קטעים מדברי גדולי ישראל שליט"א

(בכנס החיזוק בקרית ספר, טבת תשס"ז)

הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ' שליט"א

הצניעות היא עיקר הברכה של הבית היהודי. כששומעים ח"ו ההיפך, מי יודע איך ההתנהגות בענין הצניעות. ואין הדבר תלוי רק בהתנהגות של אותו הבית בלבד, אלא התנהגות כל בית משפיעה על כל הסביבה.

ענין הצניעות מוכרח להיות היסוד של החיים. כתוב במדרש ויבן את הצלע, התבונן מאין לבראותה, הבורא יתברך התבונן מהיכן לברוא את האשה, בריאת האשה היתה צריכה התבוננות, כיון שכל העתיד עומד ע"ז, וכדי שהתכלית של בריאת האשה יתקיים וישאר בשלמות.

על הפסוק ותצא דינה בת לאה כתוב במדרש שהיציאה של האשה צריכה להיות במצב שלא יכשלו בה אחרים במכשול של ראיית עיניים. זה לא רק שראיית עיניים מביא הרהורים, אלא ראיית עיניים מצד עצמו הוא עבירה. הגמ' בשבת אומרת מפני מה הוצרכו ישראל שבאותו הדור כפרה מפני שזנו עיניהם מן הערוה. ממילא על האשה מוטלת חובת שמירה על עצמה ושמירה שלא תכשיל אחרים. וא"א לומר שהתקופה שלנו זה אחרת, כי הרי יש לנו אחד מי"ג עיקרים של אני מאמין, אני מאמין באמונה שלמה שזאת התורה לא תהא מוחלפת ולא תהא תורה אחרת מאת הבורא יתברך שמו!

הגאון רבי נסים קרליץ שליט"א

למעשה אצלנו הבנות מתחנכות בבתי ספר ובסמינרים, השותפים בחינוך הם ההורים והמורות. הדבר שמשפיע ביותר הוא הדוגמא העצמית, החינוך הכי גדול הוא מה שהילדים רואים. האמא חייבת לחנך את הילדים וא"כ היא חייבת להיות דוגמא לילדים, ואם היא קצת מקילה בצניעות, היא מזיקה לכל הדורות הבאים.

וכן המורות, הרי הן מחנכות לצניעות, וא"כ הן חייבות להראות דוגמא אישית, צניעות במאה אחוז, בלי שום קולות. לא שייך שתהיה מורה כזו, שמקילה באיזה דברים בצניעות. היא לא ראויה להיות מורה בכלל. צריכים כל האחראים ע"ז לדעת שלא שייך שמורה תקל באיזה דברים בצניעות, זהו היפך החינוך של בית הספר.

יהי רצון שנזכה להתחזק בזה, ועי"ז יגרמו להצלה של הדור הבא.