קונטרס מ"ח קנייני תורה עם ביאור סייג לחכמה

[טו] במשנה : בתדא"ר פ"ו קרא אדם ולא שנה עדיין בחוץ הוא עומד ובסוטה כ"ב א' קרא ולא שנה הרי זה בור ובב"מ ל"ג משנה מדה ונוטלין עלי' שכר כו' ולעולם הוי רץ למשנה יותר מן הגמרא (ועי' ירו' הוריות פ"ג ה"ד) ובויק"ר פכ"א פ"ד עמוד ברזל משנה ובקידושין ל' א' לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במשנה ובסנהדרין צ"ט א' כי דבר ה' בזה כל מי שאינו משגיח על המשנה ושם ק' ב' טוב לב משתה תמיד אלו בעלי משנה ובבר"ר פס"ו פ"ד משמני הארץ זה משנה ובקה"ר פ"ו פ"ב ונכסים זה בעל משנה ושם פ"ז פל"ה וגם מזה אל תנח ידך זה משנה ובפסיקתא רבתי פ"ה ומה הם מסתורין שלך א"ל זו המשנה ועי' בירו' פאה פ"ב ה"ד כמה הלכות נאמרו לו למשה מסיני וכולן משוקעות במשנה ובתקו"ז דף ק"ז מאן דמתעסק במשנה כאלו אתעסק בכלא בגין דאיהי כלילא במקרא במשנה בתלמוד (ועי' תוס' קידושין ל' א') ועי' קידושין מ"ט א' איזוהי משנה ר"מ אומר הלכות ר"י אומר מדרש:

[טז] במיעוט שינה : עי' ברכות ג' ב' ד' א' גבי דוד (ועי' תנחומא פ' בהעלותך סי' י') ובסוכה כ"ו ב' אביי הוה ניים כדמעייל מפומפדיתא לבי כובי קרי עלי' רב יוסף עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך וע"ש עוד ובעירובין ס"ה א' לא אברי סיהרא אלא לגירסא (וכ"פ הרמב"ם סופ"ג מת"ת דלא כמ"ד שם לא אברי לילא אלא לשינתא) ושם א"ל ברתי' דרב חסדא לר"ח לא בעי מר מינם פורתא א"ל השתא אתו יומי דאריכי וקטיני ונינום טובא ובמוע"ק כ"ה ב' נשים לילות כימים על משים לילות כימים ובב"ב י' א' מאי אשבעה בהקיץ תמונתך אר"נ אלו ת"ח שמנדדין שינה מעינהם בעולה"ז כו' (ועי' כתובות ס"ב א') ובע"ז י"ח ב' שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות ולקרקסיאות ולא עמדתי בקנגינון אלך ואתגרה בשינה ת"ל ובתורתו יהגה יומם ולילה ובאדר"נ פכ"א שינה של שחרית כיצד שלא יתכוין אדם לישן עד שיעבור עליו זמן קר"ש שאם ישן עד שיעבור עליו זמן קר"ש נמצא בטל מן התורה ובמדרש משלי פ"ו אל תיתן שינה לעינך מלהתעסק בתורה כו' מעט תנומות כדי שתקום למשנתך ועי' ברכות י"ז א' אני משכים למלאכתי ושם כ"ח ב' אני משכים לד"ת ובב"מ פ"ג ב' אי צורבא מרבנן כו' אקדומי אקדים לגירסי' ובנדרים ח' א' האומר אשכים ואשנה פרק זה כו' ובסנהדרין ע"א ב' שינה לצדיקים רע להם ורע לעולם ובפסיקתא רבתי פי"א ס"ה מה הכוכבים אינם שולטים אלא בלילה כך ישראל אינן מושלין בתורה אלא בלילה ובשהש"ר פ"ה פי"א (הובא ברמב"ם פ"ג מהל' ת"ת) אין רינה של תורה אלא בלילה ואין גורנה של תורה אלא בלילה ובמנחות ק"י א' הללו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה' בלילות אלו ת"ח שעוסקין בתורה בלילה ובתדא"ז פי"ד מי מוריש את עצמו מי שהוא מרבה באכילה ובשתי' ובשינה כו' הא למדת שאין ד"ת נבלעים בלב האדם אלא במי שהוא עייף להם כו' אל תזלזלו בד"ת ואל תרבו כו' בשינה ובכלה רבתי פ"ב למוד להיות מקבל עליך כל ד"ת בצער כו' בשינה (ר"ל במיעוט שינה) ובבר"ר פס"ח ס"א וישכב במקום ההוא כאן שכב אבל י"ד שנה שהי' טמון בבית עבר לא שכב ובשמו"ר פמ"ז סי"ב ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה מנין שלא ישן ולא נתנמנם משל כו' ביקש לישון אמר אם אני ישן אני מפסיד אלו ובתנחומא פ' נח סי' ג' כל מי שאוהב עושר וכו' אינו יכול ללמוד תורה שבע"פ לפי שיש בה צער גדול ונידוד שינה ובילקוט עקב רמז תת"נ היגע בתורה אינו ישן ע"ש ובתדא"ר פי"ג ישמור עצמו שלא יבוא לידי תנומה ע"ש ובמס' ד"א זוטא פ"ה מי שהוא ת"ח כו' מיעוט שינה ובמדרש תהילים פ"א כי אם בתורת כו' ובלילה ובמדרש אלה אזכרה (או"מ ח"ב עמ' תמ"ב) אי' על ריב"ב שלא טעם טעם שינה אלא כשינת הסוס מי"ח עד פ' שנה ובס"ח סי' ש"ט ממרחק תביא לחמה   שיודע   להביא   להביא   ראי'   ממסכתא  למסכתא מי גרם ותקם בעוד לילה : 

[יז] במיעוט שיחה: בשבת ל' ב' ללמדך שאין שמחה שורה לא מתוך כו' שיחה ולא מתוך דברים בטלים כו' אר"י וכן לדבר הלכה ובמס' ד"א זוטא פ"ה מי שהוא ת"ח כו' מיעוט שיחה ובאבות פ"א מ"ה אל תרבה שיחה כו' כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה ושם פ"ג מי"ג סייג לחכמה שתיקה ובחולין פ"ט א' מה אומנותו של אדם בעולה"ז ישים עצמו כאלם יכול אף לד"ת ת"ל צדק תדברון ובברכות נ"ג א' של בית ר"ג לא היו אומרים מרפא בבהמ"ד מפני בטול בהמ"ד וביומא י"ט ב' ודברת בם בם יש לך רשות לדבר ולא בדברים אחרים (וע"ש שעובר בלאו ועשה) ובצוואות ר"א הגדול אל תשיח שום שיחה בבהמ"ד ובפסחים צ"ט א' יפה שתיקה לחכמים ובסוכה כ"ח א' ר"י לא שח שיחה בטילה כל ימיו וכן הי' ר"א תלמידו נוהג אחריו (והרמב"ם פ"ב מהל' דעות ה"ד הביא גם על רב שלא שח שיחה בטילה כל ימיו והכ"מ שם כ' שלא  ידע מקורו* אבל באמת הגר"ג ח' העניך כ' חיבור ע"ז והאריך להוכיח מש"ס בכ"ד שכן הי' מנהגו וע"ע בבן יהוידע מוע"ק י"א א') ובעירובין נ"ד ב' והולכי על דרך שיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן דברי תורה (ועי' סוכה כ"א ב' ותדא"ר פ"י) ועי' סנהדרין צ"ג ב' מלמד שהיו אונסין עצמן מן כו' השיחה ובירו' סוף ברכות כל פיטטיא בישין ופיטטיא דאורייתא טבין ובמגילה י"ח א' סמא דכלא משתוקא ועי' חגיגה י"ד א' כלך מדברותיך אצל נגעים ואהלות פרש"י חדל מדבריך  ושם י"ב ב' כל הפוסק מד"ת ועוסק בדברי שיחה מאכילין אותו גחלי רתמים ובאבות פ"ג מ"ג המהלך בדרך ושונה  ומפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה כו' מעעה"כ כאילו מתחייב בנפשו וגם כשמדבר בד"ת צריך  לקצר כמ"ש בפסחים ג' א' לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה (וע' רש"י שבועות ו' א' ד"ה יאמרו וסוכה ב' א'  ד"ה  סוכה  וברמב"ם פ"ב מהל' דעות ה"ד):

[יח] במיעוט תענוג: בסנהדרין קי"א א' רב כהנא קא חייף רשי' וסליק ויתיב קמי' דרב א"ל ולא תמצא בארץ החיים לא תמצא תורה במי שמחי' ומעדן עצמו עלי' ובשבת  קמ"ז ב' חמרא דפרוגייתא ומיא דדיומסת קיפחו עשרת השבטים מישראל ראב"ע איקלע להתם אימשיך בתרייהו איעקר תלמודי' ובתדא"ר פי"ח (הובא בתוס' כתובות ק"ד א' בשם מדרש) עד שמתפלל אדם שיכנסו ד"ת לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו (וכעי"ז אי' בילקוט פ' ואתחנן רמז תת"ל) ובכתובות שם גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהנתי אפי' באצבע קטנה ובתנחומא פ' נח סי' ג' מי שאוהב עושר ותענוג אינו יכול ללמוד תושבע"פ ובמס' ד"א זוטא פ"ה מי שהוא ת"ח כו' מיעוט תענוג ובזוה"ק פ' ויקרא ט' א' אורייתא לא בעיא תפנוקין כו' אלא לאתעמלא בה יממא ולילי בגין כך נטלו למדברא מעינוגא דיריחו כו' ובספר הבהיר סי' קנ"א חיים זו תורה כו' ומי שרוצה לזכות בה ימאס בהנאת הגוף ועי' פסחים מ"ט א' ת"ח המרבה סעודתו בכל מקום כו' תלמודו משתכח ממנו ועי' ב"ב ק"ז ב' א"ל ר"י לרחב"א אדאכלת כפנייתא בבבל תרגימנא ובעירובין נ"ד א' אם אדם משים עצמו כחי' זו שדורסת ואוכלת וא"ד שמסרחת ואוכלת תלמודו מתקיים  בידו  כו'  (ע"ש  ברש"י)  ועי' רמב"ם פ"ג מהל' ת"ת ה"ט י"ב:

[יט] במיעוט שחוק: בשבת ל' ב' ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך כו' שחוק ולא מתוך קלות ראש כו' וכן לדבר הלכה ובמס' ד"א זוטא פ"ה מי שהוא ת"ח כו' מיעוט שחוק ובשהש"ר פ"א פי' לריח שמנך ס"ב מה שהשמן הזה כוס מלא אינו מזרזיף כשאר כל משקין כך ד"ת אין מזרזפים בדברי ליצנות כו' נכנס ללב דבר של ליצנות יצא כנגדו דבר של תורה ובדמאי פ"ב מ"ג המקבל עליו להיות חבר כו' לא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק (ועי' רמב"ם פ"ה מיסודה"ת הי"א ובכ"מ שם) ובקה"ר פ"ב פ"ב לשחוק אמרתי מהולל מה מעורבב השחוק שהעכו"ם שוחקין בבתי קרקסאות ובבתי תיאטריות שלהם ולשמחה מה זו עושה מה טיבו של ת"ח להכנס לשם (וכ"ה בתנחומא פ' אחרי סי' א') ועי' נדה כ"ג א' עד כאן הביאו רבי ירמי' לר"ז לידי גיחוך ולא גחיך (וע"ש ברש"י) ועי' סנהדרין צ"ג ב' מלמד שהיו דניאל חנני' מישאל ועזרי' אונסין את עצמו מן השחוק ועי' עירובין ס"ה ב' בג' דברים אדם ניכר כו' וא"ל אף בשחקו ובסוטה ז' א' הרבה שחוק עושה ואף שבלא"ה אמרי' בברכות ל"א א' שאסור לאדם למלאות פיו שחוק בעולה"ז ת"ח צריך להקפיד ביותר שלא להרבות אף שאינו  ממלא   פיו  (וע"ע בבן  יהוידע ברכות שם בע"א):

[כ] במיעוט סחורה במיעוט דרך ארץ:  בנדה ע' ב' מה יעשה אדם ויחכם כו' ימעט בסחורה ובעירובין נ"ה א' לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרים ובאבות פ"ב מ"ה ולא כל המרבה בסחורה מחכים ובסוטה כ"א ב' אין ד"ת מתקיימין אלא במי שמעמיד עצמו ערום עליהן שנא' אני חכמה שכנתי ערמה פרש"י שמעמיד עצמו ערום עלי' שפירש מכל עסקים ונעשה עלי' עני וחסר כל ובברכות ל"ה ב' אפשר אדם חורש כו' וזורע כו' תורה מה תהא עלי' כו' דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי זו וזו נתקיימה בידן דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי זו וזו לא נתקיימה בידן ובע"ז י"ז ב' אי סייפא לא ספרא ואי ספרא לא סייפא ובאבות פ"ד מ"י הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה ועי' תענית כ"א א' במעשה דאילפא ור"י ובקידושין פ"ב א' אמר רבי נהוראי מניח אני כל אמניות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה ובקה"ר פ"ז פ"ז כי העושק יהולל חכם עסק שת"ח עסוקין בו זה עם זה יהולל חכם מערבבין חכמתו כו'  איזהו ת"ח כו' כל שהוא מבטל עסקיו מפני משנתו (וכ"ה בירו' מוע"ק פ"ג ה"א הובא בפי' הר"ח בבבלי שם  כ"ו א') ובמדרש משלי פ"י שלא יאמר אדם הואיל ונתחכמתי בתורה כו' אתעסק בממון ובנכסים ובזוה"ק פ' ויקרא ט' א' אורייתא לא בעיא סחורתא כו' אלא לאתעמלא בה יממא ולילי ובתנחומא פ' וארא סי' ה' כשהחכם מתעסק בדברים הרבה מערבבין אותו מן החכמה וע"ש עוד ושם פ' יתרו סי' ד' נתנה לו דושנה של יריחו כו' ועכשיו אני זורע וקוצר אימתי אני לומד תורה ושם פ' בשלח סי' כ' רשב"י אומר לא נתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן שלא הי' להם צורך לא למלאכה ולא לסחורה הא כיצד הי' יושב ודורש ולא הי' יודע מהיכן הי' אוכל ושותה ומהיכן ללבוש ולכסות כו' ושניים להם אוכלי תרומה ועי' ברכות ח' ב' זקן ששכח תלמודו מחמת אונסו פרש"י חלה או שנטרד בדוחק מזונות ושם י"ח ב' בני ר' חייא נפוק לקרייתא אייקר להו תלמודיהו פרש"י לקרייתא להתעסק בעבודת אחוזתן ועי' קידושין כ"ט ב' ריחיים בצוארו ויעסוק בתורה ועי' סנהדרין כ"ו ב' מחשבה מועלת אפי' לד"ת וברש"י שם ועי' נדרים פ"א א' הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה ופי' הר"ן לפי שאין להם עסק אחר ועי' ברכות ט"ז ב' יה"ר מלפניך ה' אלקינו שתהא תורתך אומנותינו ושם י"ז א' אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני איני מתגדר במלאכתו ובילקוט משלי רמז תתקל"ד התורה  אמרה לפני הקב"ה כתיב בשמאלה עושר וכבוד מפני מה בני עניים והקב"ה משיבה כו' כדי שלא יעסקו בדברים אחרים וישכחו התורה וע"ע בתוס' ישנים יומא פ"ה ב' ד"ה תשובה  בעיא  כו'  וברמב"ם  פ"ג  מהל' ת"ת ובמאירי חגיגה ז' א' בשם ירו' :