי הארץ נזקף להם, ואילו ולבית יעקב חטאתם, לע''ה כיון שלמד מהת''ח הרי הפשעים שלהם הוי כשגגות.

במסכת קידושין (דף ל' ע''ב) איתה אמר רב יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, שנאמר רק רע כל היום, ואמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש המיתו, שנאמר צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו, ואלמלא הקב''ה עוזרו אין יכול לו שנאמר ה' לא יעזבנו בידו. הנה חז''ל כתבו ב' לשונות יצרו של אדם מתגבר, יצרו של אדם מתחדש, ונראה דכח היצה''ר הוא כח החידוש, שכל פעם בא עם מודה (אופנה) חדשה, ומה שנלחמו עד עתה בזה אינו מועיל, דעתה צריך ראיות שגם החדש הוא אסור.

וכבר אמר מו''ר הגר''ש ואזנר שליט''א בדרך צחות על הפסוק כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא נקי יהיה ביתו שנה אחת, כי יקח איש אשה שהולכת לפי ה''מודה'' החדשה, לא יצא בצבא, אינו הולך למלחמה בחוץ כי מובטח לו מלחמה בתוך הבית, נקי יהיה לביתו שנה אחת, הוא צריך שנה אחת להשקיע בביתו לשנות הדרך, או נקי יהיה לביתו כאדם האומר לחבירו פלוני יצא נקי מנכסיו ואין לו בהן הנאה של כלום.

בכל זמן יש היצה''ר שלו, ובזמננו עיקר היצה''ר הוא יצרא דעריות אנו רואים כמה שקל להלחם נגד יצרא דע''ז, היה זמן שחששו על פאות נכריות שיש חשש ע''ז, ובנות ישראל נשמעו מיד בחרדת קודש, ואילו כמה זמן זועקים על הפאות שהן לא צנועות, ארוכות ורחוביות שהן אביזרייהו דגילוי עריות, וממש כמו קול קורא במדבר.

ויש רק תשובה אחת על זה, שחז''ל אמרו שהרגו את יצרא דע''ז, ואילו את יצרא דג''ע לא יכלו להרוג כיון שיש בזה ג''כ קיום העולם.

ועתה נוספה צרה חדשה, לאחרונה יש מודה (אופנה) ללבוש בגדים מבד הנקרא בשם טריקו, או בשם לייקרה, והם בדים שבטבעם נצמדים לגוף, ופעם היה בושה ללבוש בגד כזה שהוא היפך הצניעות, כי הצניעות הוא מה שפחות להבליט את צורת הגוף ואילו בגדים אלו מיועדים להיפך.

צריך לדעת שבגדים אלו הם אביזרייהו דג''ע, והם בכלל העבירות שצריך מסירות נפש שעליהם נאמר יהרג ואל יעבור.

אולם נשי ת''ח יודעות ומבינות שזה איסור חמור, ומ''מ קשה להם שלא ללבוש כפי המודה, וע''כ לובשות את הבגדים האלה תחת זקט וכדומה, מה אומר היצה''ר, אם חם אפשר ללבוש זקט פתוח וכדומה.

מה אומרות נשי ע''ה, אם לרבנית פלונית מותר ללבוש בגדים אלו, ודאי מותר גם לי, והקולר תלוי בצואר הת''ח.

על דעת גדולי הדור יש לעשות גדר שבגד העשוי מטריקו או לייקרה הוא פסול בכל צורה שהיא אפילו אם לובשים על זה זקט וכדומה, הלובשת בגדים אלו אינה נמנית על המחנה החרדי.

חז''ל אומרים ראשונים שמסרו נפשייהו על קדושת השם נתקבלה תפלתם, וקאמרו שם דרב יהודה ראה אשה לובשת בגד אדום וקרע את הבגד ואח''כ התברר שהיא כותית, ושילם ד' מאות זוזי, וכשהוא התפלל מיד נתקבלה תפלתו.

ואם על בגד אדום שגורם הסתכלות צריך מסירות נפש, על בגדים שהם היפך הצניעות בודאי צריך מסירות נפש.

חז''ל אומרים שבכניסתו לביהמ''ד וביציאתו צריך להתפלל, בכניסתו צריך להתפלל שלא תארע תקלה על ידי, וביציאתו אומר מודה אני לפניך ששמת חלקי מיושבי ביהמ''ד ולא מיושבי קרנות.

כשנכנס לבית המדרש צריך לבקש שיזכה להבין ולהשכיל את דברי התורה, אבל ביציאתו כשרואה את יושבי קרנות שחושבים שכל העולם שייך להם צריך לחזק עצמו, ויגבה לבו בדרכי ה', ששמת חלקי מיושבי ביהמ''ד.

כמו כן אשה הלובשת בגדים צנועים ע''פ התורה, ואינה הולכת אחר האופנה החדשה, כשיוצאת מחוץ לביתה צריכה להודות לה', שהקב''ה שם חלקה בין ההולכים בתורתו ובמצוותיו, ואינה שייכת לאנשי הרחוב שהם רחוקים מדרך התורה.

יסוד היסודות בחינוך מהו חשוב לאדם, שמעתי וארט על מאמר חז''ל על מה אבדה הארץ שלא ברכו בתורה תחילה, כשרוצים לדעת מה חשוב לאדם רואים איך מברך, מברכותיו של אדם ניכר מהו, אם מברך קודם על עושר וכבוד ואח''כ על יר''ש, זה ראיה שאצלו העיקר הגשמיות, ואם מברך קודם על יר''ש ואח''כ על עושר וכבוד, זה סימן שיר''ש קודם, וזה מרומז על מה אבדה הארץ שלא ברכו בתורה תחילה, שלא ברכו קודם על התורה ויר''ש ואח''כ על עושר וכבוד, וע''כ  גם הארץ אבדה.

זכה דורינו שב''ה מחשיבים תורה, בחור שלומד תורה מוצא שידוך בקל, ומי שאינו לומד קשה למצא שידוך, והוא מפני שהחדירו את חשיבות התורה.

אבל עדיין לא זכינו שמי שלבושה בצניעות כדת וכדין תהיה חשובה במעלה ממי שהיא מודרנית. צריך להחדיר בחינוך שמי שלבושה בצניעות יהיה יראת הכבוד כלפיה, ואילו מי שלבושה כדרך המתחדשות יתביישו להתחבר אתה, ההורים יבקשו מהמחנכת שלא תשב הבת ליד המודרנית, זה יהיה מוקצה מחמת מיאוס.

בשו''ע יו''ד סי' קע''ח כתב דללבוש מלבושי נכרים שהם פרוצים עוברים ג''כ על בחוקותיהם לא תלכו, וביאר מהרי''ק בתשובה והובא בד''מ דכל בגד שהולכים הגויים שיש בו פריצות אסור משום זה, וכתב בשם הרי''ף דמ''ש לא תשנה ערקתא דמסאני, שמנהג של גויים שרצועותיהם אדומות ושל ישראל שחורות, דזה המנהג היה משום צניעות, דאין דרך ישראל להיות אדום לבושו, וצבע השחור מורה על הכנעה ושפלות כמ''ש בחגיגה (ט''ז) מי שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים וכו', ולכן נהגו ישראל בשחורים, וזה אפילו בגברים, וכתבו האחרונים שהעובר ע''ז לוקה מן התורה.

התורה הקדושה רוצה שלא ימצא חן בעינינו מה שעושים הגויים, ולא לרצות להתדמות להם בשום ענין. הלבוש שלהם הוא רועש כולו אומר גאוה, ואילו של בני ישראל הוא שקט צנוע אינו רועש, המהות של עם ישראל, כמ''ש כי אתם המעט מכל העמים, בשכר שאתם ממעיטים עצמכם, כלומר, לא מתבלטים.

הגד לעמי פשעם אלו ת''ח ולבית יעקב אלו הנשים חטאתם, התפקיד של עמי- הת''ח בביתו ובכל מקום שיכול להוכיח לבית יעקב אלו הנשים את חטאתם, ואם אינו מוכיח הרי זה פשעם של הת''ח, ואם מוכיחם נזקף הכל לזכותו.

ובזכות זה שאנו מתחזקים לגדור גדרים בענין הצניעות נזכה למ''ש רישא דקרא קרא בגרון אל תחשוך, שהוא רומז לתפלה, הרם כשופר קולך, היא מצות שופר, ארשת שפתינו יערב לפניך קל רם ונשא מבין ומאזין מביט ומקשיב לקול תקיעתנו ותקבל ברחמים וברצון סדר מלכויותינו וזכרונותינו ושופרותינו עד שנזכה לשמוע שופרו של משיח בב''א.