הגדות
רבות יצאו לאור במרוצת השנים. החידוש המייחד הגדה זו - אוסף של כ-500
שאלות, ועליהן לקט תמציתי של תשובות, ממפרשי התורה וההגדה – ראשונים,
אחרונים וגדולי הדורות, המכילים מגוון דעות ושיטות בהגות ובהלכה. הגדה זו
ערוכה באופן, המאפשר ומסייע לעורך הסדר, לשתף את המסובים, בקיום מצות סיפור
יציאת מצרים, בדרך של שאלות ותשובות.
ההגדה
בנויה מנדבכים, כאריח על גבי לבנה, אשר לכל פסקה יש קשר ורצף לקודמתה.
בתחילת כל פסקה, מודגש הקשר לפסקה שלפניה, עפ"י השיטות השונות. ההקשר מודגש
באופן מיוחד.
להגדה יש הסכמות מהרבנים:
1. הרב במברגר שליט"א
2. רבי פנחס שיינברג שליט"א
3. רבי אשר וייס שליט"א
מחיר הגדה - 49 ש"ח. פרטים נוספים ניתן לקבל בטלפון - 04-8221130
קטעי שו"ת
מדוע אין מברכים על סיפור יציאת מצרים ?
חתם
סופר: נכרי שמתגייר, מברך על הטבילה, לאחר הטבילה ולא לפניה, כיוון שלפני
כן הוא עדיין נכרי ואינו יכול לומר: " אשר קדשנו במצוותיו וצונו ."
בתחילת ליל הסדר נמצאים אנו במצב של גויים,
שהרי אדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ואיננו מברכים ברכת
"גאל ישראל" לפני סיפור יציאת מצרים. אולם אחריו מברכים, כיון שע"י הסיפור אנו כביכול מתגיירים, נעשים יהודים ומתקרבים להקב"ה.
"וכל המרבה..." מה מוסיפה המילה "וכל", ניתן לומר: "המרבה בסיפור..." ?
החיד"א:
מרבה כהנים ולויים שלא השתעבדו למצרים, גם הם מחוייבים לספר ביציאת מצרים.
לראיה - סיפור התנאים, שהיו משבט לוי. רבי אלעזר ורבי טרפון היו כהנים,
רבי יהושע היה לוי. רמז לכך, כל - ר"ת: כהן, לוי.
מדוע מצות "והגדת לבנך", נאמרה רק בליל הסדר ?
האדמו"ר מסלונים: (בעל "נתיבות שלום") פסח הוא חג האמונה, במצות "והגדת לבנך" יש שרש חזק של השרשת האמונה לילדים ע"י סיפור האב לבנו.
מה מיוחד בליל הסדר, הרי כל השנה אנו מצווים בזכירת יצי"מ ?
מהר"ל: בכל השנה צריך להזכיר שהקב"ה גאל את אבותינו ממצרים ואילו בליל הסדר, החיוב על כל אחד להראות שהוא בעצמו יצא ממצרים. סיפור יציאת מצרים בליל הסדר נעשה בצורה שונה, באופן שמרגיש שהסיפור מתקיים בו. ("... חייב אדם להראות עצמו...").
מדוע התשובה לרשע אינה ישירה, אלא בעקיפין - "לי, ולא לו" ?
רבי שלום מבעלזא: כדי שלא ישתמע לאחד ממשתתפי הסדר, שבעל ההגדה כביכול מתכוון למישהו מהמשתתפים או לקורא עצמו שנוכח עימו.
"צֵא וּלְמַד, מַה בִּקֵּשׁ לָבָן ..." - מדוע תוספת המילה "צא" ?
חיד"א: צא מענין מצרים, (שעסקנו בו עד כה), ולמד על שונאים נוספים שדומים להם, כדוגמת לבן.
מדוע בנ"י לא הודו ושרו לה' בצאתם ממצרים, אלא רק בקריעת ים סוף ?
הגדת
בן איש חי: בני ישראל ראו את המכות שהמצרים קבלו, וחששו שמא יחזרו
להשתעבד. חשש זה היה קיים גם לאחר יציאתם ממצרים, אולם כשראו את המצרים
שמתו על שפת הים, הבינו שהגאולה הושלמה ושרו את שירת הים.
מדוע נתקנה "מה נשתנה" אחרי "הא לחמא עניא" ?
מלבי"ם:
שאלות "מה נשתנה" נשאלות לאחר "הא לחמא", הואיל והילד תמה על אמירת "לשנה
הבאה", שבדרך כלל נאמרת בסיום הארוחה, ואילו בליל הסדר משפט זה נאמר
בתחילתו, ושואל לפשר השינוי.
"כי ישאלך" – על ההגדה
ההגדה נכתבה כדי לאפשר לכל יהודי לקיים את מצות "סיפור יציאת מצרים", תוך שמשלב בה את קיום המצוות של לילה זה.
להגדת "כי ישאלך" כמה מאפיינים ייחודיים:
ריכוז
של כחמש מאות שאלות על ההגדה מהמרכזיות והבולטות שבהן ומגוון תשובות.
במלאכת איסוף החומר השתדלנו לעבור על התשובות העיקריות שבהגדות של פסח.
ההגדה
בנויה כשרשרת שמורכבת מחוליות - חוליות, שלכל אחת מהן יש קשר ורצף לזו
שקדמה לה. בצירוף השלבים אנו מקבלים מבנה אחיד שמורכב מחלקים רבים, דבר
דבור על אופניו. בתחילת כל פסקה, לאחר שהצגנו את נוסח ההגדה, הדגשנו את
הקשר לשלב שקדם לו. החיבור וההקשר מודגשים ומובלטים.
כאמור, בהגדה זו הסתופפו שיטות רבות. לא קלה היתה מלאכת איסוף הפירושים, ולוותה בעמל רב שהושקע בתמצות הפירושים ובעריכתם.
ב"מגיד"
- החלק העיקרי של ליל הסדר, מובאים ארבעת פסוקי "מקרא ביכורים" ועליהם
מסביר בעל ההגדה באמצעות פסוקים וראיות. הדגשנו בכל קטע את מקורה (או
מקורן) של המילים שעליהם דרשו חז"ל, כדי שיוכל המעיין לעקוב אחר מהלך
ההגדה.
מאמצים רבים הושקעו בהכנת מהדורה זו, תוך דגש ושימת לב על הרחבת השאלות העוסקות באופן ישיר בסיפור יציאת מצרים
